המגעים בין המפלגות החרדיות לממשלה בנושא חוק הגיוס נכנסים להילוך גבוה, כשברקע איום חרדי בפיזור הכנסת. בעוד שר הביטחון ישראל כ"ץ מאפשר לראשונה מו"מ ישיר בין נציגי המפלגות החרדיות ליועצת המשפטית של משרד הביטחון, עדיין קיימות מחלוקות מהותיות בין הצדדים.
הפגנה ברחוב עזה, ירושלים // צילום: ענבר הירשהורן
המפלגות החרדיות דורשות שתי נקודות מרכזיות במשא ומתן:
- תקופת הסתגלות שבה לא יוטלו סנקציות גם אם לא יעמדו ביעדי הגיוס.
- שנקודת המוצא תהיה מתן אפשרות דחיית גיוס לכלל תלמידי הישיבות, ומתוך כך להגיע ליעד של 4,800 מתגייסים.
המפלגות החרדיות מתנגדות למכסה מוגבלת של דחויי גיוס, בטענה שזו פגיעה בחופש הלימוד התורני. במשרד הביטחון מביעים חשש שמתן אפשרות גורפת לדחיית גיוס תוביל למצב שבו לא יהיה ניתן לעמוד ביעדי הגיוס שנקבעו.
בכיר במפלגות החרדיות מסר ל"ישראל היום": ״לא תהיה מכסה מוגבלת לקבלת דיחוי. כל בחור ישיבה שירצה להמשיך את לימודיו, יוכל לעשות זאת ללא הגבלה. מי שרוצה להישאר וללמוד – יישאר וילמד, נקודה״.
על רקע זה, נחשף אתמול בעיתון "משפחה" כי המפלגות החרדיות העבירו אולטימטום לראש הממשלה נתניהו: הן מתכוונות להגיש במקביל שתי הצעות חוק - האחת למתווה גיוס מוסכם, והשנייה לפיזור הכנסת.
בתחילת השבוע הבא צפויה להתקיים פגישה קריטית בין נציג ש"ס, אריה אטיאס, לבין נציגי משרד הביטחון והיועצת המשפטית. גורמים במפלגות החרדיות מסרו כי "נתניהו יצטרך להחליט אם הוא רוצה ליהנות מעליית טראמפ לשלטון", רמז ברור לאיום בהקדמת הבחירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו