השבועיים האחרונים היו מהסוערים ביותר מבחינת אוקראינה מאז פלישת רוסיה לשטחה: עסקת המשאבים תמורת סיוע בין קייב לממשל החדש בוושינגטון נתקלה בקשיים, נציגי הממשל החדש נועדו עם בכירי הקרמלין, והנשיאים דונלד טראמפ וולודומיר זלנסקי התכתשו פומבית.
אלא ששגריר אוקראינה בישראל יבהן קורנייצ'וק דווקא לא נראה מודאג מההתפתחויות. "עדיין מוקדם לדבר אם אכן יש התקרבות בין וושינגטון למוסקבה או גישושים אקטיביים", הוא אומר. "אני משוכנע שבשום מצב לא צריך לקונן ולאבד עשתונות. אנחנו צריכים לעבוד באופן נחוש ושיטתי עם כל האנשים בממשל שמוכנים להאזין לנו. אם הראשון לא יאזין לנו היום, אז יאזין השני, ואם לא הוא, אז השלישי או החמישי".
הנשיא טראמפ קרא לנשיא זלנסקי "דיקטטור" ודרש שיערוך בחירות כי הוא "נשען על 4% תמיכה". בהתחשב ברטוריקה החדשה והפגישה בריאד, אתה לא סבור שהמצב השתנה לרעת אוקראינה?
"אנחנו צריכים להסתכל על המעשים ולא על המילים. אני יודע שהסיוע הצבאי לאוקראינה לא נעצר. אני יודע שהפגישות האחרונות (בין נציגי טראמפ לנציגי פוטין) – בין אם זה מוצא חן בעיני ההנהגה הפוליטית שלנו ובין אם לאו – אלה רק גישושים. הם לא סיכמו דבר למעט החזרת השגרירויות לפעילות (מלאה)".
הפגישה לא מעניקה לגיטימציה לפוטין?
"לכל אחד יש טקטיקה משלו לניהול משא ומתן", משיב קורנייצ'וק (58), שבעברו היה בין השאר סגן שר המשפטים האוקראיני ושותף בכיר בפירמת עורכי דין. "כמשפטן, ראיתי הכל. כשהייתי עורך הדין של 'נפטוגז' (חברת האנרגיה הגדולה באוקראינה; ד"ב), היו אוספים אותנו מנמל התעופה וונוקובו (במוסקבה), מסיעים למטה 'גזפרום', נועלים בחדר ולא היינו יוצאים עד שאין הסכמות".
עם זאת, מדגיש קורנייצ'וק, לא כל מה שמתאים לתחום העסקי, מתאים לתחום המדיני. "הרי מדברים על חיי אדם! בחברה בת זמננו גישת ה'רק עסקים' לא יכולה לעמוד בפני עצמה. תמיד יש גבול מוסרי. אתם הרי לא תעשו עסקים עם חמאס שידיו מגואלות בדם, נכון? אז איך אפשר לעשות עסקים עם פוטין שאחראי למוות ולפציעות של יותר ממיליון אנשים בשני הצדדים? וגם אם אהיה ציני עד הסוף: נגיד שהיום ישראל היתה מחליטה לעשות דיל סופר־רווחי עם משמרות המהפכה. המשמרות ירוויחו כסף, יבנו לעצמם עוד טילים ומחר ישגרו אליכם. אז לאן מוביל משא ומתן כזה?
לא מחמיא לממשלות
קורנייצ'וק, שכהונתו עומדת להסתיים בקרוב, הגיע לישראל בסתיו 2020, ורובה עבר תחת הלחץ של המלחמה. "שרדנו את החודשים הראשונים רק על האדרנלין", הוא נזכר. "את המרכז התרבותי ואת השגרירות הפציצו בתרומות. ישראלים מן המניין באו להציע עזרה. הייתי רוצה להחמיא לממשלות ישראל, אולם זה בלתי אפשרי".
