שר האוצר בצלאל סמוטריץ התייחס הבוקר (רביעי) לסוגיית הבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית ביהודה ושומרון, וחשף כי הממשלה עובדת על שינוי מדיניות במסגרתו יפעלו גם לאכיפת בנייה בשטחי A ו-B, משיקולי ביטחון לאומי. הדברים נאמרו בדיון בוועדת חוץ וביטחון ביוזמת ח"כ אביחי בוארון (הליכוד). עוד אמר סמוטריץ כי ישנו רצון להגדיר את פעילות הרשות הפלשתינית בנושא כפעילות עוינת.
בדיון בוועדת חוץ וביטחון אמר סמוטריץ כי נעשים במסגרת הקמת מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון עבודות להקמה מחדש של מערכת האכיפה. "מדינה קובעת מה מדיניות הקרקע שלה, כשביהוד ושומרון נוספת תכלית מרכזית – שמירת האינטרסים הלאומיים, המדיניים והביטחוניים הישראלים במרחב. כשמדברים על ביטחון, יש את הביטחון הטקטי של 'כאן ועכשיו' ויש גם שיקולי ביטחון לאומי. זה המפתח לפעול בשטחי A ו-B", אמר בתשובה לשאלה של ח"כ בוארון. סמוטריץ חשף גם כיצד הם מתכוונים לפעול להגדלת מערכת האכיפה באופן דרמטי. "ניצור יחידה טקטית של מג"ב שתהיה ייעודית לאכיפה ביו"ש.
ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר סמוטריץ, הולכת ומוקמת, שבו ישלבו פעולה מנכ"לי משרדי הביטחון, החוץ, האוצר, ההתיישבות ועוד. "אנו עושים עבודה שכוללת מיפוי של אסטרטגיית הצד השני, כולל מערכה בינלאומית למניעת הכסף שמגיע לנושא זה וחשיפת המדינות המשותפות למה שנעשה עם הכסף שלהם. אנו מקווים לסיים תוך חודש את העבודה ולהביא אותה לקבינט. אנו מעוניינים להגדיר את הפעילות של הרשות הפלשתינית כפעילות עוינת", אמר בהקשר לבנייה ביהודה ושומרון.
סמוטריץ התייחס גם לנושא ההתיישבות ביו"ש וחשף כי ישנה כוונה לפעול לייעור אדמות מדינה ביו"ש על ידי קק"ל. "הצד השני פועל אקטיבית לתפיסת שטחים ואנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר. הסדרה, בנייה, חקלאות. אנו רוצים לייצר מאות אלפי דונמים לחקלאות. אנו מקדמים שני פרוייקטים של ייעור של קק"ל ביו"ש, כשגם המחנה הממלכתי ויש עתיד מתואמים איתנו. צריך לפתח את ההתיישבות ברשות ובסמכות. יש למעלה מ-50 חוות ביו"ש, ואנו מייצרים להם הסדרה כך שהן יהיו חוקיות.
בדבריו גם התייחס לנושא סגירת המנהל האזרחי, שאליה כיוון טרם הבחירות. "רציתי הפרדה מוחלטת, אבל הבנתי את המורכבות של הצבא בתהליך. יצרנו מנגנון שמצליח להטמיע את התודעה הפרקטית ולאפשר לצבא לעשות את השינוי, שמבחינתו הוא דרמטי".
"ישראל צריכה להתחיל לנהל את האירוע"
"הרשות הפלשתינית בונה כפרים ויישובים חדשים במרחבים פתוחים בשטחי A ו-B כדי לחנוק ולצופף יישובים ישראלים. הרש"פ משתמשת במכשיר האזרחי שניתן לה לתכנון ובנייה לצורכי גידול טבעי ולצרכים אזרחיים והופכת אותו לכלי מדיני-ביטחוני - בניה על מנת לפרוס אוכלוסיה ולתפוס שטח לרבות יצירת רצף פלשתיני ויצירת טבעות חנק סביב ישובים ישראליים", אומר ח"כ בוארון. "הסמכות שהם קיבלו באוסלו היא סמכות אזרחית טהורה לצורך ריבוי טבעי וגידול אוכלוסייה – לא לשם השתלטות על גב ההר וצמצום האחיזה הישראלית בשטח".
הגישה שאותה מוביל בוארון הינה להפסיק להשתמש במונחים של הסכם אוסלו – שטחי A, B, ו-C, שנזנחו על ידי הרשות הפלשתינית לפני זמן רב, אלא להילחם על השטחים הפתוחים. לצד השאלות של ריבונות ישראלית, מדובר בשטחים שעלולים להיות חלק ממשא ומתן עתידי מול הפלשתינים, ובנייה בהם כעת הינה הפסד של קלפי מיקוח אם אכן ייערך משא ומתן שכזה.
"ישראל צריכה להתחיל לנהל את האירוע, לא כנושא אזרחי אלא כאירוע ביטחוני-מדיני-אסטרטגי. הרשות הפלשתינית פורסת אוכלוסייה במרחבים הפתוחים כדי ליצור רצף התיישבותי-ערבי אחד מעפולה בגליל ועד לפזורה הבדואית בנגב. יש לכך השלכות מדיניות מרחיקות לכת. כל זה נעשה במעמד צד אחד, מכיוון שישראל משותקת. עלינו לאמץ את המלצות דו"ח המודיעין ולבצע אכיפה גם בשטחי A ו-B, בדגש על שטחים שמצויים בקרבה ליישובים ישראלים וכך למנוע מהרשות לחנוק את ההתיישבות הישראלית וכן למנוע יצירת רצף התיישבותי ערבי מצפון לדרום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו