עיני העולם נשואות למערכת בחירות קטנטנה שמתרחשת היום (ראשון) באי הגדול בעולם, כשתושביו המעטים יצאו לבחור את הפרלמנט האוטונומי שלהם, בצל איום מצד נשיא ארצות הברית להשתלט על הטריטוריה.
תושבי גרינלד, טריטוריה אוטונומית שמהווה חלק מדנמרק, מונים כ-57 אלף נפש כשרק 40 אלף מתוכם בעלי זכות הצבעה בבחירות. מדובר במספר משתתפים קטן מזה של רשויות מקומיות בישראל כמו אשדוד, אך לבחירתם של תושבי גרינלנד עשויה להיות השפעה מכרעת על סדר היום הגיאופוליטי בשנים הקרובות.
אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב הנבחר, הגיע לביקור בגרינלנד רויטרס
לקראת הבחירות, הפרלמנט המקומי, האינסיסטרטוט, חוקק חוק האוסר קבלת תרומות אנונימיות ממדינות זרות ולראשונה בהיסטוריה של הטריטוריה, מאבטחים הוצמדו למועמדי מפתח. הפוליטיקה המקומית סערה כשחבר פרלמנט יצא לוושינגטון להיפגש עם בכירים במפלגה הרפובליקנית, עדות לכך שלשאיפות של דונלד טראמפ יש גם אוזניים קשובות בטריטוריה הצפונית והקפואה. ביקור לא רשמי של בנו של הנשיא בטריטוריה בחודש ינואר הצליח להוציא כמה תומכים מקומיים לתוכנית הסיפוח האמריקנית, אך נתפס בעיקר כסוג של התרחשות חריגה ומבדרת בקרב רוב תושבי האי, שלא רגילים להיות במרכזו של שטף החדשות העולמי.
עם זאת, ראש הממשלה של גרינלד, מוצי בואורופ אגדה, כרגע האיש החזק ביותר פוליטית בטירטוריה, הבהיר היטב את עמדתו מול תוכניותיו של טראמפ. "אנחנו לא מעוניינים להיות אמריקנים, או דנים. אנחנו קלאאליט. האמריקנים ומנהיגם חייבים קודם כל להבין זאת". מפלגתו של אגדה, אינואיט אטקטיגיט, הפכה לגדולה ביותר בפרלמנט המקומי, עם 12 מושבים, כשנבחרה ב-2021 עם מצע שמבטיח חתירה מתמשכת לעצמאות. מולה, מפלגת "סיומוט", מעוניינת בהמשך ההסדר האוטונומי מול דנמרק ומחזיקה בקשרים חזקים עם השמאל הדני.
בשל גודלה הזעיר של מערכת הבחירות, חברות סקרים התקשו מאז ומעולם לזהות את דפוסי ההצבעה של תושבי גרינלנד ולספק סקרים מהימנים. למרות זאת, גורמים במדינה הבחינו בחודש החולף בהתעוררות סביב מפלגת האופוזיציה "נלרק", מפלגה פופוליסטית שתומכת בעצמאות לגרינלנד ופתוחה מאוד לקשר כלשהו עם ארצות הברית. הישג מאשים למפלגה בבחירות יוכל להצביע על כיוון חדש של דעת הקהל בטריטוריה.
"זה מוזר מאוד שמישהו בעולם מדבר על מה שקורה במערכת הבחירות פה", מודה נוקה מולר, תושב הבירה נואוק ל"ישראל היום". "רוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות גדולה יותר, בפתיחה מחדש של הקשר עם דנמרק ועתיד כלכלי שישרת את תושבי האי כולם. אלא שלהחליט איך להשיג זאת, זו שאלה מורכבת שנעשתה לאחרונה עוד יותר מורכבת, עם האיומים של טראמפ", הוא מסביר, כשהוא מסרב לספר למי יצביע.
היחסים עם דנמרק, אותם מזכיר מולר, ספגו מכה לאחרונה כשסרט תיעודי בטלוויזיה הדנית הציג כיצד תאגיד כרייה השייך לממשלת דנמרק הרוויח סכום שקרוב ל-50 מיליארד דולרים בכרייה במאה ה-19 וה-20, כשרק שבריר מהסכום הגיע לידי המקומיים, שנותרו ברובם עניים וקשי יום. העושר האדיר של גרינלנד במינרלים ומתכות יקרות, עשוי להפוך לזמין וקל יותר לכרייה בשל התחממות כדור הארץ, ותושבי האי חוששים למצוא את עצמם מנוצלים שוב, כשהעושר האדיר הנמצא מתחת לאדמה הקפואה שלהם ימצא את דרכו לכיסים מעבר לים.
אלא שגם בחיפוש אחר עצמאות כלכלית יש סיכון גדול. כמעט חצי מתקציבה של גרינלנד, 700 מיליון דולרים בשנה, סכום עצום עבור טריטוריה עם פחות תושבים מנהריה, מועבר אליה ממענקים של ממשלת דנמרק. קטיעת תזרים המזומנים הזה, לצד העלויות האדירות של פיתוח תשתיות בגרינלנד המרוחקת והקפואה, עלול להותיר את הגרינלדים קרחים מכאן ומכאן ותלויים לחלוטין חברות זרות. לכן, גם תומכי העצמאות המושבעים ביותר, מבקשים לנקוט בקו זהיר, והמצביעים בדרכם לקלפי, חשים בכובד האחריות חסר התקדים של ההצבעה.
