עזה כסדום של ימינו: אסור להפריד בין "אזרחי" ל"צבאי" ברצועה

עזה, "סדום" של ימינו, שחַטָּאתָהּ "כבדה מאוד", אינה ראויה להמשך ההפרדה בין המרחב ה"צבאי" למרחב ה"אזרחי" בשטחה. זו הפרדה מלאכותית ושקרית, שפעם אחר פעם יוצרת שורה של עיוותים והחלטות, שבינן לבין השכל הישר אין דבר וחצי דבר.

תושבי עזה בחרו בחמאס. חלקם היו, ועודם חברים בארגון, פעילים בו, או סייענים שלו. רבים שם התפרנסו ממנו. אזרחים עזתים רבים, כפי שחשף מחדש, בפירוט רב, התחקיר של איתי אילנאי ופיליפ פיאטוב ב"ישראל היום", נטלו חלק פעיל בטבח שביצע חמאס, באופן שהזכיר את הפרקטיקה הנאצית להשמדת יהודי אירופה, ובדומה לשימוש שנעשה באיינזצגרופן, עוצבות המבצע של המשטרה והמודיעין הנאציים, שהתקדמו בעקבות הצבא הגרמני בפלישתו למזרח אירופה, והשתתפו בהשמדה המתוכננת והשיטתית של היהודים.

ה"בקו"ם" והמודיעין של חמאס נמצאים עד היום במרחבים "האזרחיים" של עזה - במסגדים, בבתי הספר ובבתי החולים.

ההנחיה הבלתי מתקבלת על הדעת של הפרקליטות הצבאית, שמתירה לחסל מחבלי חמאס שחטפו ורצחו אך אוסרת לחסל עזתים שחטפו ורצחו, אם אינם משתייכים רשמית לזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד, היא חלק מהפרדת האזרחי מהצבאי.

על פי אותה הנחיה (שאותה חשף עמית סגל), אסור לחסל שוטרים פלשתינים חמושים, או ראשי נפות של חמאס, שהם ודומיהם מהווים חלק מהתשתית השלטונית של חמאס, זו שהממשלה הטילה על צה"ל להשמיד ולחסל.

גם בקשתו של פרקליט המדינה מהיועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בחשד להסתה לאלימות נגד תושבי עזה, שייכת למחלקת האבסורד הזו, שלא לדבר על האספקה השוטפת של דלק ומזון, מבית המדרש הפרוגרסיבי של הממשל בוושינגטון, שישראל אנוסה להעביר לעזה, ושמגיעה עד היום, לידי חמאס.

אין מנוס כנראה מלהזכיר שוב: "האזרחים" שאינם חברים פורמליים בחמאס או בג'יהאד היו חלק מהמערך החמאסי, שהחזיק בדירות מגורים "אזרחיות" את כל שבעת החטופים שצה"ל שחרר עד כה, ובהם נועה ארגמני.

20 אלף פועלים מעזה, "אזרחים בלתי מעורבים", נכנסו לישראל מדי יום לפני הטבח, לאורך חודשים ארוכים. הם הועסקו באזור העוטף. חלק מהם הכינו את הטבח והעבירו מידע מפורט לנאצים החדשים מחמאס, שאפשר לו לדייק את פגיעותיו ואת מעשי הרצח והזוועה אשר ביצע.

חלק מתשתית הפוגרום

זו היתה חלק מתשתית הפוגרום - תרומת האזרחים העזתים לזוועה. האזרחים לא הסתפקו בעבודת מודיעין, אלא הגיעו, חלקם בכפכפים, בגל השני והשלישי, להמשיך ולטבוח בתושבי העוטף, לבזוז אותם ולשרוף את בתיהם.

"אזרחי" עזה הריעו לנוחבות על אופנועיהם בדרך לכרם שלום, ורקדו כאחוזי טירוף מסביב לטנדרים עם הילדים, הנשים, הזקנים והבחורים החטופים, בקריאות "מוות ליהודים".

אוכלוסיית עזה של היום היא בית הגידול של חמאס, ולא להפך. היא כזו כבר שנים לא מעטות, ובוודאי מתקופת "מצעדי השיבה" על הגדר שבהם "אזרחים" השליכו מטענים ובקבוקי תבערה אל הצד הישראלי והפריחו לאוויר בלוני תבערה ששרפו את שדות העוטף.

האמת הזאת מחייבת למחוק, בזהירות אבל בהחלטיות, את הבידול בין ה"צבאי" ל"אזרחי" בעזה, ולייצר אחיזה שלטונית וצבאית ישראלית ארוכה ורציפה בשטח. אם לא נעשה זאת, עזה תוסיף ותרדוף אחרינו עוד שנים רבות.