רוסיה חשודה בהחדרת חבילת דואר ממולכדת למטוס שהיה בדרכו לבריטניה, כך חושף ה"גרדיאן". החבילה התלקחה לאחר שהגיעה למחסן של חברת DHL.
לפי הדיווח, התקרית התרחשה ב-22 ביולי במינוורת', פרוור של ברמינגהם. צוותי כיבוי ועובדים במחסן השתלטו על השריפה, שבה לא היו נפגעים, אולם התקרית עוררה חשדות.
לא ברור אם החבילה הגיעה למחסן DHL באמצעות מטוס מטען או מטוס נוסעים, אין בהירות גם לגבי היעד הסופי של החבילה, אולם ברור שההתקלחות הייתה עלולה להביא לתוצאות קשות הרבה יותר אילו התרחשה באוויר.
מה שהדאיג את הרשויות הבריטיות, שהודו בקיום החשדות רק לאחר חקירה עיתונאית, הוא שבחודש יולי, סמוך לתקרית בברמינגהם, התלקחה חבילה אחרת – גם היא של DHL, אך בלייפציג. תומאס הנדלוואנג, ראש ה-BfV (סוכנות הביון הפנימי בגרמניה), אמר השבוע כי לו התקרית בלייפציג התרחשה על סיפון המטוס, "הדבר היה מביא להתרסקותו".
כעת בודקים בבריטניה ובגרמניה אם יש קשר בין האירועים, והחקירה מצטרפת למאמץ של שירותי הביון ברחבי אירופה לטרפד מבצע חבלה רחב היקף שמנהלת מוסקבה נגד תשתיות ביבשת. "המודיעין הצבאי הרוסי נמצא במשימה מתמשכת לזרוע כאוס ברחובות בריטניה ואירופה", אמר בשבוע שעבר קן מקלום, ראש MI5. "ראינו הצתות, חבלה ועוד". לדבריו, רוסיה "מעורבת בפעולות מסוכנות שמבוצעות בחוסר אחריות גובר". מקלום אף הזהיר כי הדבר יהיה בעורכי הקרמלין "משום שהתיאום בין השותפות באירופה ומחוצה לה רק גובר".
בחודש יוני "ישראל היום" ערך סקירה נרחבת של מבצע החבלה והדיסאינפורמציה הרוסי, שנועד לזרוע טרור ברחבי בעלות הברית של אוקראינה ולצמצם את התמיכה בקייב. המבצע כלל בין השאר מתקפות סייבר, הצתות של מתקנים ומפעלים, תשתיות אנרגיה, ואפילו פעולות אנטישמיות כמו חילול אנדרטת השואה בפריז וציור סמלים של מגן דוד ברחבי פריז לאחר 7 באוקטובר במטרה לערער את היציבות בצרפת. באוגוסט השנה התרחש פיצוץ במפעל ביטחוני בגרמניה, המספק אמצעי לחימה לאוקראינה.
לדברי ראשי קהילת המודיעין הגרמנית, מילכוד החבילות, שהיו עלולות להתלקח במהלך טיסות, מלמד על עליית מדרגה במאמצים הרוסיים – ונכונות להביא לקורבנות אנושיים. ראש המודיעין הגרמני (BND), ברונו קאל, אמר בבונדסטג כי לנוכח מעשי רוסיה, לא מן הנמנע שמדינות נאט"ו יידרשו להפעיל את סעיף 5 להגנה הדדית של חברות הברית, גם אם מדובר במתקפות סייבר (החל מ-2016 מוכר הסייבר כאחד המרחבים לניהול פעולות איבה). הוא ציין כי עד 2030 רוסיה תהיה מוכנה למערכה מול נאט"ו הן מבחינת המרכיב האנושי והן מבחינת המוכנות הטכנית. הדברים מהדהדים הערכות מוקדמות יותר בגרמניה: בנובמבר אשתקד פרסם מכון מחקר בברלין כי לאירופה נותרו 6 עד 10 שנים להיערך למלחמה עם רוסיה, ואילו שר ההגנה בוריס פיסטוריוס העריך כי לתעשיות הביטחוניות באירופה נותרו 5 עד 8 שנים להגברת יכולות הייצור הנדרשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו