השוטר החזק בגרמניה מבטיח לעשות הכול כדי להגן על היהודים: "הקו האחרון מול תומכי חמאס"

יוכן קופלקה (41) עומד בראש איגוד השוטרים הגרמני ה-Gdp (Gewerkschaft der Polizei), שהוא גם הגדול בעולם מסוגו. הארגון מייצג יותר מ-210 אלף שוטרים, עובדי משטרה ואנשי כוחות הביטחון הגרמנים – בעבר ובהווה. מאז החלה המלחמה, שוטרים אלו נמצאים בקו החזית הראשון מול הפגנות אנטי-ישראליות פרועות.

"אנחנו הקו האחרון ברחובות מול המפגינים שתומכים בחמאס. אם נפסיד להם - הם ישטפו את הרחובות ויביאו איתם סכנות שכבר חווינו בהיסטוריה של גרמניה", הוא אומר ל"ישראל היום". "אנחנו כאן כדי לעצור אותם. לא נגלה סלחנות לביטויים אנטישמיים ולקריאות להשמדת ישראל. אני חושב שגם המפגינים שתומכים בחמאס כבר מבינים את זה".

מאחוריו יותר מ-20 שנות ניסיון במשטרה הגרמנית, וכאחד האנשים החשובים במערכת יש לו מסר ברור ליהודי גרמניה ולישראלים שבמדינה. "אנחנו יודעים שישנה מגמה שגורמת ליהודים לחשוש להסתובב ברחובות. יש מקומות שבהם קיימת סכנה ליהודים ולמי שמשתייכים לקהילה הגאה. כשוטר, בעיני זהו מצב בלתי נסבל ולא מתקבל על הדעת. הוא דורש שינוי יסודי שאנחנו עובדים עליו".

קופלקה מסביר כיצד השינוי הזה צריך להיראות. "הוא כולל מתן סמכויות נוספות למשטרה, כדי שנוכל לעמוד מול מי שפועלים נגד ערכי המדינה שלנו", הוא אומר ופונה ליהודים וישראלים: "אנחנו מקווים שתהיו נוכחים ברחובות, שלא תפחדו לדבר עברית בקול, שיהודים ירגישו כאן בטוחים".

הוא לא מתעלם מההיסטוריה המורכבת. "אנחנו מכירים את העבר של המשטרה הגרמנית, אנחנו השתנינו. אנחנו כאן כדי להגן על היהודים והאיגוד שלנו מאוד ברור עם המסר הזה. אם אתם מפחדים – תתקשרו למשטרה ותגידו שאתם יהודים וחוששים, אנחנו נגיע, נגן ונשמור עליכם. יש לנו אפס סובלנות לאנטישמיות. הסיפור הזה נגמר".

התחיל משמירה על בתי כנסת

את דרכו לצמרת המשטרה פילס קופלקה דרך מגוון תפקידי שטח ומטה, עד שהגיע לראשות איגוד השוטרים. בתפקידו, הוא דואג לאינטרסים המקצועיים והכלליים של כל עובדי המשטרה בעבר ובהווה. באחד מתפקידיו הראשונים קופלקה היה אחראי על ביטחון הקהילות היהודיות באזור ברמן. לצד זאת, הוא צבר ניסיון בשמירת הסדר בהפגנות – מה שמעניק לו הבנה לגבי המצב החדש שהתפתח ברחובות גרמניה אחרי 7 באוקטובר 2023.

"אנחנו רואים שהשוטרים שלנו מותקפים בהפגנות האלה, אבל השוטרים שלנו מקצועיים והם יודעים שמדובר בעבודה קשה אך הכרחית. מי שביצע פשע או עבר על החוק - שלא יצפה למחיאות כפיים או העלמת עין. יש לא מעט שוטרים שנפצעו בהפגנות תומכי החמאס, אבל זה לא ירתיע אותנו. אנחנו נמשיך לעשות שעות נוספות ליד בתי כנסת ולשמור על מוסדות וקהילות יהודיות, נמשיך לא להירתע מהמפגינים וכמו שאמרתי: הם מתחילים להבין את הגבולות ושלא כדאי לבחון את סבלנותנו".

קופלקה מודע גם למצב הקשה בשטח ומצביע על האיום המשולב של תומכי חמאס מהשמאל הקיצוני והאנטישמיות מהימין הקיצוני המאיים על הקהילה היהודית. "אנחנו ערים לכך שמספר התקיפות האנטישמיות הוכפל תוך פחות משנה אחרי 7 באוקטובר. לצערנו זו תופעה נרחבת שמגיעה ממגוון מקומות: יש אנטישמים שמגיעים מהשמאל הקיצוני ומהימין הקיצוני. אנחנו רואים בהפגנות של תומכי חמאס מהגרים מהמזרח התיכון, יחד עם שמאל וימין קיצוני. החבירה הזאת מייצרת פחד בקרב הקהילות היהודיות במדינה. צריך לתת לנו יותר כלים כדי להתמודד עם גל השנאה".