הוא מזכיר כיצד ישראל סירבה לספק נשק לאוקראינה או לאשר את מכירתו – בנימוק שיש לשמור על קשר טוב עם רוסיה, שאז היתה בעלת נוכחות בסוריה, ומחשש לאנטישמיות במוסקבה. "המצב כיום שונה גם עבור ישראל. רוסיה נחלשה באופן משמעותי בסוריה ואני מקווה שבקרוב תיסוג ממנה כליל. הטיעון על 'רוסיה שכנתנו בגבול הצפוני' איבד את כוחו. אני מקווה שהדרג המדיני אצלכם יקבל החלטה על הסרת המגבלות על שת"פ ביטחוני עם אוקראינה".
ויש תזוזות בתחום הזה?
"יש תזוזות חיוביות, במיוחד אחרי 7 באוקטובר. בשיתוף הפעולה הזה יש גם אינטרס של התעשייה הביטחונית בישראל, גם של גופי המודיעין הישראליים. הכטב"מים והטילים שמגיעים אליכם הרי מגיעים אלינו".
בה בעת, קורנייצ'וק מצביע על "התחממות מדאיגה" מבחינתו ביחסי ישראל עם רוסיה. "זה אבסורד, בטח בהתחשב באופן שבו רוסיה מתייחסת לישראל מאז 7 באוקטובר. אנשי חמאס מבקרים במוסקבה, אמל"ח רוסי חדש מהניילונים מתגלה במאגרי חיזבאללה... אנחנו לא מתרגשים משימור הטיסות כי מדובר בצורכי עלייה וביקורי קרובים, אבל כשאנחנו רואים את הגדלת המשלחת למוסקבה, ושומעים את השגרירה שלכם אומרת שהיא תשמח להשתתף בחגיגות יום הניצחון ב־9 במאי, אי אפשר להבין את זה (החגיגות משמשות לחיזוק היוקרה של פוטין ומסייעות לפרופגנדה הרוסית; ד"ב). נראה שישראל מנסה לרקוד על כל החתונות. פוליטיקאים ישראלים אומרים לי: אל תופתע שעכשיו, בגלל עמדת הממשל החדש, תכיפות המשלחות הישראליות לרוסיה תגדל".
במהלך כהונתך, התגבשה לך כאן בדרג המדיני תדמית של שגריר מחולל בעיות. יש דברים שהיית עושה אחרת? מה היתה הטעות הכי גדולה שלך?
"הטעות העיקרית בגישה שלנו נבעה מההיקסמות הכוללת מישראל. צריך להציב מטרות מציאותיות. למשל, כיפת ברזל. שלוש שנים נדרשו לנו כדי להבין שכיפת ברזל היא נשק שיש מעט ממנו, אינו מתאים למלחמה שלנו (אולי חוץ מגזרה אחת ולטווח קצר), ושגם לא יפתור דבר אפילו אם ישראל תשלח לנו את כל המערכות שברשותה. בכל שאלה כזו ניגשתי לנושא כאוקראיני ממוצע, עם משקפיים ורודים. זו היתה טעות".
"עוברים ישראליזציה"
באפריל 2022 אמר הנשיא זלנסקי שאוקראינה צריכה להפוך ל"ישראל גדולה" ומאז מדברים בקייב על ישראל כמודל להתפתחות אוקראינה אחרי המלחמה: מדינה שחיה תחת איום תמידי, מצליחה לפתח כלכלה איתנה וצבא חזק, ומסתמכת רק על עצמה מבחינה ביטחונית.
קורנייצ'וק דווקא נשמע סקפטי לגבי הכיוון הזה. "בלי ספק, אנחנו עוברים ישראליזציה, אבל אני לא בטוח שהמתכון הזה יעזור לנו. אנחנו מתמודדים עם כוח גדול הרבה יותר. כשהנשיא אומר שאם לא נתקבל לנאט"ו, צריך להגדיל את הצבא ל־1.5 מיליון, מה יהיה גובה המיסים? כבר כעת הם כפולים לעומת תחילת המלחמה, ואלפי עסקים נסגרו. חוץ מזה, בכל חברה יש מספר סופי של אנשים נחושים מספיק להגן על ארצם עם נשק בידיים, גם בישראל".
