בהופעה פומבית נדירה, בכנס הסייבר השנתי שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, בחר סגן מפקד יחידה 8200, יחידת העילית של המודיעין הישראלי, להקדיש חלק ניכר מדבריו - לצד עיסוק מתבקש באיראן ובמתקפות הסייבר שלה על ישראל - גם למקורות ההצלחה של היחידה, שהפכו אותה למובילה בעולם. הוא ייחס הצלחה זו לאיכות הנוער הישראלי המתגייס לשורותיה - איכות אישית, אבל גם ידע ומיומנות שאותם רכשו נערים ונערות במהלך לימודיהם במערכת החינוך.
אפשר ואף ראוי להעיר כי מדובר במיעוט לא גדול של בני נוער, לרוב ממרכז הארץ, שזכו לחינוך מעולה שאינו נחלתם של חלקים אחרים בחברה הישראלית, ובוודאי של תושבי הפריפריה. אפשר וראוי גם להעלות את התהייה אם סיפור ההצלחה הזה יימשך גם בעתיד, נוכח הקושי הגובר להוסיף ולקיים מערכת חינוך איכותית בהיעדר משאבים ונוכח מחסור במורים.
בכוחה של מערכת החינוך בישראל לייצר אנשי הגות ובעיקר אנשי מעשה - מדענים, מהנדסים, אנשי סייבר ועוד, העתידים להוביל את החברה והמדינה בישראל לעתיד טוב יותר, ובכך להבטיח כי הפער האיכותי בינינו לבין אויבינו יישמר ואף יגבר.
במרחב שסביב לנו, לעומת זאת, התמונה שונה לחלוטין. המשבר העמוק - משבר פוליטי, חברתי ובעיקר כלכלי, שבו נתונות מרבית מדינות ערב ואף איראן - הולך ומחריף, ופגיעתו במערכות החינוך במדינות אלו קשה במיוחד.
בעשורים האחרונים גדלה האוכלוסייה במזרח התיכון בקצב מואץ, מכ־100 מיליון נפש בשנת 1960, לכ־400 מיליון בשנת 2010, ובשנת 2050 היא עתידה להגיע ל־750 מיליון. אלא שמדינות האזור מתקשות לעמוד בקצב ולספק את צרכיה של האוכלוסייה, והתוצאה היא מחסור ומצוקה, אבטלה גואה ופגיעה בשירותי הבריאות, הרווחה והחינוך שמעניקות המדינות לאזרחיהן.
לשלל בעיות אלו נוסף בעשור האחרון האביב הערבי, שהתברר כהרסני במיוחד עבור תושבי המזרח התיכון. ברבות מהמדינות פרצו מלחמות אזרחים שהותירו אחריהן הרס וחורבן. בסוריה, למשל, שגם בטרם המלחמה לא נודעה כמעצמת חינוך והשכלה, נהרסו כשני שלישים מבתי הספר ומכיתות הלימוד, ומיליוני ילדים חדלו מללמוד. גם כיום, לאחר שהושגה רגיעה, אין למשטר הסורי משאבים או רצון להשקיע עצמו בשיקום של מערכות החינוך וההשכלה, שהרי הוא מעניק עדיפות לשיקום עוצמתו הצבאית, אבל בכך הוא דן את דור העתיד של ילדי סוריה לבערות.
במדינות אחרות הוביל האביב הערבי להתחזקות של משטרים אוטוריטריים ולא פעם גם של כוחות אסלאמיים המחניקים חשיבה חופשית, ביקורת וגילוי של יוזמה, ההכרחיים כדי לגדל דור צעיר חושב ומכיל. בלחץ אנשי הדת ניתנת לא פעם עדיפות ללימודי פסוקי קוראן ופסקי הלכה על חשבון נוסחאות במתמטיקה או לימוד אנגלית.
חמורה לא פחות היא תופעה של נטישה של צעירים משכילים, המצביעים ברגליים ומהגרים בהמוניהם אל מדינות המערב לאחר שאיבדו תקווה לעתיד טוב יותר במולדתם.
הנתונים מלמדים אפוא כי לילדים רבים, ובוודאי לילדות, אין כלל נגישות לחינוך ולהשכלה, ובכל מקרה איכות ההוראה שמקבלים בני המזל שבהם היא ירודה - בהיעדר יכולת וגם רצון של השליטים להשקיע בחינוך.
מקרב עשרות ומאות מיליונים של תושבים אפשר בכל זאת לייצר אליטה משכילה, גם אם מצומצמת. ולראיה, איראן הוציאה מקרבה מדענים שהביאו אותה אל הגרעין. אבל גם כאן מדובר במיעוט מבוטל שתרומתו מורגשת בייצור טילים וגרעין ובמתקפות סייבר, שעה שיתר מערכות החיים במדינה כושלות וקורסות.
חינוך הוא אפוא אחד התחומים שבו אל לה לישראל להשתלב במרחב שסביב לה. במקום זאת ראוי שתפעל לחזק את מערכת החינוך שלה, שבה תלוי עתידה ושרק היא תבטיח את שימורו ואת הרחבתו של הפער האיכותי בינה לבין אויביה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו