שנה אקדמית חדשה: בינה מלאכותית אמיתית

השנה היא 1955. איירן צ'ומן וסטיבן קווין, שני חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס בארה"ב, פיתחו תוכנה חדשנית לפתרון בעיות מתמטיות באמצעות שימוש באלגוריתמים מתקדמים. הפרויקט, שכונה "Logic Theorist", נחשב לאבן דרך היסטורית בתחום הבינה המלאכותית במחקר האקדמי, והוכיח לראשונה את יכולות המחשב לבצע חשיבה לוגית, שעד אז נחשבה תכונה אנושית.

שנת הלימודים האקדמית, שנפתחת היום, מקרבת עוד את קיצה של הלמידה המסורתית ומקרבת למידה אינטראקטיבית, משלבת טכנולוגיות חדשניות וכוללת גישה למקורות מידע בלתי־מוגבלים באינטרנט

כמעט 70 שנים חלפו. המהפכה התעשייתית הרביעית, שאחד ממאפייניה הוא בינה מלאכותית, תפסה תאוצה בכל תחומי החיים, ובהם עלייה בדרישות שוק העבודה לעובדים עם כישורי אוריינות של בינה מלאכותית. מרבית האוניברסיטאות בעולם משלבות את תחום הבינה המלאכותית בתוכניות הלימודים, במחקר ובשיתופי הפעולה עם התעשייה. ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת אוקספורד עולה כי 76% מהחוקרים משתמשים כיום באמצעים של בינה מלאכותית.

שנת הלימודים האקדמית, שנפתחת היום, מקרבת עוד את קיצה של הלמידה המסורתית ומקרבת למידה אינטראקטיבית, משלבת טכנולוגיות חדשניות וכוללת גישה למקורות מידע בלתי־מוגבלים באינטרנט. נרצה או לא, הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד מחוויית הלמידה של הסטודנטים ומשמשת כלי לניתוח מאמרים ונתונים, לעריכת טקסטים ולסיוע במטלות לימודיות. למרצים, הבינה המלאכותית מהווה עוזר הוראה המקצר באופן ניכר (50%) את תהליכי העבודה בתכנון הסילבוס והשיעורים, בהכנת מצגות, בבדיקת עבודות ובמבחנים.

גם כלי הסימולציה, החיוני לתרגול מבוקר במגוון סיטואציות מקצועיות, משנה את פניו. כך, לדוגמה, השנה הבוטים ייכנסו למערך הסימולציות במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ויאפשרו תרגול אישי לכל סטודנט בצורה מבוקרת במגוון תרחישים מקצועיים מול התלמידים וההורים. אמצעים אלו מפנים לסגל האקדמי זמן להתמקד במחקר. גם בתחום הזה כלי הבינה המלאכותית מסייעים באיסוף ובעיבוד מהיר של נתונים, בביקורת על מאמרים, בשיפור תהליכי מחקר ועוד.

לצד היתרונות, כניסת הבינה המלאכותית לאקדמיה מלווה באתגרים, ובהם עלויות גבוהות, הגברת פערים דיגיטליים וחברתיים וחששות של מרצים מאובדן עבודה, ובסוגיות אתיות, שהמרכזית בהן היא המתח בין חשיבה מקורית ואישית לבין העתקה והונאה בעבודות ובמבחנים.

סוגיה זו מחדדת את השאלות: מה תפקיד המרצה? מהן משימות לימודיות משמעותיות שאפשר לבצע באמצעות צ'אט GPT? כיצד להעריך תהליכים ותוצרים של למידה בעידן שבו המחשב יכול לבצע את המשימות שנהוג היה לתת עד כה? וכיצד נמשיך לפתח את הבינה האנושית ונתרום להתפתחותם המהותית של הלומדים?

היחידות לחדשנות הפועלות במוסדות האקדמיים ממלאות תפקיד מרכזי במענה על שאלות אלו, באמצעות קידום אוריינות הבינה המלאכותית של הסגל האקדמי ושל הסטודנטים. מוסדות אקדמיים להכשרת מורים מתמודדים עם אתגר רב־ממדי, מתוך מחויבותם להכין את הסטודנטים להוראה בבתי הספר ובמערכת החינוך. במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ילמדו הסטודנטים על אודות בינה מלאכותית באמצעות בינה מלאכותית, וגם יתנסו בפועל בתכנון הוראה בבינה מלאכותית במסגרת ההתנסות המעשית בהוראה בגני הילדים ובבתי הספר.

כפי שגוגל הפכה חלק בלתי נפרד מחיינו האישיים והמקצועיים בסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת, כך גם הבינה המלאכותית היא כבר חלק בלתי נפרד מחיינו.

על אף החששות והסוגיות האתיות, מוסדות אקדמיים שלא יתעדכנו בחידושים בתחום יישארו מאחור, ועם הזמן יהפכו לבלתי רלוונטיים. המרצים לא צריכים לחשוש משילוב אמצעי הבינה המלאכותית בתהליכי הלמידה, אלא ללמוד להשתמש בהם בצורה מושכלת. האתגר שמעסיק את האנושות מאז ומתמיד - פיתוח היצירתיות האנושית - פשוט מקבל פנים חדשות.

ד"ר שבי גוברין היא ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט