אס"ק היא אווירת סוף קורס בצה"ל, מתי שהמשמעת יורדת ותחושה כללית של אופוריה מאפיינת את החיילים. ישראל היא אלופת העולם באס"ק, אנחנו טובים מאוד בלשחרר כל רסן.
האופוריה שאפיינה את הניצחון במלחמת ששת הימים הובילה לאי־מוכנות במלחמת יום הכיפורים.
גם בכלכלה אנחנו טובים מאוד באס"ק, חגיגת בזבוזים וגירעונות מפא"יניקיים הובילה לאינפלציה מטורפת ולקריסת קרנות פנסיה. בתחומים מדיניים אווירת אוסלו גרמה לדהירה להסכם "שלום" עם מחבלים ול"התנתקות" מעזה. גם הימין לא חף מאוויר סוף קורס. ב־77' חגיגות המהפך לא הפכו למדיניות אפקטיבית, והיום כמובן במקום שהרפורמה החשובה במשפט תקודם בהידברות, בהסברה ובהסכמה רחבה, הימין התמכר לאופוריית ה־64. לאורך ההיסטוריה מנהיגינו התאפיינו פעמים רבות ביהירות ובגאוותנות.
כמו שאנחנו טובים באס"ק ובאופוריה, אנחנו טובים במצבי חירום. במלחמת העצמאות, בששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים צה"ל הצליח ליטול יוזמה, למצות את כוחו בנקודות מפתח ולנצח רבים וחזקים. צה"ל תמיד ידע במצבי החירום לפעול מהר וביעילות. זה נכון גם למבצעים המתוחכמים באנטבה, בתקיפת הכור בעיראק ובעשרות אחרים. בעיתות חירום ישראל תמיד הראשונה לשלוח סיוע הומניטרי למוקדי אסון. צונמי או רעידת אדמה - חיילי פיקוד העורף מפנים הריסות, והרופאים הישראלים מפעילים בית חולים שדה עוד לפני שמטוסי סיוע ממקומות אחרים נוחתים.
אולי רובנו כבר שכחנו, אבל ישראל היתה הראשונה לדאוג לחיסוני קורונה. אווירת החירום מגבשת ומובילה אותנו להישגים בקנה מידה עולמי.
הניגודיות הגדולה בין כמה אנחנו טובים במצבי חירום לכמה אנחנו גרועים באס"ק היא חלק כה מהותי בתרבות שלנו, עד שאנחנו לא שמים לב אליו. ההייטק שלנו מתרומם מאוד מהר, סטארטאפים צצים כמו פטריות אחרי הגשם, הרצון לפתור בעיות באווירת חירום יוצר אצלנו צעירים עם ברק בעיניים. אך גם האס"ק מאפיין את ההייטק הישראלי, שמתקשה להפוך חברות הזנק לחברות מבוססות ורווחיות לאורך שנים.
כרגע אנחנו נמצאים במצב של אס"ק בכלכלה - המדדים העיקריים טובים, האינפלציה נחלשת, האבטלה בשפל, השכר הממוצע עולה, והתקציב המתוכנן מנבא גירעון נמוך. ומה שמדאיג את הישראלים נוגע בעיקר לכן או לא רפורמה. אבל מדדים אחרים מדאיגים: ההכנסות ממסים ברבעון הראשון היו נמוכות מהצפוי, שיעור גיוסי ההון בהייטק חזר לרמת 2019, ותחזית דירוג האשראי פחות אופטימית.
זה לא ממש משנה אם אתם מאמינים שזה בגלל הרפורמה, או שהרפורמה חשובה לישראל לטווח הארוך, או שניהם. לא משנה כמה זה באשמת האינפלציה העולמית (ועליית הריביות בעולם) והמיתון העולמי. את הוויכוחים צריך להשאיר לפוליטיקאים ולטוקבקיסטים, ואילו אנחנו האזרחים צריכים ללחוץ לקידום מדיניות תומכת צמיחה. על הממשלה והאוצר להבין שהם באס"ק - יעד גירעון של 1% הוא לא ריאלי, ואם התקציב יעבור כפי שהוא הגירעון צפוי להיות גדול בהרבה. זה לא מצב מסוכן וזה לא יוביל ל"חירום", אך אין זו סיבה לא לפעול. אין סיבה שנקבל גירעון גדול ונצטרך לבצע צעדי חירום בעוד שנה־שנתיים, אם אנחנו יכולים לבצע פעולות הכנה.
ראשית, על הממשלה לבטל את הטבות המס החדשות והישנות. אין סיבה להמשיך את מדיניות סבסוד הדלק באמצעות משחקי המס שיזם ליברמן, אין סיבה לסבסד פרויקטי שיכון כושלים והנחות על קרקעות לקבלנים, וצריך לבטל את פטורי המס השונים שהושגו עבור קבוצות לחץ חזקות והסתדרותיות. יש עשרות מיליארדי שקלים שמתחבאים בתוך הטבות המס, ומיליארדים רבים אחרים בתוך רפורמות שלא מבוצעות.
אם נקדים את הרפורמות הנדרשות ונצמצם את הטבות המס, לא נצטרך להגיע למצב חירום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו