בשנת 1988 עלתה לכותרות בישראל פרשת אימוץ שהסעירה את המדינה, שבמרכזה עמדה תינוקת ילידת ברזיל בשם ברונה. הפרשה החלה ב־1986, כשהתינוקת בת ארבעת החודשים נחטפה על ידי המטפלת שלה מבית הוריה הביולוגיים בעיר קורטיבה שבדרום ברזיל, דרך רשת שעסקה בחטיפת תינוקות ובמכירתם.
לאחר כמה חודשים, אחרי שתעודת הלידה ומסמכי האימוץ שלה זויפו, היא אומצה על ידי בני הזוג תורג'מן מישראל, שלא ידעו על חטיפתה. בישראל היא אומצה כחוק וגוירה, והוענק לה השם קרולין.
במהלך תחקיר עיתונאי של תוכנית טלוויזיה בריטית, שעסק בחטיפות ילדים ממדינות עולם שלישי, נודע להוריה הביולוגיים של קרולין שחיפשו אותה לאחר חטיפתה כי בתם נמצאת בישראל. הם הגיעו ארצה והגישו תביעה לבית המשפט כדי לקבל בחזרה את בתם.
המשפט הפך למוקד להתעניינות תקשורתית בישראל, וגם בעולם כולו. ישראל הוצגה בו באור לא מחמיא, בתור מדינה שאליה הועברו ילדים ברזילאים שנלקחו מהוריהם העניים.
לאחר דיונים שונים, שבמהלכם השופטים התלבטו בסוגיה המורכבת הזאת, הם החליטו להחזיר את הילדה להוריה הביולוגיים בברזיל, למרות מצבם הכלכלי הקשה. אחרי שחזרה לברזיל, למרות הבטחות של הרשויות לעזור למשפחתה, קרולין גדלה בתנאי דלות קשים. הוריה נפרדו, וכבר בגיל 14 היא ברחה מהבית, הרתה וילדה ילד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו