בג"ץ מחייב את הממשלה לפרט לאן היא מעבירה כסף כל פעם שהיא פורצת את התקציב

בג"ץ קיבל אתמול (ב') את העתירה של חברי הכנסת מירב כהן וולדימיר בליאק מ"יש עתיד" ולמעשה בג"ץ מחייב את הממשלה לפרט לאן היא מעבירה כסף בכל פעם שהיא פורצת את מסגרת התקציב. באופן מוזר למדיי, הממשלה לא פרטה לאן היא מעבירה כסף כך שחברי הכנסת הצביעו לטובת פריצת מסגרת התקציב מבלי שהם יודעים לאן הולך הכסף וחמור מכך, יכול להיות שהם ידעו אבל לא חשבו שיש צורך גם לעדכן את הציבור.

נסביר את הרקע לדברים. בשנת 2024 פרצה הממשלה את מסגרת התקציב שאושר בכנסת 3 פעמים. בכל פעם הועברו מיליארדי שקלים שסווגו תחת כותרות כמו "ביטחון", "צבא" וכן הלאה. עד כאן הבעיה הייתה פחותה שכן ישראל במלחמה והצבא צריך כסף ולא תמיד ניתן לפרט את היעוד של הכסף הזה. רק שעלו חשדות שבתוך העברות תקציביות שחסו תחת כותרות תמימות, הועברו כספים לשותפות הקואליוניות מבלי לתת לכך גילוי מתאים.

כשחברי הכנסת מירב כהן וולדימיר בליאק פנו לאוצר ובדיונים בוועדות השונות וביקשו לקבל פירוט על הסעיפים שאינם צורכי הצבא, הם לא נענו ונזכיר שמדובר במיליארדי שקלים שעוברים ממקום למקום ללא פירוט מתאים וולא גילוי מתאים. מאחר והממשלה סירבה לפרט לאן היא מעבירה כסף פנו חברי הכנסת לבג"ץ בבקשה שזה יורה על גילוי מתאים.

הסיפור הזה התחיל עוד בתקופת הקורונה כשממשלת נתניהו העבירה "קופסת תקציב" מבלי לפרט לאן הולך הכסף, בטח לא פירוט מספיק. ממשלת נתניהו ראה שניתן להעביר כסף מבלי לפרט לאן ומאז שהחלה המלחמה התכסתה בצורכי הצבא וכך כל פעם שהצבא היה צריך כסף, הועברו סכומים נוספים למקומות לא ידועים.

עד כה, משרד האוצר הביא לאישור שינויים תקציביים בהיקף של מיליארדי שקלים ללא חובת הגשת מסמכים מפורטים לחברי הכנסת ולציבור. התופעה החלה בתקופת הקורונה עם הקמת "קופסאות חוץ תקציביות" והתעצמה במהלך המלחמה הנוכחית, כאשר תקציב המדינה נפתח מחדש מספר פעמים.

במשא ומתן שהתנהל אתמול בין העותרים למשרד האוצר, הושגה הסכמה המחייבת את האוצר להחיל את כל הוראות הדין החלות על תקציב רגיל גם על תקציב נוסף. משמעות הדבר היא שמעתה, בכל פעם שיוגש תקציב נוסף, יחויב משרד האוצר להציג את מלוא המסמכים והנתונים, כולל הערכות תקציביות מפורטות לשלוש השנים הבאות.

יצוין כי במהלך המשא ומתן, האוצר התנגד למספר סעיפים מהותיים בהצעת הפשרה, ביניהם החובה לספק ניתוחי מאקרו מפורטים במקרה של שינויים ביעדי המשרד, כמו גירעון וצמיחה. עם זאת, מעתה יחויבו נציגי משרד האוצר לספק תשובות מפורטות לחברי הכנסת בוועדת הכספים ולהגיש השלמות בכתב כנדרש.