זלנסקי ואפקט האג
ישראליזציה או לא, דבר אחד טרם קרה מאז תחילת המלחמה: ביקור של זלנסקי בישראל. מאז פברואר 2022 היו כמה ניסיונות לארגן ביקור כזה, מתוכם שניים לאחר 7 באוקטובר. במקרה הראשון, זלנסקי רצה להגיע עם מטוסו של מזכיר המדינה דאז בלינקן, אולם, לדברי קורנייצ'וק נתניהו ביקש לדחות את הביקור. בפעם השנייה זלנסקי הוא שהציע להגיע לכאן בדצמבר 2023 כדי לשלב ביקור מדיני עם מבצע חילוץ של אוקראיניות שנשואות לעזתים יחד עם ילדיהן מרצועת עזה. לשם כך הציע שהחילוץ ייעשה לא דרך מצרים אלא מנתב"ג. "כאשר אמרנו לנשים האלה, עוטות החיג'אב, שהחילוץ עשוי להיות דרך נתב"ג, הן אמרו שיעדיפו להתאבד ולא לעבור דרך ישראל", מספר השגריר, "והרעיון ירד מהפרק".
"אבל כן, יש דיסוננס גדול בין חוסר היכולת לתאם את ביקור זלנסקי כאן לבין קבלות הפנים שלהן הוא זוכה באירופה. זה לא נראה טוב. ועכשיו יש בעיה חדשה בגלל החלטת בית הדין בהאג (בעניין הצו נגד רה"מ נתניהו; ד"ב). לצערי, אוקראינה הצטרפה לאחרונה לאמנת רומא – 'לצערי' בגלל העיתוי – ואנחנו כאן תקועים בין הפטיש לסדן. איך ביקור כזה ייתפס על ידי השותפות האירופיות שלנו? אפילו ההימנעויות שלנו בהצבעות ההומניטריות באו"ם מתקבלות רע על ידי מדינות ערביות ומדינות אירופה, המצביעות בעד הפלשתינים. ומנגד, אם אנחנו מצביעים בעד בהחלטה הומניטרית כלשהי בעד הפלשתינים, בישראל קמה צעקה".
יש באמת ביקורת עליכם בארץ כאשר קייב מצביעה פעם אחר פעם בעד הפלשתינים באו"ם.
"תראה, כשיש החלטות חשובות באמת - כאלה שנוגעות לבית הדין הבינלאומי בהאג או החרמת ישראל במוסדות מסוימים - ישראל מעדכנת אותנו. אני זוכר שיחה בין נתניהו לזלנסקי לגבי החלטה מסוימת בהאג. דיברו וזהו: אוקראינה לא השתתפה בהצבעה. עכשיו, יש שאלות הומניטריות כלליות שבהן כל מדינות האיחוד האירופי מצביעות יחד. אנחנו מדינה שרוצה להתקבל לאיחוד, ואחד הקריטריונים זה הצבעה עם האיחוד. אנשים שעוקבים אחרי ההצבעות שלנו, כמו סמנכ"ל במשרד החוץ כאן, יגידו שאין כל בעיה עם ההצבעות שלנו. אבל הטוקבקיסטים צריכים להיאחז במשהו. מעניין, אגב, שאת רוסיה, שמצביעה בעד הפלשתינים, איש לא תוקף".
בוא נחזור למלחמה בארצך. היא יכולה להסתיים השנה?
"אם הלחץ לא יהיה רק עלינו, אלא גם על המדינה התוקפנית. למעשה, היא יכולה לעצור היום, אם פוטין יחליט. ההבדל בינינו הוא שאם אנחנו נפסיק להילחם - לא נהיה, ואילו אם הרוסים יעצרו את המלחמה, הם פשוט יעצרו את המלחמה", אומר קורנייצ'וק בפרפרזה על גולדה מאיר. "בחירות אי אפשר לערוך: איך יצביעו 6 מיליון פליטים מחוץ למדינה ו־10 מיליון עקורים בתוכה? רוסיה גם תדרוש השתתפות של מפלגות פרו־רוסיות – אבל הציבור יחסל את מועמדיהן".