הראיון הזה מתקיים זמן קצר לאחר כנס מיוחד ביוזמת משרד המשפטים הגרמני ומרכז שמעון ויזנטל. בכנס השתתף קופלקה, והוא נערך בהנחיית לירון גליקמן, נכדה לניצולי שואה, דיפלומטית אזרחית, יועצת ומרצה בינלאומית לפיתוח עסקי ונטוורקינג, המוכרת בזירת ההייטק הישראלית והבינלאומית.

"הטבח שחמאס ביצע ביהודים וישראלים ב-7 באוקטובר השפיע על החיים בגרמניה באופן ישיר, הפשע הזה לא יודע גבולות. יש איומים, פשעי שנאה וגרפיטי. אנשים מהקהילה היהודית שחיים כאן כל חייהם פוחדים פתאום להסתובב ברחובות. הגברנו את השמירה על מוסדות יהודיים, אבל במקביל אנחנו פועלים לקדם חקיקה שתאפשר לנו להגן על החברה שלנו ולהילחם באנשים שהופכים את החברה שלנו ללא בטוחה עבור אחרים. אנחנו ממש מבקשים מהפוליטיקאים לתת למשטרה עוד כלים שיסייעו לנו להגן על מי שצריך".

אחד הקשיים ביישום שינוי המדיניות בגרמניה הוא העובדה שהיא מורכבת מ-16 מדינות פדרליות. כך למשל: השימוש בבינה מלאכותית לאיתור חשודים מותר בבוואריה, אך אסור בברלין ובמדינות אחרות. ככלל, דווקא בעיר גדולה כמו ברלין, המתמודדת עם הפגנות גדולות, ההגבלות על המשטרה משמעותיות יותר. "אנחנו צריכים סטנדרטים קבועים למשטרה בגרמניה, כאלה שיאפשרו לנו לפעול באופן תקיף נגד מפרי הסדר, שלא נעמוד לצד ההפגנה ללא יכולת לפעול נגד פעילות עבריינית".

הוא מסביר כי "הפגנות התמיכה בחמאס יצרו תחושה כאילו אנחנו מכילים תמיכה באירועי 7 באוקטובר". הוא חד-משמעי בעמדתו: "אסור שהפשע הזה יקבל לגיטימציה, כולל באמצעות סמלים או קריאות המסווים את כוונתם האמיתית. במינכן יש למשטרה כלים המאפשרים לה להגיע במהירות לעבריינים בזכות השימוש בבינה מלאכותית. אנחנו רוצים לשנות את החוקים כך שכל גופי המשטרה בגרמניה יוכלו להתנהל כך".

קופלקה מגלה אופטימיות לגבי האפשרות שהדברים ישתנו בפרלמנט הקרוב, לאחר הבחירות ב-23 בפברואר. "יש תקווה שהדברים ישתנו כי הבונדסטאג מקדם חוקים חדשים בגרמניה בגלל הטרור שמגיע מצד קבוצות אסלאמיסטיות, חמאס ותומכיו שפוגעים בדמוקרטיה בגרמניה. אני חושב שאנחנו גם צריכים משטרה שתגיב לכל הנאצות, האנטישמיות ועבריינות הרשת. בדנמרק יש למשטרה נוכחות גם ברשתות החברתיות, וגם המשטרה כאן בגרמניה צריכה לקבל כלים כדי להיות ברשת החברתית, כי אנחנו רואים שחלק גדול ממה שקורה ברשת בסופו של דבר מגיע לרחובות ובא לידי ביטוי בהפגנות.

אמירות כמו 'מהנהר ועד הים' חייבות להיות אסורות בכל מקום בגרמניה, וגם ברשת החברתית, וכל מי שאומר אותן צריך להיענש. הבעיה שלנו היא שעד כה הפוליטיקאים דיברו על הדברים האלה אבל לא יצרו חוק שמאפשר להילחם מספיק בתופעות הללו. אנחנו מקווים לשינוי אחרי הבחירות. השוטרים הגרמנים לא רוצים לעמוד בצד - אלא להילחם נגד התופעות האלו כדי להבטיח חברה טובה יותר ואת המשך החיים היהודיים בגרמניה".