המלחמה בעזה ומעמד האסלאם בארה"ב

מלחמת חרבות ברזל הציתה שיח אנטי־ציוני חסר תקדים בקרב מוסלמים רבים במערב. כחלק מהתסיסה נגד ישראל, מנהיגים דתיים רבים סירבו להוקיע במפורש את מעשי הטרור שביצע חמאס ובחרו להתמקד בסבל ובמות הפלשתינים בעזה. מעבר לרטוריקה, נראה שזו הפעם הראשונה שהמאבק המוסלמי למען הפלשתינים לא רק מעצים את מעמד האסלאם והמוסלמים במערב, אלא גם ממתג אותם באופן חיובי כמי שנאבקים אקטיבית, כביכול, למען צדק וכנגד עוולות ודיכוי.

אך המציאות שבה האסלאם מועצם אינה חדשה. מאז פיגועי 11 בספטמבר חלקים רבים בקהילה המוסלמית האמריקנית החלו למקסם את כוחם החברתי, הפוליטי והתקשורתי, כדי להגן על עצמם מפני המתקפות הציבוריות שהושמעו אז נגד דתם ולאומיותם.

דרשנים, אקטיביסטים וארגונים אסלאמיים החלו למתג את האסלאם באופן חיובי כשוחר שלום בהדגשת זהותם האמריקנית. מציאות זו הפכה את אמריקה לזירה שממנה פועלים הקולות המוסלמיים הבולטים ביותר במערב כנגד עוולות, הפרות זכויות אדם ודיכוי מוסלמים, בקריאה לשלב את האסלאם באקטיביזם חברתי, כחלק ממאבקם למען הפלשתינים.

בשונה מפעולות צבאיות קודמות בעזה שהביאו לעלייה בשיח האנטי־ישראלי בקרב מוסלמים באמריקה, 7 באוקטובר מהווה נקודת מפנה שעשויה לחזק את מעמד האסלאם בארה"ב, מכמה סיבות עיקריות.

ראשית, השיח בקרב הקהילה המוסלמית בנוגע לבחירות הקרובות חשף ביקורת כנגד ממשל ביידן בשל תמיכתו בישראל - מציאות שבכוחה לאיים על כהונה נוספת.

אף שכוחם המספרי של המוסלמים באמריקה קטן יחסית, מיקומם והשפעתם על המדינות המתנדנדות כמו מישיגן, פנסילבניה וג'ורג'יה עשויים לחזק את השפעת הקול המוסלמי על הבחירות לנשיאות.

נוסף על כך, מאז התערבות הצבא האמריקני בהפגנות סטודנטים במלחמת וייטנאם, לא נראו הפגנות כה סוערות בקמפוסים בארה"ב. ההפגנות מצביעות בעיקר על הזדהות של סטודנטים רבים עם המאבק הפלשתיני (המוסלמי) למען עזה, שמהדהד בעוצמה בקרב צעירים אמריקנים.

מטיפים מוסלמים מוזמנים לאוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב, ומחזקים את תחושת צדקת הדרך של סטודנטים נלהבים, ומדגישים שהם אלו שנמצאים כיום ב"צד הנכון של ההיסטוריה". חלק מאותם מטיפים נחשבים פופולריים במיוחד ברשתות החברתיות, ומכאן השפעתם הרבה על האמריקנים בהפצת מסריהם למיליוני עוקבים.

כמו כן, מאז המלחמה תופעה של חבירה לאסלאם הפכה להיות ויראלית ברשת. מתאסלמים חדשים הצהירו שהזדהותם עם המצוקה והסבל בעזה גרמו להם לראות באסלאם את הדת שנאבקת למען חירות המדוכאים (הפלשתינים), וזה הצית בהם את "ההשראה" להתאסלם.

תופעת ההתאסלמות המתגברת ממקמת את ארה"ב כמדינה המובילה במערב בחבירה לאסלאם. כיום היא הדת השלישית בגודלה בארה"ב, לאחר הנצרות והיהדות. מסתמן שבעשורים הקרובים האסלאם יהפוך לדת השנייה בגודלה. עיקר המתאסלמים הם נוצרים אמריקנים, לבנים ואפרו־אמריקנים. מאז אסון התאומים התאסלמו קרוב למיליון אמריקנים. לפי הערכות, בכל שנה מתאסלמים כ־30 אלף איש.

מטיפים מוסלמים מוזמנים לאוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב, ומחזקים את תחושת צדקת הדרך של סטודנטים נלהבים, ומדגישים שהם אלו שנמצאים כיום ב"צד הנכון של ההיסטוריה"

המלחמה בעזה מצליחה לחזק אלמנטים שממצקים דווקא את תדמית האסלאם ומעמדו בארה"ב. מעצם היותם אזרחי המעצמה המערבית המשפיעה והחזקה בתבל, וקרבתם למוקדי כוח כמו הקונגרס והבית הלבן, במוסלמים האמריקנים גלום פוטנציאל גלובלי רב השפעה, בשונה מבשאר המוסלמים ברחבי העולם.

מציאות זו נושאת בחובה השפעות גיאופוליטיות משמעותיות לישראל ולקהילה היהודית הגדולה בעולם, במיוחד בעידן שלאחר 7 באוקטובר.