הכנסת על העתירה נגד חוק צמצום עילת הסבירות: "אין מקום לביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד"

יומיים לאחר נאומו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה על עמדת בג"ץ ומערכת המשפט בנוגע לחקיקה המשפטית, ולאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הדהד את דברי אוחנה, הכנסת מפרסמת את תשובתה לעניין העתירות נגד חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3), שצמצם את עילת הסבירות, בכך המחלוקת בין יועמש"ית הכנסת, שגית אפיק לבהרב מיארה מחריפה.

בכתב התשובה של הכנסת, במסמך בן 128 עמודים, מתואר בהרחבה הליך כינון חוק היסוד המתקן שהתאפיין במחלוקת פוליטית, ציבורית ומשפטית וכן בדיונים ארוכים, בהשתתפות גורמים ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, מומחים מהאקדמיה וכן נציגי ציבור וחברה אזרחית.

כן מוצגת השתתפותם של חברי כנסת רבים, כאשר חלקם הביעו התנגדות עזה לנוסח הצעת החוק ולהליך הכינון, וזאת לצד רוב חברי הכנסת שתמכו בנוסח חוק היסוד כפי שהתקבל בוועדה ובמליאה.

בשורה התחתונה, הכנסת מבהירה (שוב), כי "אין מקום לערוך ביקורת שיפוטית לרפורמה המשפטית המוצעת בכללותה, שלא אושרה ושתוכנה לעת הזו אינו ידוע. הטענה שחוק היסוד המתקן הוא רק הפרק הראשון של שינוי מקיף יותר, שעשוי לפגוע בעתיד בליבת דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, היא טענה שיש לה מקום בשיח הציבורי, אך לא ניתן לבסס עליה ביקורת שיפוטית".

בכיר בממשלה, אמר שלא לייחוס, כי "תשובות הממשלה והכנסת שהוגשו היום לבית המשפט ברורות כשמש. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אומרות לרשות השופטת: אין לך סמכות להתערב בחוקי יסוד. אל תחרוג מסמכותך".

במקביל לתשובת הכנסת הוגשה לבג"ץ גם תשובת הממשלה המיוצגת על ידי עורך הדין אילן בומבך, ומטבע הדברים, זו מוסיפה משנה תוקף לתשובת הכנסת.  

"בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על
החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט
הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו", כותב בומבך בשם הממשלה.

"סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד. אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא - הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית המשפט הנכבד".

עוד נכתב מטעם הממשלה, כי עמדתה בנושא "נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל - יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה".

באשר להתערבות בחוקי יסוד, הכנסת חוזרת על עמדתה המסורתית כי בהעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק-יסוד, אין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד אשר התקבלה על ידי הכנסת בכובעה כרשות מכוננת.

טענות הכנסת: שלוש סיבות להעדר בשלות העתירות נגד התיקון לחוק היסוד 

טענת היעדר בשלות: לעמדת הכנסת, יש לדחות את העתירות על הסף מחמת היעדר בשלות, וזאת משלוש סיבות. ראשית, לא ניתן לאמוד את עוצמת פגיעתו של חוק היסוד, שכן היא תלויה באופן יישומו על ידי בתי המשפט.

בכתב התשובה, בהקשר זה, מובאות דוגמאות לאופן שבו פרשנות מצמצמת של חוק היסוד ופיתוח עילות ביקורת שיפוטיות אחרות עשויים למלא, לפחות באופן חלקי, את החלל שמותיר ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה והשרים.

שנית, קשה להעריך את השלכות חוק היסוד שכן טרם התגבשה תשתית עובדתית הקשורה בפעילות הממשלה והכנסת לאחר כינונו. הכנסת לא שחררה את הממשלה מאחריותה לפעול בהתאם לחובת הסבירות, ועתה הממשלה והשרים יישאו במלוא האחריות הציבורית לסבירות החלטותיהם.

