ביום שישי האחרון, שעה שרוב הפרשנים בישראל הימרו בעד או נגד הקדמת הבחירות, המילה "נגד" הדהדה במלוא העוצמה דווקא באולם ארגון האומות המאוחדות בניו יורק. הדבר אירע בהצבעה הנערכת אחת לשנה על ההחלטה הקוראת לישראל להחזיר את רמת הגולן לסוריה - כשבפעם הראשונה ארה"ב הצביעה נגד ההחלטה.
אם נוסיף לאופן ההצבעה את ההסבר שסיפקה שגרירת ארה"ב ניקי היילי, לא יהיה מנוס מלקבוע שמדובר בצעד משמעותי בנתיב ההתקדמות האמריקני לעבר אימוץ העמדה הישראלית.
ארה"ב לא תימנע יותר כשהאו"ם מתעסק בהצבעה חסרת תוחלת על רמת הגולן, אמרה השגרירה היוצאת, וסימנה כיוון גם לעתיד לבוא. האינטרס הישראלי מחייב לסייע לאמריקנים לבצע את הצעדים הבאים בכיוון הזה, עד ההכרה הפורמלית מצידם בגולן הישראלי.
מבחינת ישראל עתיד רמת הגולן כלל לא נתון במחלוקת. מאז החלת הריבונות באופן רשמי על ידי ממשלת מנחם בגין בשנת 1981, הפיכת הרמה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל היא עובדה מוגמרת. ההשתעשעות של ממשלות השמאל שבאו אחר כך עם רעיון העוועים של מסירת הגולן לרודני שושלת אסד, רק ביצרה את השכנוע העמוק של רוב אזרחי ישראל בדבר חוסר ההיגיון שבנסיגה שכזו.
לצידה של ישראל עומדים כל הנימוקים האפשריים נגד ויתורים לסוריה בגולן. שיקולי צדק (סוריה תקפה ואמללה את יישובי העמק), שיקולים היסטוריים (חבל ארץ יהודי), שיקולים אסטרטגיים ואף שיקולים משפטיים - כל אלה מבטיחים שמדינת ישראל תישאר בגולן לתמיד.
עם זאת, לשינוי הגישה המבורך של ארה"ב תהיה השפעה גדולה בזירה הבינלאומית. במהלך העשורים האחרונים ההחלטה השנתית של האו"ם בגנות ישראל סייעה לקבע את תדמית סוריה כ"קורבן", וחיזקה את השיח השקרי על ישראל כתוקפנית וכובשת.
המציאות כמובן הפוכה, ומעשי הזוועה שבוצעו בסוריה על ידי הצדדים הלוחמים במלחמת האזרחים שלה רק המחישו את טבעם האמיתי של מי שחולמים עדיין למחוק את "האויב הציוני" מן המפה. יהיה זה נבון לנצל את ההתפכחות העולמית ביחס לסוריה ולמשטר ששולט בה, כדי לקדם את ההכרה בסיפוח הגולן לישראל. ישראל יכולה להמשיך להסתדר גם ללא הכרה של מדינות אחרות ברמת הגולן, אך ההכרה האמריקנית יכולה להפוך לגושפנקה סופית בעניין.
למעשה, כל הטעמים ששכנעו את ממשל טראמפ להוריד את שאלת ירושלים מסדר היום ולפסוק בה לטובת ישראל, תקפים גם ביחס לרמת הגולן. יתרה מזאת, שורה של טעמים נוספים (היעדר אוכלוסייה עוינת גדולה והיעדר ממד הקדושה בגולן לאסלאם ולנצרות) מקילה על ארה"ב לעשות זאת.
כדי להגיע למטרה, על ישראל לנקוט פעולות מקדמות הכרה במישור המדיני ובמישור המעשי. בתחום המדיני, יש להמשיך במדיניות ההסברה ויצירת הבריתות, כפי שזו מבוצעת בהצלחה על ידי רה"מ נתניהו. במישור המעשי, בשלה העת למהלכים שיקבעו עובדות בשטח. השלטת הריבונות צריכה להיראות בכל פיסה מאדמת הגולן, לרבות הכפרים הדרוזיים. לכך נחוץ פיתוח מואץ והגדלה משמעותית בשיעורי האוכלוסייה היהודית בכל הרמה.
