ירי הטילים על אשדוד ואשקלון במהלך טקס החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן ביום שלישי, כמו גם ההפגנות שערכו 50 ארגונים פרו־פלשתינים בשם תנועת החרם מחוץ לבית הלבן, הבהירו שפריחת השלום בין ישראל לבין המדינות הסוניות האנטי־אסלאמיסטיות לא משפיעה על ציר הסירוב.
גם אם הנבואה הוורודה של הנשיא דונלד טראמפ תתגשם, וישראל תחתום על הסכמי נורמליזציה עם עוד מדינות ערביות בתקופה הקרובה, הציר העוין, על חבריו, ימשיך במערכה נגדנו. מצב זה סותר את התחזית האופטימית שפרסם המשרד לעניינים אסטרטגיים יום לפני הטקס. על פי אותה תחזית, קמפיין חרם ה־BDS צפוי לחטוף מכה קשה כפועל יוצא מנרמול היחסים בין ישראל למדינות ערביות. יש שתי סיבות עיקריות שקמפיין ה־BDS לא עתיד לדעוך לנוכח השלום האזורי המתפתח.
ראשית, העולם המוסלמי והערבי מפוצל. מאז מה שמכונה "האביב הערבי" נפתח לפני עשור, מדינות העולם הערבי־אסלאמי התפצלו לשני צירים. מצד אחד, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין, ומצרים תחת שלטון הצבא - הקימו ברית המתנגדת לאחים המוסלמים ולאיראן על גרורותיהם. עם הזמן הצטרפו לציר הזה עומאן, סודאן, מרוקו, ומדינות אחרות.
חברות הברית פנו לעבר ישראל משום שהן רואות בנו בעלת ברית טבעית ועוצמתית במערכה הקיומית שלהן נגד האחים המוסלמים ואיראן.
מולם, התגבש ציר אסלאמיסטי שחברותיו המובילות הן איראן, טורקיה וקטאר על גרורותיהן, לרבות חמאס, לבנון וסוריה.
ירדן יושבת על הגדר, אך לאור תלותה הכלכלית המוחלטת במדינות המפרץ, בישראל ובארה"ב, היא בפועל משמשת חברה בציר האנטי־אסלאמיסטי. לאור הפיצול, ביטול החרם אינו כללי. עבור גורמים עוינים במערב המנהלים את מערכת ה־BDS די בשותפות עם חברות הציר האסלאמיסטי כדי להמשיך לפעול נגד ישראל.
וזה מביא אותנו לסיבה השנייה. מערכת ה־BDS היא מערכה שמרכזה במערב ולא בעולם הערבי. הרשות הפלשתינית בראשות הפת"ח מחוברת בחבל הטבור לשחקן השני במערכה נגד ישראל - האיחוד האירופי והשמאל המערבי. העוינות לישראל, כמו גם לממשל טראמפ והציר הערבי האנטי־אסלאמיסטי, היא הדלק שמחבר בין האיחוד האירופי והשמאל המערבי לבין הציר האסלאמיסטי. אם הפלשתינים היו פרוקסי - קרי שליחים - שניהלו את המלחמה הכלל־ערבית נגד ישראל בעבר, כיום הם שליחים של הברית שחבריה הן הציר האסלאמיסטי לצד מדינות האיחוד האירופי והשמאל המערבי.
בעוד ממשל טראמפ והמדינות האנטי־אסלאמיסטיות הערביות הפסיקו את תמיכתן הכלכלית ברשות הפלשתינית ובמשטר חמאס בעזה בשנים האחרונות, האיחוד האירופי וחברותיו כמו גם טורקיה וקטאר הגבירו את תמיכתן הכלכלית בשני המשטרים הפלשתיניים. האירופים במיוחד מעורבים באופן עמוק בהיבטים הקרקעיים והפוליטים של המערכה. הם שותפים פעילים ואף מובילים את קמפיין הרשות לתפוס אדמות בשטחי C. הם גם מנהלים מערכות נגד ישראל בהאג ובאו"ם. האירופים מתדלקים ומממנים מערכות דה־לגיטימציה לצה"ל ולחברה הישראלית ועוד. גם קרנות של השמאל בארה"ב מעורבות במהלכים הללו.
מדינות הציר האסלאמיסטי, מצידן, מממנות ומנחות את גורמי הטרור בעזה וביהודה ושומרון כאחד.
ביום שלישי, תומכי BDS שהפגינו מחוץ לבית הלבן באו מ־50 ארגונים פרו־פלשתיניים שחצו את הקו מהשמאל הקיצוני לשמאל היהודי האנטי־ישראלי לארגוני חזית של האחים המוסלמים ופת"ח. הכיסוי הקריר ואף העוין שזכה לו האירוע ההיסטורי בבית הלבן מהתקשורת האמריקנית הפרו־דמוקרטית והאירופית, וסירוב מדינות אירופה - למעט הונגריה - לשלוח נציגים לטקס בבית הלבן, הבהירו כי מבחינת בעלות הברית האירופית־שמאלית־אסלאמיסטית, המערכה נגד ישראל נמשכת במלוא הקיטור.
