המועצה האירופית, מוסד האיחוד האירופי שמורכב מראשי מדינות האיחוד ושנחשב הגוף העליון שלו, אישרה ביוזמת הונגריה, הנשיאה התורנית של המועצה, הצהרה בגנות האנטישמיות. המסמך תובע מכל מדינות האיחוד להילחם באנטישמיות, להגן על היהודים החיים באירופה ולהעניש על פרסום ביטויי שנאה ותוכני טרור נגד היהודים באינטרנט.
כדי לממש את ההתחייבות הזאת אין צורך לחפש אנטישמים בשולי החברה האירופית ולרדוף אחריהם בפינות החשוכות של הדארקנט. המסוכנים מבין שונאי היהודים לא מתחבאים במחשכים, אלא מאיישים את המשרדים המפוארים של בירות האיחוד ואת בתי הנבחרים שלו, מתהלכים באותם מסדרונות ומתאספים באותם אולמות שבהם אושרה ההצהרה נגד האנטישמיות.
צרפת תחת הנהגתו הפכה ליצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם, ועיקר לקוחותיה הם משטרים טוטליטריים שמקדשים אלימות ומלחמה. אותם הוא תמיד מוכן לחמש - ורק את היהודים המתגוננים, לדידו, יש להחרים
קחו למשל את נשיא צרפת מקרון, שעומד בראש מדינה אנטישמית במיוחד. אחרי שבע שנות כהונה בארמון האליזה, הרקורד שלו בתחום ראוי לציון נכשל. בקוראם את ההצהרה האירופית נגד האנטישמיות, נציגי צרפת יכולים להתהדר בדבר אחד: אם בארצות אחרות שנאת יהודים מוצאת ביטוי מצומצם בתחום מסוים - אצלם יש אנטישמיות מכל הסוגים והמינים.
כדי להתהלך ברחובות של ערי צרפת עם סמלים יהודיים נדרש אומץ שגובל בשיגעון. דגלי חמאס ושאר ארגוני הטרור דווקא רצויים ברחובות האלה. מה הפלא שבתי הכנסת בצרפת נראים כמו יעדים מבוצרים - אמצעי הביטחון המחמירים סביבם רק מבליטים את עוצמתה של הסכנה.
אך במקום להתמודד עם כל זה - מקרון נכנע לחלוטין לטרנד האנטישמי ואימץ בלי בושה מוטיבים של שנאת יהודים, אותם מוטיבים שההצהרה החדשה של המועצה האירופית תובעת לבער. תחילה קרא מקרון להטיל אמברגו נשק על ישראל, ותירץ את הקריאה באמירה אומללה שלפיה אם לישראל לא יהיה נשק - לא תהיה מלחמה. אפשר היה לפטור את הרעיון הזה בטיפשות של בעליו, אלא שזה יעשה עם האיש חסד בלתי מוצדק.
שימו לב: מקרון לא מציע ליישם את שיטתו "הגאונית" על אוקראינה, למשל, ולהפסיק לספק לה נשק כדי לסיים את המלחמה עם רוסיה. אבל מילא אוקראינה - צרפת תחת הנהגתו הפכה ליצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם, ועיקר לקוחותיה הם משטרים טוטליטריים שמקדשים אלימות ומלחמה, מאיימים על השכנים ומתעבים את ערכי הדמוקרטיה. אותם הוא תמיד מוכן לחמש - ורק את היהודים המתגוננים, לדידו, יש להחרים.
החרם האנטישמי של מקרון אינו הצהרתי. ממשלו אסר על חברות ישראליות להציג את מרכולתן בתערוכת ציוד ימי ביטחוני שתיערך בצרפת. כאן אפילו לא היה לו תירוץ של עצירת אספקת הנשק לאזור לחימה כדי לעצור מלחמה. החברות הישראליות לא ביקשו לקנות, אלא למכור. אפליה אנטישמית פר־אקסלנס.
לכל אלה הוסיף מקרון דובדבן אנטישמי רעיל, כשהמליץ לנתניהו לזכור שישראל "הוקמה בזכות החלטת האו"ם". על הבורות שבאמירה עוד ניתן היה לסלוח, אך לא על הסטראוטיפ האנטישמי שעליו היא נסמכת. אנחנו, הגויים, עשינו עימכם, יהודים קשי עורף, חסד, ונתנו לכם מדינה שכלל לא מגיעה לכם, ואם לא תנשקו את ידינו - עוד ניקח אותה מכם, רמז הגביר החצוף מפריז.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו