משפחות חללים חטופים מסרו היום (שישי) הצהרה לתקשורת - בה דרשו להשיב את כל 59 החטופים בפעימה אחת ובאופן מיידי. בתאריך עברי זה בו מתקיימת ההצהרה, ז׳ באדר, חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
שמואל בוכריס
"כל רגע הוא סכנת חיים לחטופים החיים - וסכנת היעלמות לחללים"
שורדת השבי, נוגה וייס, שאמה שירי שוחררה גם היא מהשבי ואביה אילן נחטף ונרצח, נאמה בהצהרה: "ב-7 באוקטובר אבא שלי, סגן ראש צות החירום בבארי, יצא להגן על הקהילה שכ"כ אהב. אמא ואני נשארנו בממ"ד - ונחטפנו לעזה. חזרנו בעסקה והתבשרנו שאבא שלי נחטף ונרצח.
"היום אני עומדת כאן, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. אני דורשת להחזיר את כולם. מחבקת את משפחות החללים שאין להם קבר לעלות אליו. לכולנו מגיע קבר ומקום למנוחת עולמים להורים שלנו".
בדבריה, פנתה למקבלי ההחלטות: "המומנטום נמצא כאן ואסור לפספס אותו. החובה מוטלת עליכם, שלכל משפחה יהיה כבר לעלות אליו. רק ככה נוכל להתחיל לאחות את השברים. אבא שלי הוא הבן אדם הכי חזק שאני מכירה - עכשיו תורנו להיות חזקות בשבילו. הוא וכל החטופים צריכים לחזור. כל רגע שהם מוחזקים בגיהנום של חמאס הוא סכנת חיים לחטופים החיים – וסכנת היעלמות לחללים. אסור לתת לזה לקרות".
"במקרה הזה גם המוות לא בטוח"
"מזעזע, מפחיד ומחייב להחזיר את כולם - ומיד, בפעימה אחת ובלי טפטופים. החטופים עכשיו, חמאס אחר כך. הכרעת החמאס מתחילה בלהחזיר את כל החטופים עכשיו. זה חלון הזדמנויות שאסור לפספס - הלא נגזור גזר דין מוות על החטופים החיים. עידן הבן שלי יצא למסיבה, חי, בשר ודם. מדינת ישראל לא יכולה להחזיר לי אותו כהודעה", אמרה דליה שתיוי, אמו של עידן שנחטף מהמסיבה.
"אי אפשר לשאת זאת. אני חווה ערעור בהבנה הבסיסית. תמיד אומרים לנו: 'מה שבטוח זה המוות'. במקרה הזה - זה לא בטוח. הבן שלי יצא למסיבה לצלם ולבלות ובאחריותה של מדינת ישראל להחזיר אותו. אני פונה לרה"מ ולחברי הכנסת - בבקשה תאמצו את ההגיון הפשוט: את החטופים עכשיו ואת המלחמה נגד החמאס אחר כך".
שמואל בוכריס
ביום זה אני מתייחדת עם זכרם של החללים שלא הובאו לקבורה. אל לנו כחברה לקבל מציאות בה יש חללים שמקום קבורתם אינו נודע", אמרה יעל אדר, אמא של חבר כיתת הכוננות החטוף תמיר ז"ל. "כל משפחה זכאית לסגור מנעגל, כל חלל ראוי שיובא למנוחת עולמים כשבני משפחתו מלווים אותו בדרכו האחרונה. על מדינת ישראל חלה החובה, יש לה את האמצעים לאתר מקומו של כל חלל, להביאו לקבורה ולאפשר לכל משפחה לסגור מעגל", אמרה האם.
"מאז ההודעה שקיבלנו המאבק שלנו הפך מלהחזיר את תמיר לשיקום - ללהחזיר אותו לקבורה. מאבק קשה מנשוא שהחל ביום בו קיבלנו את ההודעה המרה שבה הוצע לנו ע"י נציג הרבנות הצבאית לעשות קבורה ללא גוף עם חפצים של תמיר. קבורה כזו היא סגירת מעגל עבור הממשלה ושליחיה - אבל לא עבורנו. ההצעה נדחתה על הסף. לאחר שדחינו את ההצעה לקבורת חפצים קיבלנו את תעודת הפטירה.
"תמיר, בני בכורי הוא אדם, עולם ומלואו, הותיר אלמנה ויתומים, סבים, אחים והורים שכולים. יצא להגן על המדינה בשם הערבות ההדדית - והותיר אחריו חלל גדול וראוי להיות מובא לקבורה ראויה ומנוחת עולמים כאן - באדמתנו - באדמת ישראל".
לאחר מכן הציגה האם השכולה את שתי תעודות הפטירה שקיבלה משפחתו של תמיר. "הנה לפניכם שתי תעודות פטירה לחלל אחד. הראשונה, בה כתוב: 'מקום קבורה לא נודע'. בקריאת המשפט הזה הרגשתי שמישהו נועץ סכין בליבי. הילד שלי, איש האמת שיצא להגן על גבול המדינה והוחלט שמקום קבורתו לא נודע כאשר הוא ממש נודע - בור ברצועת עזה, בידי בני העוולה. הכיצד מדינת ישראל ויתרה עליו?"
"לא יכולתי לקבל את הקביעה הפוגעת בתמיר ובי המפרה את החובה המוסרית, הערכית והחברתית להשיבו לקבורה. שמקום קבורתו יהיה נודע. לאחר פנייתי למשרד הפנים ההגדרה שונתה - מה שמחייב את השבתו לקבורה.
משפחות חטופים מול מטה הליכוד: "טראמפ, תהיה המושיע - זה בידיים שלך"
"תעזרו לנו להחזיר את כולם": משפחות חטופים נפגשו עם הנציב העליון של האו''ם
פרסומת | דור ההמשך: בוגרי נבחרות המדעים מגדלים את מדעני העתיד
טראמפ: "אנחנו מחזירים את החטופים שלנו הביתה, ומרחיבים את הסכמי אברהם"
אלה בן עמי בהצהרת המשפחות: "למה זה הגיוני שאנחנו מתחננים במדינות אחרות כשרה"מ נמצא כאן?"
"אילו היינו מקבלים את ההצעה לקבורת חפצים ואת נוסח תעודת הפטירה, בני היה מוגדר היום כמי שמקום קבורתו לא נודע, מדינת ישראל היתה סוגרת גולל ואנחנו היינו חיים בספק לעד. לא. על מדינת ישראל, נבחריה ושליחיה חלה החובה להשיב את תמיר ואת כל החללים לקבורה ראויה באדמתם.
"בשבועות האחרונים חיבקנו בשמחה את השבים החיים ובכאב וסליחה את החללים. זה אפשרי, זה נכון וזה הכרחי. יש להשיב מיידית את כל 59 בני הערובה המוחזקים בשבי החמאס - חיים וחללים, מי לשיקום ומי לקבורה, טרם החיים יהפכו לחללים וחלילה נאבד כל מידע על מקומם של החללים עצמם. הם כאן - בנגיעת יד, ק״מ לא רבים מהמקום בו אנו עומדים, כל שנדרש זו החלטה אמיצה להציל את כולם - את החטופים ואת בני משפחתם. לכל חלל מעגלי חיים שחייהם הם חיי גיהנום והם יוכלו להשתקם רק לאחר השבת החללים לקבורה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו