טראמפ חזר לשלטון - והסטודנטים היהודים מרגישים בטוחים יותר: "כבר לא טרנדי לשים כאפייה"

בצד דעיכת גל המהומות הפרו־פלשתיניות ששטף את הקמפוסים ברחבי ארה״ב, סטודנטים יהודים מודים כי חזרתו של טראמפ לבית הלבן הביאה להרגעת הרוחות ולהגברת תחושת הביטחון האישי. נוסף, הם מדווחים על ירידה מסוימת במוכנות של המפגינים הפרו־פלשתיניים למהלכים קיצוניים.

"בניגוד לשנה קודמת, היום סטודנטים חוששים לצאת ולענוד סרט של חמאס על הראש כי הם מבינים שאם יעשו את זה הם ייעצרו ויגורשו מארה"ב. אנחנו לא רוצים את האנשים האלה יותר במדינה", אומר גדעון אסקוביץ (22), סטודנט לתואר ראשון במכללת האנטר שבמנהטן, שהיא אחד המעוזים העיקריים של ההפגנות הפרו־פלשתיניות בניו יורק.

בימים אלה הוא מוביל את קבוצת "סטודנטים יהודים למען אמריקה", שנלחמת במימון זר שנכנס  למוסדות החינוך האמריקניים, לרוב מסין ומקטאר. "אנחנו רואים שהיקף ההפגנות ירד כבר בסמסטר הקודם, הרבה מהמפגינים איבדו את האנרגיה ופחות טרנדי לשים כאפייה ולהעליב את השוטרים המקומיים".

לדבריו, הסטודנטים היהודים מרגישים בטוחים יותר."אנחנו רואים שהממשל של טראמפ עובד איתנו, יחד עם רפובליקנים בקונגרס, מכבדים אותנו כאנשים, כמצביעים, וכאמריקנים מעל לכל שתורמים למדינה. הם רוצים לעזור לנו. זו המדינה שלי, הסבא רבא שלי היה קצין בחיל האוויר האמריקני ואף ׳שמוק׳ לא ידיר אותי ויגיד לי שאני צריך למות".

"המחאות - פחותות בהרבה"

כזכור, כשבוע לאחר חזרתו לבית הלבן אמר טראמפ על ההפגנות כי הן "שחררו גל חסר תקדים של אפליה אנטישמית שפלה, תוך שימוש בוונדליזם ובאלימות כלפי אזרחינו, במיוחד בביה"ס ובקמפוסים שלנו". עוד הוסיף כי "כישלון זה אינו מתקבל על הדעת ומסתיים היום". מייד לאחר מכן חתם על צווים שמורים לחקור ולהעניש את אלו שהשתתפו בהפגנות תוך הפרה של החוק, לרבות תמיכה בחמאס, ארגון טרור מוכרז בארה"ב. טראמפ גם הודיע כי יבטל אשרת שהייה לסטודנטים תומכי חמאס בקמפוסים.

ליליאן רוס (20), סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת ראטגרס בניו ג׳רזי, מספרת: "המחאות עדיין מתקיימות, אך פחותות בהרבה, בעיקר כי הארגונים הפרו־פלשתיניים דוחים את הפעילות שלהם מתוך חשש לצעדים שיינקטו נגדם". ולמרות זאת ליליאן מספרת כי המגמה האנטי־ישראלית עדיין נמשכת. "בהתאחדות הסטודנטים שלנו עדיין יש כאלה שמנסים להעביר החלטות נגד ישראל, הצהרות אנטי־ישראליות ואנטי־ציוניות".

יש לציין, כי ניתן לייחס לפחות חלק מהירידה בהיקף ההפגנות בראטגרס לזכות העובדה שהארגון ׳סטודנטים למען פלשתין׳ הושהה מפעילות בקמפוס, לפחות עד אמצע שנת 2025 בעקבות חלקם במהומות בשנה שעברה.

בגל ההפגנות חשה רוס "פחד אמיתי". "ריססו גרפיטי אנטישמי על מגורי הסטודנטים, הפריעו לאירועים שקיימנו, רדפו אחרינו עם דגל פלשתין, קרעו פוסטרים של חטופים ובסוף זה גרם לי לחזור לבית של ההורים שלי". בהקשר לפעילות הארגונים היהודיים בקמפוס היא טוענת: "אני לא חושבת שיש כישלון של הארגונים היהודיים בקמפוס, אלא בעיקר שההנהלה לא תקשרה טוב עם הסטודנטים, וזה קורה עד עכשיו. לא מוצאים את האשמים למה שהיה". בימים אלו היא עובדת לצד סטודנטים יהודים אחרים על ניירות מדיניות שמפרטים את המצב של הסטודנטים היהודים בראטגרס ואלו יישלחו למקבלי ההחלטות בממשל ובקונגרס.

"מרענן לראות מנהיג שרוצה להגן על האמריקנים"

אייל יעקובי (22), שהיה סטודנט באוניברסיטת פנסילבניה בזמן ההפגנות וכיום פעיל הסברה בולט, מעודד מבחירתו של טראמפ והצעדים שמוביל הממשל בימיו הראשונים. "יש עכשיו מנהיג בבית הלבן שלא יקבל את הכאוס בקמפוסים. אצל ביידן זה היה כאוטי, נתנו לסטודנטים הפרו־פלשתינים לעשות מה שהם רוצים בלי עונש. למרות שעבר פחות מחודש, ראינו שטראמפ חתם על צו שהקים צוות בין־משרדי שחוקר את מה שקרה בקמפוסים, גירוש של סטודנטים שעברו על החוק, וחקירות אינטנסיביות על מה שהיה. זה מה שהיה צריך לקרות כבר ב־8 באוקטובר וזה מרענן לראות מנהיג שרוצה להגן על האמריקנים".

לדבריו, יש כעת "הזדמנות לעבור לצד ההתקפי" ולפעול נגד סטודנטים שהסיתו או פגעו בסטודנטים יהודים. "רואים שהממשל מתחיל לטפל בשורש האנטישמיות בקמפוסים, וזה נותן הרבה תקווה".

יעקובי לא חוסך ביקורת מהארגונים היהודיים בקמפוסים שלא הצליחו לחזות או להתמודד עם גל המהומות חסר התקדים. ״כמו שישראל צריכה לחקור את מה שהיה ב־7 באוקטובר, ככה הארגונים צריכים לעשות חקירה על מה שקרה ב־8 באוקטובר. הארגונים היו שאננים מדי והתמקדו בסוגיות שלא היו קשורות ליהדות, והעדיפו להתמקד בזכויות אזרחיות, להט"ב, אפרו־אמריקנים ונושאים חשובים אחרים. בתור ארגונים יהודיים המטרה שלכם צריכה להיות שמירה על זכויות של סטודנטים יהודים והכנת תוכנית פעולה למה יקרה אם דבר כזה נפגע".

יעקובי היה קול בולט בזמן המחאות ואף דיבר בבית הנבחרים בסמוך לשימוע שנערך לנשיאות האוניברסיטאות. הוא אמר כי היה מדובר ב"סופרבול עבור הסטודנטים היהודים". "סוף סוף תפסו אותן אחראיות בזמן מעשה, וחשפו את הדוגמה הברורה לאנטישמיות - וזה הוכיח את חוסר הבהירות המוסרית בקמפוסים". בנוגע לסטודנטים הפרו־פלשתינים שלקחו חלק במחאות הוא אומר כי "אני יודע שהממשל של טראמפ וצוות המשימה שמורכב ממשרדים שונים לא יהיו סבלניים לאלו שהפרו את החוק והם באמת מתכוונים לזה".

"גם ההנהלה מגיבה אחרת"

פרופסור רן קיבץ, המרצה בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת קולומביה זה 24 שנה, אומר כי "יש תחושה של שינוי. אם שנה שעברה הם השתלטו על בית הספר בכוח, היום זה כמעט נעלם והם לא מעיזים. הנשיאה הנכנסת לא מאפשרת את זה כמו קודמתה בתפקיד. למרות זאת, יש אירועים בודדים כמו זה שמפגינים פרצו לכיתה שבה לימד פרופסור ישראלי, ענדו מסכות וחילקו פליירים אנטישמיים מזעזעים. אבל עדיין מדובר ברמה אחרת ממה שראינו פה בשיא המהומות".

לטענת קיבץ, "מעל פני השטח יש שינוי לחיוב. זה שינוי שמורכב גם מעייפות החומר של המפגינים אבל גם כי ההנהלה הנוכחית מגיבה אחרת. הנשיאה הקודמת הייתה חסרת יכולת או בצד הלא נכון - קראה להם ׳מפגינים׳, הציעה להם פשרות בנושאי BDS ובעיקר הייתה חלשה. טראמפ, מאז שנבחר, וגם במהלך הבחירות, אמר שיילחם ויחקור את האוניברסיטאות, ואחרי האירוע של הפריצה לכיתה של הפרופסור הישראלי, שמענו גינוי מיידי, בצורה חריפה וגם מצאו חלק מהמפגינים והענישו אותם. זה לא היה במקרים קודמים. לפני טראמפ לא היו אומרים כלום". 

לדבריו, "הממשל הפדרלי הקפיא מיליוני דולרים לביה"ס לרפואה של קולומביה, ההכנסות מתרומות ירדו, פחות כסף נכנס לאוניברסיטה, ההנהלה פה בלחץ ורוצה לשנות דברים".

עם זאת, קיבץ מודה כי עדיין חברי סגל יהודים חוששים לדבר בפומבי על גילויי אנטישמיות בקמפוס. "הם מאוד מפחדים, בעיקר בחוגים ההומניים בתארים ראשונים, כאשר הם רואים חברי סגל אחרים שוללים במוצהר את זכותה של מדינת ישראל. חברי הסגל האלה בוטים, מאוגדים, ועובדים יחד יותר מבעבר. מכניסים פוליטיקה ושנאת ישראל לתוך תוכניות הלימוד, וזה נמשך ומחמיר".