שלישית, לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, על הכנסת תהיה האחריות לפתח את הכלים הפרלמנטריים שברשותה להעמקת הפיקוח על ההחלטות שייוותרו ללא ביקורת שיפוטית, ובפרט על ההחלטות הפרטניות, כדי לבקר את עמידת הממשלה בחובת הסבירות החלה עליה.

לגבי הטענות בעניין הליך הכינון של חוק היסוד המתקן: אף שהיועצת המשפטית לכנסת שותפה לטענה כי הליך החקיקה לא היה מיטבי, הרי שבהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה להליך חקיקה תקין, לא נפל בו פגם היורד לשורש ההליך. היועץ המשפטי לוועדה והיועצת המשפטית לכנסת ליוו באופן שוטף את הליכי החקיקה, ונתנו מענה בזמן אמת לסוגיות שהתעוררו לשם שמירת זכות ההשתתפות של חברי הכנסת ומתן אפשרות מעשית לגיבוש עמדתם.

לגבי הטענות בדבר שימוש לרעה בסמכות המכוננת: בהתאם לפסיקת בית המשפט הנכבד השימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת צריך להיעשות בצמצום ולהישמר למקרים קיצוניים ביותר בלבד.

מבחן השימוש לרעה בוחן את מבנהו הצורני של חוק היסוד ולא את תוכנו. משחוק היסוד קובע נורמה כללית ויציבה, שמקומה בחוק–יסוד: השפיטה, הוא עומד במבחן הצורני.

הפרדת רשויות? "קביעת חלוקת הסמכויות בין הרשויות היא תפקיד מובהק של הכנסת"

באשר לטענה שחוק היסוד פולש לתחום סמכותה של הרשות השופטת, אומרים בכנסת: "הרי שקביעת חלוקת הסמכויות בין הרשויות היא תפקיד מובהק של הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. מהדיונים שנערכו בחוק היסוד עולה שכינונו נעשה על רקע המחלוקת המשפטית, האקדמית והציבורית בעניין עילת הסבירות, ובבסיסו לא עומד מניע פוליטי פסול.

"אין לקבל את הטענה שלפיה הכנסת מנועה מכינון חוקי יסוד המיטיבים עם הממשלה בגלל "שליטתה" של הממשלה עליה, שכן טענה זו חותרת תחת המבנה המשטרי הפרלמנטרי של מדינת ישראל.

"ליבת זהותה הדמוקרטית של המדינה לא נפגעת"

לגבי הטענות בדבר היותו של חוק היסוד 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי': אף לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, ההסדר שנקבע בחוק היסוד אינו נותן מענה לקשיים ניסוחיים ומהותיים שונים.

עם זאת, בפסק הדין בעניין חוק הלאום נקבע כי אין מקום לאמץ את דוקטרינת התיקון החוקתי הבלתי-חוקתי בשלב הנוכחי של המפעל החוקתי בישראל, למעט חריג צר ומצומצם שיש להשתמש בו כשכלו כל הקצין, כשיש פגיעה בגרעין הליבתי ביותר של היות מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. יש להצר על כך שהקשיים נותרו על כנם, אך אין בהם כדי לפגוע בליבת זהותה הדמוקרטית של המדינה.

כוח קפלן: "איומי פרוטקשן מאפיוזיים בצורה רשמית וגלויה"

בתגובה לתשובת הממשלה והכנסת לבג"צ אומרים בארגון המחאה כוח קפלן: "מדובר באיומי פרוטקשן מאפיוזיים בצורה רשמית וגלויה.

"ישראל נמצאת בתוך ימי טרלול, ממשלה עבריינית קוראת לא לציית לפסיקה וכל אחד חושב שהוא יכול לאיים על בתי משפט, שופטים, מפקדי צה"ל וראשי מערכות הביטחון - ושזה יעבור בשקט. אנחנו מודיעים לנתניהו ושריו, לא ניתן לכם לגרור את המדינה לאנרכיה. אם תעזו להפר פסיקות בית משפט, כמו כל עבריין תגמרו בכלא".