האחריות העליונה של מפקד חיל האוויר היא לכשירותו של החיל. במילים פשוטות - שהטייסים והמטוסים שלו יהיו מוכנים לבצע את משימותיו בכל זמן ובכל מקום. המכתב ששלח שלשום מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, לאנשי המילואים של החיל הוא הערת אזהרה. לא להם, לכולנו.
מפקד חיל האוויר במכתב חריג | חשיפת "ישראל היום"
בר לא אומר זאת במפורש, אבל המסר הזה זועק מדבריו. כשהוא אומר שאנשיו הם "מגיני הארץ, אנשים יקרים, ערכיים, אחראיים", ש"הקרבתם ומקריבים מזמנכם, ממשפחתכם, עד כדי חייכם", הוא מעמיד את עצמו מול מי שקורא להם אנרכיסטים, וגרוע מכך - טרוריסטים. דבריו בהקשר הזה צלולים וברורים, כשהוא מבהיר: "לא אתן יד לציור דמותכם באופן לא הוגן".
"הקרב החשוב ביותר": מאות מילואימניקים הקימו מאחז סמוך לכנסת // צילום: יוני ריקנר
בר מבין היטב את מה שממשלת ישראל מסרבת להבין - שהמהפכה המשפטית מסכנת את היסודות המשותפים שלנו כאן. את עצם קיומנו. אפשר ללגלג כמה שרוצים על טייסי חיל האוויר ולטעון שהם "רק עוד קול בקלפי" (כמו שעושים לא מעט צייצנים בטוויטר).
האמת שונה: חיל האוויר הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל. בלעדיו אין ביטוח, ואין מדינה. ובלי טייסים אין חיל אוויר. ולכן, טייס הוא אולי עוד קול בקלפי, אבל הוא לא עוד חייל בצבא. רבים יכולים להיות טנקיסטים או תותחנים, רק מעטים יכולים להיות טייסים. ואם הם יעזבו (וגם את זה יש מי שממליצים להם לעשות), לא יהיה להם תחליף.
חיל האוויר נשען על מערך המילואים שלו. זה הדנ"א החילי. אנשי המילואים עושים +50 ימי מילואים בשנה, לפעמים יותר. הם בכוננות תמידית להקפצה, שיכולה לקחת אותם עמוק ורחוק. אלה טובי אנשינו, בלי מליצה. הם מוכנים, כמו שאמר מפקדם, למות למען המדינה, אבל יש להם מצפון, ויש להם דעה. וכמו שחינכו אותם מקורס הטיס, הם נלחמים להשמיע את דעתם - בטייסת וברחוב.
בימים האחרונים הם נטרפו פעמיים. הפעם הראשונה, כשטענו שהם פועלים נגד המדינה וכינו אותם בשמות. הפעם השנייה, כשהשר סמוטריץ' הציע למחוק את הכפר חווארה. טייסי המילואים - הזרוע המיידית לכל תקיפה, בכל מקום, לעיתים בלב אוכלוסייה אזרחית - הבינו היטב את המסר: מישהו עלול לדרוש מהם לבצע פשעי מלחמה בשם המדינה.
השילוב של שני הדברים הביא רבים מהם לקצה. בר שומע את הקולות ומבין לאן זה הולך. במכתבו הוא ביקש מאנשי המילואים שלא לשבור את הכלים, אבל הוא יודע היטב שהבעיה לא אצלם. את משבר האמון שנוצר כעת רק הממשלה יכולה לפתור. רק היא יכולה למנוע מהסדקים להפוך לשבר שבלתי ניתן יהיה לאחותו.
אם בירושלים חושבים שיש להם זמן, הם טועים; טייסי המילואים מזהירים אותם שבמלחמה הבאה לוין ורוטמן מוזמנים לתדלק ולהמריא לתקוף בביירות ובעזה. אפשר לנהל דיון פילוסופי ארוך אם ראוי להתנהל כך במדינה דמוקרטית, אבל זה דיון עקר. המשבר כאן, והוא עמוק וחסר תקדים ומאיים ומסוכן מתמיד.
וכמו שתפקידו של ראש אמ"ן להתריע בפני הממשלה על סכנה למלחמה, מתריע כעת מפקד חיל האוויר מפני סכנה מבית שמאיימת על כולנו. כדאי שבירושלים יקשיבו לו, בטרם יהיה מאוחר מדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו