"דורון חי בשביל הבן שלו, היה חוזר מיום עבודה מתיש ויושב איתו שעות ארוכות לבנות לגו", כך מספר ל"ישראל היום" בכאב מרסל הס, אביו של דורון, שבנו ליאם בן ה-6 נרצח באכזריות בביתו בהרצליה. האם, סיגל יאנה איצקוביץ', עצורה בחשד לביצוע המעשה המחריד.
זהו לא האסון הראשון שהמשפחה חוותה. לפני כשנתיים, נכדתו של מרסל, רונית וולף, שמה קץ לחייה. אחיה של רונית, מאור, הקים עמותה "שרק תחייך", במטרה להעלות מודעות לנושא ההתאבדויות. בכך הוא ממשיך את הדרך שבה גם מרסל ואישתו חינכו את ילדיהם.
הס מתקשה למצוא את המילים כדי לתאר את התמודדותו עם הכאב. מאז אתמול, דורון נמצא בבית הוריו בירושלים, מתקשה לעכל את גודל האסון.
"אני אמרתי תמיד לאישתי, וגם לדורון עצמו: 'אתה אבא שאין מילים לתאר'. כמה רגישות וכמה סבלנות יש לך בשביל הבן שלך. אני אף פעם לא הייתי אבא כזה טוב. עבדתי והבאתי פרנסה, אבל החינוך בא מהאמא תמיד. ככה גם אני גדלתי", מספר מרסל, "ליאם היה החיים שלו, וכשהוא היה איתו, הזמן היה נשכח".
"חיה כמו נסיכה, ושחטה"
"הילד היה יוצא מהבית מצוחצח. אומרים את זה על כולם, אבל הוא היה השמש בשביל כל גן הילדים", משתנק מרסל, "אישתו קיבלה ממנו הכל. לא רק אני אומר את זה. כל האנשים שגרים בסביבה מולם אמרו איך אישה כזו שחייתה כמו נסיכה, שקיבלה את הכל, יכולה לעשות אסון כזה. עם גרזן, שחטה את הילד ואת הכלב".
"הזיכרון של ליאם ימשיך עם דורון. ועכשיו צריך לעזור לדורון. בבקשה", מתחנן מרסל. "דורון גדל בנתניה והוא צריך לגור ליד הים, במקום שבו הנפש שלו תעבור ריפוי. צריך לעזור לו. אסור לו ליפול נפשית. הוא צריך לבנות חיים חדשים בעזרתנו. הוא זקוק לפרנסה. אם מישהו מחפש אדם שעובד קשה ויש לו ידע בניהול, שיפנה אלי ונעזור לו. כל החברים יודעים מה יש בתוך דורון. כמה כוח יש בו. אבל הוא צריך חיזוק ולהעמיד לו חיים חדשים לגמרי בחזרה. הוא איבד את הכל בצורה הכי גרועה שקיימת בעולם".
הסב מרסל קיבל את ההודעה מבנו באותו ערב ארור: "דורון היה בעוטף עזה. כשאמא של סיגל התקשרה אליו ואמרה שהיא רצחה את הכלב. היא התקשרה לדורון כדי שידע, אבל גם כדי להרגיע אותו. אנשים שיש להם כלבים מבינים את זה, כמה זה כואב לאבד כלב.
"הוא נסע, ובדרך התקשר אלינו. אמר שהוא לא יכול לדבר, אבל סיגל הרגה את הכלב באפי. אישתי, סוזן, חולת סרטן. היא כמעט ולא יוצאת מהבית. אבל כששמעתי את הקול של דורון, אמרתי לה שהיא חייבת לבוא איתי עכשיו. היא אמרה שהיא לא מסוגלת, אבל אמרתי לה שהיא חייבת. שאנחנו חייבים.
"יצאנו מהבית ב-20:30 בדיוק. בתוך הנסיעה, אמרתי לה 'סוזן, את צריכה להיות מוכנה לראות אסון גדול יותר'. אני לא ידעתי באמת מה קרה. אבל זה מה שהרגשתי. אמרתי לה שאישה שהורגת כלב מסוגלת לעשות הרבה יותר. אני פחדתי מזה, אבל בשבילי זה היה ברור. אם אמא מסוגלת לשחוט את הכלב של המשפחה, היא מסוגלת לעשות דברים אחרים".
כשהגיעו אל בית המשפחה בהרצליה, נחשפו לזוועה. סוזן חשה ברע והתעלפה: "אתמול בלילה אני ודורון אמרנו לה שדורון צריך אותנו יותר מאי פעם בחיים שלו".
דורון גדל בשווייץ, עלה לישראל ועבר לנתניה כשהיה נער. בתיכון למד בישיבת דביר בירושלים. בצבא היה לוחם בגדוד שקד בגבעתי, והשתתף בלחימה בעזה בעופרת יצוקה, עמוד ענן ובמבצע צוק איתן.
מרסל מספר כי "אחרי כל המבצעים האלה, הוא היה הרוג. היה לו מאוד קשה. אחרי הלחימה הרגיש שהוא צריך להתמודד עם הקושי ונסע לשווייץ. לאחר מכן חזר לישראל. גם עכשיו הוא במילואים בגדוד 8208".
ליאם ז''ל יובא למנוחות הערב בשעה 20:00 בהר המנוחות בירושלים. המשפחה מבקשת להגיע ולחלוק לו כבוד אחרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו