הבור התקציבי והניצחון של טראמפ

ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות נותן לישראל אוויר לנשימה בזירה הבינלאומית ומגדיל את מרחב הפעולה של ישראל.

הפחד הגדול מממשל אמריקני עוין, הנשלט על ידי גורמים אנטישמיים מהקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית - נעלם. ישראל תהיה חופשית לקיים מדיניות אגרסיבית ויעילה יותר כלפי שכנותיה. ישראל תוכל לדרוש תנאים טובים יותר בהבטחת עתידה, והאמונה היא שהקשחת עמדות בגיבוי ממשל אמריקני אוהד תביא אולי לפריצת דרך שתוביל להחזרת החטופים. מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להיות הרבה יותר אופטימית היום מאשר היתה לפני הבחירות.

ב-1942, אחרי הניצחון בקרב אל-עלמיין, אמר צ'רצ'יל: "זהו אינו הסוף. זהו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל ייתכן שזהו סוף ההתחלה". ממשל אמריקני אוהד, הצלחות מבצעיות, חיסולם של ראשי חמאס וחיזבאללה, מבצעי ביפרים ותקיפות מוצלחות באיראן אינם מסמנים את הסוף של המערכה, אלא את הסוף של ההתחלה שלה.

אסור שישראל תצא חולה מהמלחמה. אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו הניתוח מצליח והחולה מת. אם לא נפעל, אנחנו עלולים להידרדר לעשורים של בינוניות עקב נטל גבוה של הוצאות ביטחון, חוב וקצבאות.

למדינת ישראל יש הזדמנות לייצר מזרח תיכון חדש, שבמרכזו פירוק אויבינו מנשקם לשנים ארוכות. ערובה לשקט ארוך טווח לא יכולה להישען רק על עליונות צבאית, אחיזה בשטח ובמודיעין, או ממשל אמריקני אוהד, היא צריכה להישען על כלכלה חזקה.

לאחר שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, גם גרמניה וגם אנגליה פנו לשיקום כלכלתן. אנגליה המנצחת, המבושמת מהניצחון, פנתה למדיניות סוציאליסטית מפנקת, עתירת בזבוזים ויהירות. גרמניה, שלא נותרה בה אפילו התשתית הבסיסית ביותר, נאלצה לשחרר את הכלכלה לכוחות שוק.

התוצאה היתה שמהר מאוד גרמניה, למרות תבוסתה במלחמה, עקפה את אנגליה בתוצר לנפש, הפכה לבירה התעשייתית והכלכלית של אירופה, ואילו אנגליה הפכה להיות "האיש החולה של אירופה" - היא לא הצליחה לסגור את הפער מול גרמניה עד היום.

אסור שישראל תצא חולה מהמלחמה. אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו הניתוח מצליח והחולה מת. אם לא נפעל, אנחנו עלולים להידרדר לעשורים של בינוניות עקב נטל גבוה של הוצאות ביטחון, חוב וקצבאות. בשלוש בעיות אלה היינו צריכים לטפל כבר בתחילת המלחמה ולהכין את תקציב 2024 לטיפול בהן, אך לצערנו זה לא קרה.

השבוע התברר שהגירעון ב-2024 צפוי להיפרץ שוב ולהגיע ל-7.7% מהתוצר בעקבות בור של 33 מיליארד שקל שנפער עקב הגידול בהוצאות המלחמה ועיכובים בסיוע האמריקני. היחס חוב-תוצר עלול להגיע ל-70% בשנים הקרובות. כל אחוז ביחס חוב-תוצר שווה למיליארד שקל בתשלומי ריבית, ואלה ריביות שנגרעות מהצמיחה, מהחינוך ומהביטחון.

תקציב 2025 גם אינו מביא בשורה מבנית רצינית, ואם לא נעשה תיקונים מיידיים, גם ניצחון מהיר במלחמה לא יציל אותנו ממלכודת הבינוניות. ישראל צריכה להפסיק לחלק הטבות מס לשכבות הגבוהות, אבל גם לקבוצות לחץ. כל נקודת זיכוי או פטור ממס שניתנים היום, יילקחו מהציבור בתוספת ריבית בעתיד.

ישראל צריכה להיגמל מלתת הנחות על קרקעות ולהתחיל לגבות דמי ניהול ומס מפנסיות תקציביות. צריך, גם אם לא נעים להגיד, לבטל את כל ההטבות לגיל הרך, הילדים הרכים יודו לנו אם המדינה לא תהיה מרוששת בעוד כמה עשורים. המדינה צריכה להוריד את מספר המשרדים מ-38 ל-15 והמדינה חייבת להוציא את החרדים לעבודה. המדינה חייבת רפורמות ביחסי העבודה, בעידוד מצוינות ובחירה בחינוך ובשבירת תופעת הוותק המושחתת.

השינויים האלה לא יקרו רק כי אנחנו רוצים שיקרו, אנחנו צריכים לשים את הרצון שלנו לחיות במדינה מתקדמת לפני הרצון שלנו לשים אצבע בעין של הצד השני בפוליטיקה. זה אומר שאנשי ימין כלכלי שנמצאים באופוזיציה, בעיקר אצל ליברמן ולפיד, צריכים להבטיח תמיכה בתקציב אם יערכו בו שינויים מבניים חשובים.