השבוע לפני עשור איבדנו את תמר אריאל ז"ל, הטייסת הדתייה הראשונה בחיל האוויר הישראלי. בטרם התגייסה לקורס טיס, תמר שירתה שנתיים בשירות לאומי. כמו בנות גילה היא הלכה עם הזרם, אבל גם קצת נגדו, ושילבה מסירות לתורה ולמצוות עם שירות משמעותי למען העם והמדינה. דמותה מסמלת את החובה שהיא זכות - לחיות בארץ ישראל על פי תורת ישראל ולמען עם ישראל.
תמר ז"ל היתה חלק ממהפכת גיוס הנשים הדתיות לצה"ל שהתרחשה בציונות הדתית בשנים האחרונות. הבנות הדתיות הצביעו ברגליים, והצליחו לשכנע את ההנהגה הרבנית והציבורית בחשיבות ההחלטה והבחירה להשתלב בצבא כחיילות דתיות.
על הצבא לאפשר לחרדים לשמור על אורח חייהם, ועל ציבור המשרתים לנהוג בהתחשבות בצורכיהם המיוחדים של החרדים המתגייסים. יש לבנות עבורם מסגרות תואמות מגדרית ורוחנית, כדי להביא את ההנהגה הרבנית לתמוך בגיוס לצה"ל באופן כלשהו
כשמדובר במהפכת גיוס בחברה החרדית, המצב יותר מורכב. כחברה שבבסיסה העמוק "ועשית ככל אשר יורוך", השינוי חייב להגיע גם מלמעלה, מהחלטות ההנהגה הרבנית. כיום נראה כי החרדים לא רואים עצמם שותפים לנשיאה בנטל המטלות הקיומיות והאתגרים הרובצים לפתחנו. הם מוצאים וממציאים פרשנות המצדיקה התעלמות מ"עת צרה היא ליעקב", ובעיצומה של מלחמת מצווה שאליה יוצאים "חתן מחדרו וכלה מחופתה", לא עושים פעולות ממשיות לשינוי כיוון אמיתי.
כמה אפשרויות עומדות בפני הכנסת בבואה לשנות את המגמה: על המדינה לפעול בצעדים דרמטיים ומדידים של גיוס איכותי ומספרי משמעותי של לוחמים צעירים חרדים. זאת, לצד הפעלת מערכת תמריצים כלכליים שישללו זכויות־יתר וזכאות למחיר למשתכן, סבסוד משכנתא והנחה בארנונה ממי שלא משרתים בשירות חובה. יש להפריד בין אלו לבין קצבאות הילדים, הנכות והבטחת ההכנסה, שהן זכויות יסוד ואין לקצץ בהן. יש לעשות צעדים אלו תוך ניסיונות להגעה לפשרה והסכמה רחבה ככל האפשר.
נוסף על כך, הראייה הצה"לית חייבת להיות כפי שהיתה ביחס לגיוס הצעירות הדתיות. הצבא ידע להתאים את עצמו לתרבות, לצרכים ולאתגרים של הצעירות הדתיות. כיום צה"ל משלב אותן בכ־1,000 תפקידים שפתוחים עבורן, או בקבוצות מובחנות לדתיות בלבד לתפקידים מוגדרים.
על הצבא והציבור להבין שיש צורך בוויתורים ובהתאמות מצד האוכלוסייה הכללית. על הצבא לאפשר לחרדים לשמור על אורח חייהם, ועל ציבור המשרתים לנהוג בהתחשבות בצורכיהם המיוחדים של החרדים המתגייסים. יש לבנות עבורם מסגרות תואמות מגדרית ורוחנית, כדי להביא את ההנהגה הרבנית לתמוך בגיוס לצה"ל באופן כלשהו. אחת האפשרויות היא הקמת חטיבה חרדית, או משמר לאומי על טהרת המגזר החרדי, כדי להביא לגיוס משמעותי של צעירים.
לצד זאת, יש לחזק תמריצים חיוביים. להקים מסלולים נוספים שמחזקים את הקשר בין הצבא לשוק התעסוקה לאחר השירות, לעבות מסלולים קיימים ולבחון הענקת הטבות נוספות לציבור החרדי.
לפני כ־17 שנה זכיתי להוביל שינוי בשילוב הנשים הדתיות במארג החברתי של שירות משמעותי במדינה. המהפכה יכולה להתרחש גם בחברה החרדית - אם רק נאמין, נהיה נחושים ונתמיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו