שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: אריק סולטן

סמוטריץ': "אחרי נטרול האיומים הקרובים, אפשר לטפל באיום האיראני - דברים הולכים להשתנות"

בראיון ל"ישראל היום" מתייחס שר האוצר למצב הביטחוני, לחיסול נסראללה והאיום האיראני • "אין איום קיומי על מדינת ישראל" • על לקיחת האחריות: "אין סימטריה בין דרג מדיני לדרג צבאי" • על הצטרפות סער לקואליציה: "זה לא עניין פוליטי" • על בן גביר: "לא ארוץ איתו שוב" • על המצב הכלכלי: "לסגירת משרדי ממשלה אין משמעות כלכלית גדולה"

[object Object]

קשה לומר על ישראלי, כל ישראלי, שזו הייתה שנה טובה עבורו. בטח לא על פוליטיקאי, בטח לא על שר בממשלה שנושא באחריות למתרחש במדינה. ויחד עם זאת השנה האחרונה, ובעיקר החודשים האחרונים, היו עבור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קפיצת מדרגה. בשקט בשקט, בלי דרישות ואולטימאטומים במשברים קואליציוניים כמו של בן גביר, החליף סמוטריץ' את גנץ ואיזנקוט בפורום המצומצם המנווט את המלחמה. זה קרה בגלל תפקידו כשר האוצר שיושב על ה"שיבר" בזכות יחסים אישיים טובים עם שר הביטחון וראש הממשלה ומחשבה שונה.

יש שיאמרו שהשפעתו מכריעה, אולי מכריעה מדי - עסקת חטופים שכוללת סיום מלחמה לא יצאה לפועל, הצבא יצא להתקפה בצפון, ולאחרונה נשמע נתניהו מדבר סמוטריצ'ית באו"ם סביב הצורך לשלוט על הסיוע ההומניטרי. האם כל זה בגלל סמוטריץ', אסטרטגיה שהייתה מתרחשת ממילא או סתם צירוף מקרים? נדע רק בעוד עשרות שנים עם פתיחת הפרוטוקולים של המלחמה, אבל ברור שהוא שם ושדעתו נשמעת.

"אני יושב בדיונים שמעולם לא דמיינתי שאשב בהם. שאצטרך להכריע הכרעות גורליות כמו דיון בלילה הזה (בין יום שני לשלישי, י.ש). דיון שלא מהעולם הזה. לא אוסיף פרטים כמובן. אתה יושב בקודש הקודשים, עם עשרה אנשים על שאלות הרות גורל. חשוב לי שעם ישראל יידע שהדיונים ענייניים מעמיקים, רציניים".

סמוטריץ'. "אם היתה צריכה לפרוץ מלחמה - טוב שזה קרה במשמרת שלנו", צילום: אריק סולטן

"בחודשים הראשונים אתה עובד כמו רובוט, כשהזמן עובר יש לך זמן למחשבות על למה זה קרה דווקא במשמרת שלנו, והיום אני יודע שאם היתה צריכה לפרוץ מלחמה - טוב שזה קרה במשמרת שלנו. אין הרכב ממשלתי בעולם שלא היה מפסיק מזמן את המלחמה וקורס תחת הלחץ הבינלאומי, הפנימי והכלכלי. אם היינו עוצרים ונכנעים, חמאס וחיזבאללה היו משתקמים והיינו נתפסים כחלשים במזרח התיכון. זה היה אסון.

"מאז חיסול נסראללה מקבלים איתותים במזרח התיכון שחזרנו להיות מי שאנחנו. במשך 30-20 שנה לא הסכמנו לשלם את מחיר המלחמה, רצינו להתמכר לשקט. ברחנו מלבנון ומעזה ושילמנו בשנה הזאת מחיר של עשרות שנים, בהרוגים, בחטופים, טרגדיות נוראיות. היום אנחנו משנים את המציאות הביטחונית של מדינת ישראל מול ציר הרשע האיראני. בסיום המלחמה נצא מחוזקים".

איך תיראה סוף המלחמה?

"נסיים את המלחמה כשנטרלנו את הזירה העזתית ושחיזבאללה לא אותו חיזבאללה. אחרי נטרול האיומים הקרובים אפשר להתפנות לטפל באיום האיראני. דברים הולכים להשתנות. כשאתה מגלה כוח, תעוזה, נחישות, תחבולה, אורך נשימה וסבלנות - במזרח התיכון מכבדים אותך. רגע אחרי המלחמה יתרחבו הבריתות כמו הסכמי אברהם, אולי גם עם סעודיה".

חסן נסראללה. "חיזבאללה כבר לא יהיה אותו חיזבאללה"., צילום: רויטרס

תוך כמה זמן אנחנו בסיום המלחמה?

"אני מעריך שהמלחמה לא תימשך עוד הרבה זמן, אבל אני לא רוצה לנבא ולא רוצה להכניס את עצמי למחויבות של זמן. המהלך בצפון צריך מהלך חזק, אגרסיבי, עצים. וצריך לסגור אותו מהר. לא ללכת למלחמה ארוכה. אבל אני גם לא נבהל אם תהיה מלחמה ארוכה, לא נבהל מסיסמאות על 'בוץ לבנוני'".

ובינתיים, מה שלומנו עכשיו?

"הרבה יותר טוב. נחושים עם אורך רוח, משקמים את המאמץ שלנו באזור, מקלפים את האיומים סביבנו. החברה הישראלית מאמינה בעצמה מחדש. יש פה תהליך חינוכי, פנימי גדול בתוך החברה. אני לא נבהל. קיצוניים היו ויישארו. נכון שהתקשורת מעצימה פי 100 את הכמה קיצוניים שיש בקפלן, אבל הרוב הגדול של החברה הישראלית מאוחד מלוכד עם המון ערבות הדדית".

מה מצב חיזבאללה?

"מעורער, מטולטל עם הרבה פחות יכולות מכל הסוגים. עדיין לא הוכרע על הזירה ולכן צריך להמשיך בכל הכוח. הורדנו להם 50% מהיכולת שלהם ונמשיך לכתוש אותם".

במשך שנים הפחידו אותנו מהכוח שלהם.

"נסראללה היה אלוף בלוחמה פסיכולוגית. הוא שכנע אפילו אותנו שזה יותר ממה שזה. אני לא מזלזל, החיזבאללה הוא אתגר. לקחנו להם את נסראללה, אנחנו מכסחים להם את הצורה והיכולת שלהם מוגבלת. הנזק אצלנו סביר לחלוטין בינתיים, וטפו טפו בעזרת השם, שככה יישאר".

היו דיווחים שהתנגדת לחיסול נסראללה.

"אני לא חושב שמישהו חושד בי שאני איזה שמאלן חובב נסראללות. שבועיים קודם לכן הייתי הראשון שהעלה את הרעיון לחסל את נסראללה, מיד אחרי אירוע הביפרים. די גיחכו עליי, זה לא היה בסקאלה של האופציות, הלכו לכיוון מסוים ואני אמרתי שניה חברים, בואו נערבב את הקלפים, נטרוף פה את כל העסק,  נבוא מכיוון לא צפוי. אף אחד לא חשב שנחסל את נסראללה, לא בעולם, וגם לא נסראללה בעצמו. אחרי זה הותנעה סדרה דיונים וזה הגיע לאן שהגיע".

עד כמה משמעותי היה חיסול נסראללה? במקומו כבר בא מישהו אחר.

"הוא היה המנהיג השיעי השני בחשיבותו בעולם. 32 שנה בתפקיד, אדם מוכשר, מנהל הארגון - לא רק מנכ"ל המלחמה ורמטכ"ל-על. לכל אחד יש תחליף - אבל ייקח הרבה מאוד זמן למישהו אחר להיכנס לנעליים שלו. לא לקחנו רק אותו, לקחנו גם את כל הפיקוד, ואנחנו ממשיכים לקחת וניקח את כל מה שיבוא אחריו. אנחנו מוכיחים שלאף אחד אין חסינות. המסר מהדהד בכל רחבי המזרח התיכון והעולם. תדעו, אין לנו מחסומים אל תתעסקו איתנו".

האם היה נכון לא לתקוף בצפון ב-10 באוקטובר כשגלנט ומערכת הביטחון רצו ונתניהו, גנץ ואיזנקוט התנגדו?

"ההחלטה להתמקד בחזית הדרומית הייתה החלטה נכונה. לנהל את זה בשתי חזיתות היה מורכב מאוד. אם היינו מחכים עם עזה לא בטוח שהעולם היה נותן לנו לעשות מה שעשינו שם".

שר הביטחון יואב גלנט. "טוען שהוא לא ידע כלום", צילום: יונתן זינדל/פלאש90

איך מתמודדים עם האיומים מאיראן?

"איראן רוצה להשמיד את מדינת ישראל. זו מדינה עם הרבה כסף ויכולת ייצור אמצעי לחימה. היא בנתה טבעת חנק סביבנו. אין איום קיומי למדינת ישראל, לא רק כי אני אדם מאמין, אלא כי אני מודע ליכולות שלנו. יהיו מחירים וזמנים קשים אבל הוכחנו לעצמנו שאנחנו מסוגלים".

הם הגיעו לפצצה?

"מדינת ישראל לא תוכל להרשות לעצמה לאפשר לאיראנים להגיע לפצצה. נעשה את כל מה שדרוש כדי למנוע את זה, ואנחנו יכולים. אנחנו מאיצים מאמצים ויכולות".

הם קיבלו כבר סימן בהתרסקות המסוק של ראיסי. לא?

"לא נאפשר לאירן להגיע לגרעין".

המסוק זה אנחנו?

"נעשה את כל מה שצריך כדי למנוע מהם גרעין.

אז זה לא אנחנו?

"נעשה כל מה שצריך כדי למנוע מאיראן גרעין".

נשיא איראן לשעבר ראיסי (ארכיון), צילום: אי.פי

סינוואר בחיים?

"אנחנו לא יודעים, הוא מנותק קשר כמה שבועות. אני משוכנע שאם הוא לא חי, וזה יוכח, או אם נחסל אותו תהיה לזה משמעות מוראלית מאוד משמעותית, וזה יאיץ את הליכי החיסול של חמאס".

ומה התכנון לגבי עזה?

"המשך העמקת ההישג והשמדת התשתיות הצבאיות והאזרחיות. למעט גדוד אחד, השמדנו את חמאס כמסגרת צבאית, אבל חמאס הוא ארגון שמסתגל למציאות חדשה ומהר מאוד הוא הופך מארגון שעובד בדפוסים של צבא לארגון טרור. נצטרך לסכל טרור עוד הרבה מאוד שנים בעזה, כמו שאנחנו עושים ביהודה ושומרון.

"המהלך האסטרטגי החשוב ביותר הוא לטהר סופית את אזור צפון הרצועה ולייצר אלטרנטיבה של שליטה שלנו בסיוע ההומניטרי. כל עוד לא ניצור אמינות שאנחנו הולכים עד הסוף, שחמאס יחוסל סופית, אף גורם אחר לא ישתף איתנו פעולה. הצבא עמד על הרגליים האחוריות נגד זה - ובעייני זו שגיאה אסטרטגית".

הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה (ארכיון), צילום: רויטרס

חיילים יחלקו אוכל לאזרחים עזתים?

"יש ארגונים בינלאומיים ושחקנים נוספים, לא את הכל צריך כרגע לפרסם. נחסל את חמאס ונעשה שיתופי פעולה עם כל מיני גורמים בינלאומיים. אני לא הולך להשקיע את הכסף בשיקום עזה, שהעולם יעשה את זה". 

איך בממשלת סמוטריץ' ובן גביר העבירו סיוע הומניטרי נרחב כל כך?

"בשבוע הראשון למלחמה, כשכל חברי הקבינט תחת הטראומה זועקים 'לסגור את החשמל', 'את המים', 'לחנוק אותם', 'להרעיב אותם', היו שני שרים בקבינט שאמרו 'חברים, אנחנו נצטרך להכניס סיוע הומניטרי לעזה אחרת העולם לא ייתן לנו לעבוד שם'. אלו היו רון דרמר ואני. צריך להיות ריאלי ופרגמטי. צריך לדעת מתי להתחשב בעולם כדי שאחר כך תהיה מסוגל להגיד לא".

איך נחלץ את החטופים?

"הכי כואב לי שמנסים ליצור שני צדדים - אחד שחשוב לו החטופים ואחד שלא. אין עיוות גדול מזה. כולנו רוצים להחזיר את החטופים. כשששת החטופים נרצחו הייתי מפורק, הכרנו אותם כבר, את המשפחות. כמה רצינו לחבק אותם. כן יש ויכוח על ה'איך' ועל המחיר ואסור לשלול את הלגיטימציה מהדיון הזה.

"כשאתה נכנע אתה מרחיק את הסיכוי להגיע לעסקה. העקשן אומר לעצמו שהם ימשיכו לבוא לקראתו. למה שיזוז? אי אפשר לתת לו את הפסקת המלחמה. גם מערכת הביטחון אומרת את זה. המטרה היא השמדת החמאס ואם אתה עושה משא ומתן מולו סימן שהוא על הרגליים ואתה נכשלת".

מצד שני לחץ צבאי לא מביא את החטופים.

"העסקה הראשונה קרתה בזכות הלחץ צבאי. צריך להמשיך את הלחץ הצבאי בכל הכוח".

ראינו שהלחץ הצבאי יכול לגרום להרג החטופים.

"לחץ צבאי שחרר חטופים כמו במבצע ארנון. צריך להפוך כל אבן. בכל המפגשים שלי עם משפחות החטופים הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי שאני מתחייב להתאמץ ולעשות הכול כדי להביא אותם. אבל אני לא יודע להתחייב שאצליח. צה"ל לא ייצא מעזה עד שאחרון החטופים יהיה בבית - חי או מת. אנחנו שולחים את חיילינו, את קרובי משפחתי כולל בן דוד שלי שנהרג במלחמה, כדי להחזיר את החטופים. נהפוך כל אבן, מנהרה ופיר. נתפוס כל שבוי כדי לגבש תמונת מודיעין".

עכשיו שעזה מפורקת אולי אפשר להפסיק את המלחמה ולעשות עסקה.

"אם עושים עסקה עם חמאס זה אומר שהוא חי בועט וקיים. יש לזה השלכות. לא אתן את ידי להתאבדות קולקטיבית - עשינו את זה בעסקת ג'יבריל ושליט. אי אפשר לעשות את הטעות הזאת שוב. לצערי, יש לא מעט גורמים פה שמשחקים לידיו של סינוואר ופוגעים ביכולת להביא את החטופים. הוא רוצה להשמיד את החברה הישראלית, והוא חושב שאפשר לעשות את זה דרך המחלוקות מבפנים. לשמחתי הברברנים באולפנים מייצגים פרומיל קטן מהחברה הישראלית. אני מכבד את זכות המפגינים להפגין. הם מיעוט. אין לי עניין להתעמת איתם אבל אני חושב שהם עושים נזק גדול מאד".

הפגנה בדרישה לעסקת חטופים ולהקדמת הבחירות, צילום: גדעון מרקוביץ

איך אפשר להסביר את הפער בין הביצועים הפנומנאליים בצפון לבין מה שקרה בשבעה באוקטובר?

"זה רק מוכיח שאין לנו בעיית יכולת אלא בעיית קונספציה. זה דברים שיצטרכו לחקור. יש פה כישלון נורא. תפיסה שיש לנו גדר, שבעזה הכל שקט. התמכרנו לשקט. יש הרבה מה לחקור. אבל זה אכן כישלון טוטאלי. התנגדתי לכל המינויים שהרמטכ"ל עשה - זו פשוט שערורייה. יש לי הערכה גדולה לרמטכ"ל והקצינים. אף אחד מהם לא עשה שום דבר במזיד, אבל האנשים האלה, כולל הרמטכ"ל, הם האחראים הישירים. בשישה באוקטובר הם קיבלו את המידע, הם היו על שיחת הטלפון והם קיבלו החלטה שגויה. לו היה מקבלים החלטה אחרת - הכל היה נראה שונה. זו טעות שהביאה את האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ובתולדות העם היהודי מאז השואה. בארצות הברית היה ניסיון התנקשות בטראמפ - לא לקח שבוע וראש השירות החשאי התפטר. אחריות זה לא להגיד 'יש לי אחריות' ולהמשיך להילחם. אני חושב שכל הפיקוד הבכיר של הצבא היה צריך להתחלף מזמן. אני מעריך ומכבד אותם, אבל זה המצב אחרי כישלון כזה".

ומה עם הדרג המדיני?

"זה לא דומה בכלל. זו דמגוגיה זולה. דרג מדיני נבחר בצורה דמוקרטית ומתחלף בצורה דמוקרטית. יש לו אחריות עקיפה על הקונספציה, על המדיניות במשך שנים. מי יחליף אותו? לפיד שתמך באוסלו ואיוולת הגירוש מגוש קטיף? גנץ שהיה רמטכ"ל ואחראי על מה שקרה בעזה בשנים שלו? יש הבדל בין אחריות עקיפה של דרג מדיני, לבין אחריות ישירה לאירוע של הדרג הצבאי שלא פעל נכון בליל 6 באוקטובר.

לך יש אחריות?

"אני והאנשים שאני מייצג היינו היחידים במשך 30-20 שנה שהזהירו שהדברים האלה יביאו טרור. קראו לנו משיחיים, אויבי השלום".

וראש הממשלה?

"יש אבחנה בין אחריות ישירה לאחריות עקיפה. האחריות העקיפה תצטרך להיבחן, והציבור הישראלי יצטרך לקבל החלטות. ככה זה בדמוקרטיה. אין סימטריה בין דרג מדיני נבחר לדרג צבאי. אלא אם כן שכחנו מה זו דמוקרטיה".

סמוטריץ' ונתניהו. " יש הבדל בין אחריות עקיפה של דרג מדיני, לבין אחריות ישירה לאירוע של הדרג הצבאי", צילום: רויטרס

שר ביטחון לא אחראי ישיר?

"גלנט טוען שהוא לא ידע כלום. הוא אמר לא ידעתי שיש דבר כזה נוח'בה, שבחפיפה לא הוזכרו איומים כאלה מעזה, שלא קיבל מידע מודיעיני, לא נחשף למצגות, ושגם לא שיתפו אותו באותו הלילה. אף אחד לא העיר את גלנט ב-6 באוקטובר. אם מסתירים מה רוצים? דרג מדיני יודע מה שהצבא נותן לו".

מתי תקום ועדת חקירה?

"אני בעד ועדת חקירה. רק לא מוכן בשום פנים ואופן שימנה אותה נשיא בית המשפט העליון, שאין לי שום טיפת אמון בו. אני לא מוכן שיעמדו בראשה אנשים שנמצאים בניגודי עניינים על סטרואידים. כאלה שאנחנו יודעים מה עמדתם על הממשלה, והמסקנות שלהם ידועות מראש. צריך וועדה אובייקטיבית, חזקה, שאני וציבור גדול יוכל לסמוך עליה. אין לי כרגע פתרון. צריך לחשוב על זה".

אמרת שגלנט אינו רופס.

"נכון. יש דברים שאנחנו חלוקים עליהם - באיך מנתחים סיטואציה, איך מנהלים סיכונים. הוא רוצה להגיע לאותה מטרה אבל יש לנו מחלוקת על הדרך. יש לי ביקורת שברגע שהתקבלה החלטה כולם צריכים להתייצב מאחוריה. בתוך החדר תחשוב אחרת. התקבלה החלטה? אתה ביחד עם כולם, לא מתדרך ולא מתבטא נגד. יש הרבה החלטות שאני לא אהבתי ומרגע שהתקבלו עמדתי מאחוריהן. גלנט לא תמיד עשה את זה".

היה צריך לפטר אותו?

"לא עוסק בזה, זו החלטה של ראש הממשלה".

הצטרפות סער?

"חשובה בעיניי ומבטאת אחריות גדולה. זה לא עניין פוליטי, זה עניין ביטחוני. יציבות הממשלה היא מסר לאויבים שלנו – לא תצליחו לפרק אותנו. נמשיך לכסל ולכתוש אתכם".

מה אתה חושב על תפקוד בן גביר?

"יש לי צורת התנהלות אחרת לחלוטין".

מזכירים אתכם תמיד ביחד- סמוטריץ' ובן גביר.

"כשמנסים לפגוע בי ומתקשים להתמודד עם טיעונים שלי, אז מנסים להשחיל את זה. אני מכבד אותו, אבל חושב אחרת ממנו, ומתנהל בצורה שונה. לא קורצנו מאותו החומר".

אז כנראה שלא תרצו ביחד שוב.

"לא".

השר בן גביר. "יש לי צורת התנהלות אחרת לחלוטין", צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אז מה יהיה? לפי כל הסקרים אתה מתחת לאחוז החסימה.

"אם סקרים היו נכונים שמעון פרס היה ראש ממשלה 10 פעמים ונתניהו אף פעם לא. אני לא עסוק עכשיו בפוליטיק. אני כן חושב שיש לי הרבה מאוד מה להציע לעם ישראל, כמי שלאורך השנים הואשם במשיחיות והתברר כריאליסט הגדול ביותר."

הציונות הדתית תעזוב אותך ותעבור לבנט.

"בנט לוקח קולות מהשמאל. אני לא מתערב איך השמאל מחלק את הקולות שלו. הפוליטיקה לא מעסיקה אותי בימים אלה".

מה מצבנו הכלכלי?

"מורכב ומאתגר. אנחנו נמצאים במלחמה ארוכה ויקרה. יש לזה השלכות על מדינת ישראל. זה בוודאי מאט את הצמיחה. יש ירידה בהשקעות - זה אירוע. אני מודע למחירים, אני לא מקל ראש בהם. יחד עם זאת אנחנו מתנהלים בזהירות ובאחריות".

מאיפה תקצץ 35 מיליארד שקלים לתקציב הבא?

"בנינו סל שלם של כלים וכל חלקי החברה הישראלית יישאו בנטל. הקפאת מדרגות מס תפגע באדם העובד, הקפאת קצבאות תפגע בשכבות החלשות ומס יסף למאיון העליון. אני מנסה לפזר את זה על כולם".

התחושה היא שזה תמיד נופל על מעמד הביניים. שבנקים שמרוויחים מיליארדים כל רבעון לא נפגעים.

"אני שר האוצר הראשון בתולדות מדינת ישראל שהטיל מס מיוחד על הבנקים במלחמה הזאת - מיליארד וחצי שקלים כל שנה. אני מקים  צוות שיבחן לעשות את זה יותר. עשיתי צעדים שאף אחד לא עשה לפני כי היה לי אומץ לעשות אותם. כולנו נצטרך להיכנס תחת האלונקה. אני אומר לעם ישראל - כפי שהפגנו יכולת עמידה מדהימה בכל האתגרים של המלחמה הזאת, אנחנו נעמוד גם באתגרים הכלכליים.  

"אני לא מתעלם ולא רוצה למכור אשליות, יש למלחמה הזאת השלכות כלכליות בטווח הקצר, וכולנו נכנס תחת אלונקה. זה יתפזר בצורה שווה על כולם. כל משפחה תרגיש פגיעה בכמה מאות שקלים בחודש. זה אירוע לא קל, אבל אנחנו צריכים לשלם אותו כדי לנצח.

סמוטריץ'. "אין קטסטרופה בכלכלה", צילום: אורן בן חקון

"למרות כל מה שאנחנו עוברים השקל במצב טוב, הבורסה עולה. סגרנו את הפער מול בורסות בעולם. ההי-טק במצב טוב, יש גיוסים גדולים, אקזיטים גדולים. הכנסנו יותר מ-26 מיליארד שקלים ממיסים. השוק מגלה איתנות מטורפת ומעוררת השראה. נכון שכולנו צריכים לשלם את המחיר, אבל מצד שני אין קטסטרופה בכלכלה. כדי לייצב את הכלכלה צריך שקט בביטחון, זו המשוואה".

מצב יוקר המחיה נוראי.

"נכון. זה האתגר הגדול במשך הרבה שנים. אי אפשר לצפות מאיתנו לתקן בפחות משנה של מלחמה עיוותים של עשרות שנים בשוק הישראלי, שוק שהפך מאוד ריכוזי. אנחנו מתקנים את זה עם רפורמות שנכנסו ואני מקווה שנראה את התוצאות בחודשים הקרובים".

מה עם סגירת משרדי ממשלה?

"לסגירת משרדי ממשלה אין משמעות כלכלית גדולה, זה סימבול, וגם סימבול זה משמעותי. אבל סגירת חמישה משרדים היא חיסכון של 40 מיליון שקלים. זה מעט מאד במונחים כלכליים. הצעתי שנסגור חמישה משרדים. עכשיו זה בעבודת מטה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שצריך להביא את התהליך".

איך נדע שגזרת יו"ש לא תפרוץ עלינו?

"אחרי 7 באוקטובר, הרוב המוחלט של העם יודע שיהודה ושומרון הם מגן ישראל. שכפר סבא לא תהיה כפר עזה חלילה. אנחנו עובדים בזה, הסדרנו 15 יישובים, יש תכנית בנייה לכבישים, תקציבים ומרכיבי ביטחון. אני גאה בזה. כשההתיישבות תהיה חזקה היא תשמור על קו התפר, על נתניה, רעננה ותל אביב.

"משימת חיי היא לדאוג שלעולם לא תקום מדינה פלשתינית. זה לקחת את עזה ולהכפיל פי 20. חצי מדינה תהיה בסכנה. צריך למוטט את הרשות הפלשתינית. זה גוף תומך ומעודד טרור. האויב הכי חלש שלנו, אבו מאזן, גורם לנו היום הכי הרבה נזק מדיני ומשפטי בעולם. הוא רוצה להשמיד אותנו. הוא חותר תחת קיומנו.  המחבל הזה שלח איגרת ניחומים לחיזבאללה אחרי שחיסלנו את הצורר הזה".

מילה על הטייסים?

"כולנו הפקנו לקחים ועשינו חשבון נפש. אף אחד מאיתנו לא יחזור ל-6 באוקטובר. נעשו טעויות. אני עם הפנים קדימה. מה שאנשי חיל האוויר עושים במלחמה הזאת הוא יוצא מן הכלל. נעשו טעויות קשות, כואבות, שלהם ושל כולם. בעייני, סרבנות הייתה נוראה ואיומה - וגרמה נזק אדיר לצבא, לחברה ולביטחון. אולי היא הייתה גם חלק מההחלטה של האויבים שלנו לתקוף. אנחנו ערב ראש השנה. אני יודע לסלוח לעצמי, ויודע לסלוח לאנשים חושבים אחרת ממני.

"יש לי תחושה שמערכת המשפט לא עשתה חשבון נפש - ההיפך היא מתנהלת בצורה שערורייתית במלחמה. מאירוע שדה תימן, היחס ללוחמים, והתערבות בחוקים בחוסר נכונות להגיע לפשרות במינוי שופטים. יושבת בבג"ץ חבורה מנותקת לחלוטין, שהולכת ראש בקיר, שלא חיה את ההוויה של עם ישראל כולו שנמצא במלחמה ובאחדות. המערכת הזאת פוגעת בעצמה. יותר ויותר אנשים מבינים שהיא צריכה תיקוף דחוף.

תיעוד של מטוסי חיל האוויר מההמראה והנחיתה בזמן חיסול נסראללה בביירות, צילום: דובר צה"ל

"סמוטריץ' של שמונה באוקטובר הוא לא סמוטריץ' של שישה באוקטובר. הרבה השתנה - איך לדבר, איך לנהל מחלוקות. עברנו שנה קשה אבל עם נקודות של אור, אחדות וערבות הדדית, נחישות, יכולת עמידה בביטחון, בכלכלה ובחברה. אני מאחל לכולנו שהשנה הבאה תהיה שנת ניצחון שתביא ביטחון, שקט ושלווה. שנלמד להיות מאוחדים - לא רק בשעת צרה, אלא גם בזמנים טובים. מאחל שנזכה לראות את החטופים בבית בריאים ושלמים ושנצא מחוזקים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו