כשהמערב מאוהב - גם החמאס הופך לארגון של לוחמי חופש

"העולם מאמין רק בהצלחה", אמר אדולף היטלר ביחס לשכחה של העולם את שואת הארמנים. היטלר עקב אחרי האדישות מול השמדתה השיטתית של חצי מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה. חלק נרצחו במעשי טבח המוניים ואכזריים, אחרים הוצעדו עד מוות או הוטבעו.

האימפריה העות'מאנית שבתה את ליבו של היטלר במיוחד לנוכח הג'יהאד, שכלל טיהור והשמדה של עמים מיעוטים רבים, כמו הכורדים, היזידים, הנוצרים, הקופטים, ועוד. במערב הסתפקו באזהרות מפני ביצוע פשעים נגד האנושות, אך לא יותר מכך. שני עשורים לאחר מכן שכללו הנאצים את השיטה הטורקית כשביצעו את הניסיון הנרחב ביותר בעולם להשמדת עם, העם היהודי. 

לאורך ההיסטוריה התקיימה זליגה הדדית בין המערב לבין הג'יהאדיסטים. אבל אם בעבר היו אלה חוגים פשיסטיים שהעריצו את האלימות שאפיינה את הכיבוש המוסלמי, היום ההיקסמות מאפיינת דווקא חוגים ליברליים. כבר לא מדובר בהערצה של כוח כפשוטו; ההערצה היא לכוחו של מיעוט, של קורבן שמתקומם נגד דיכוי, קולוניאליזם, דורסנות קפיטליסטית, אלימות ממסדית, אלימות משטרתית, ועוד.

חסינות מתקדמת

האסלאם הפונדמנטליסטי התנחל בלבבות המערב כשיח פוסט־מודרני על שחרור מיעוטים מדוכאים ועל הזכות להגדרה עצמית, בעיקר בכל הנוגע לישראל־פלשתין ולמוסלמים החיים במדינות מערביות.

עם זאת, העולם הערבי והמערבי, כולל הפלשתינים, עדיין מתכחש למניע הדתי־ג'יהאדיסטי של המאבק הלאומי. ציבורים ליברליים בארה"ב ובאירופה מתייחסים לפלשתינים כקורבנות מוחלטים, הזכאים להגנת הקהילה הבינלאומית. הגנה זו כוללת גם חסינות מפני אחריות לפשעים, אכזריים ככל שיהיו.

דאעש וחמאס היו שני השחקנים הבולטים בעשור האחרון בביצוע פשעים נגד האנושות שגובו בערכי האסלאם הפונדמנטליסטי. אבל בעוד דאעש זכה לגינויים רבים לצד גילויי הערצה, חמאס כמעט אינו מגונה בחוגים ליברליים. בתודעה המערבית הוא התבסס כארגון של לוחמי חופש פלשתינים הנאבק נגד הכיבוש הציוני, ולא כארגון ג'יהאדיסטי.

בשם מאבק לאומי (או המאבק בדיכוי המערבי) מיעוטים מושמדים גם היום באופן שיטתי ברחבי העולם המוסלמי. כך, 7 באוקטובר הוא פרק נוסף בהיסטוריה של האסלאם הפונדמנטליסטי. רק שלשום נפתחה בירדן מסעדה חדשה שנושאת את השם "7 באוקטובר", עדות להשתרשות האידיאולוגיה האסלאמיסטית ולהתלכדות הג'יהאד העולמי והמאבק הפלשתיני הלאומי.

הקריאה לתהליך מדיני עם ישות כמו חמאס או הרש"פ תומכת הטבח מסמלת את הפרדוקס הליברלי. בשם הליברליות עלינו לתמוך בזכותם של הפלשתינים להגדרה עצמית, אבל בה בעת גם להעניק לגיטימציה להקמתה של מדינה אסלאמית רדיקלית נוספת במזרח התיכון, המבוססת על חוקי השריעה ועל דיכוי של כל "אחר".

אירוע טרור במועדון גייז באורלנדו ב־2016, שבו נטבחו למוות 49 בני אדם, היה עדות לזליגה של עמדות פונדמנטליסטיות מוסלמיות למדינות מערביות. במהלך הטבח עצר הרוצח, חייג למשטרה, הצהיר שהוא שייך למדינה האסלאמית ואז התפלל לאללה. הרוצח לא עמד לבדו, מאחוריו עומדים עשרות מטיפים אסלאמיסטים רדיקליים, רובם מתגוררים במערב. שייח' יוסוף אל־קרדאווי, אחד המטיפים הסונים המובילים בעולם ויו"ר המועצה האירופית לפתווה ולמחקר, טען שחשוב להתייחס להומוסקסואליות כאל פשע. הוא ציין גם שיש הטוענים שצריך להפיל הומואים ממקום גבוה, כמו שאלוהים עשה לאנשי סדום.

שנאת להט"בים היא חלק מאידיאולוגיה דתית ממוסדת במדינות מוסלמיות רבות. ב־40 מתוך 57 המדינות בעלות רוב מוסלמי, יש חוקים פליליים נגד הומוסקסואליות. ב־12 מדינות להט"בים עלולים להיות נידונים למוות. באזורים שכבש דאעש בסוריה ובעיראק, עשרות להט"בים נזרקו מבניין גבוה במוסול כעונש על הומוסקסואליות. כזכור, הדפוס הזה חזר על עצמו גם בעזה.

סיפורן של הרבה מאוד שפחות

בשטחי הרשות הפלשתינית מצבם של הלהט"בים לא הרבה יותר טוב. ב־6 באוקטובר בשנה שעברה נחטף מישראל לחברון אחמד אבו מרח'יה, צעיר להט"ב בן 25 שמצא מקלט זמני בישראל משום שהיה מאוים על חייו. הרוצח דקר את אבו מרח'יה ואז ערף את ראשו, צילם סרטון והפיץ ברשתות החברתיות. לאבו מרח'יה לא עזרו, לא הסיוע מנציבות האו"ם, שבעקבותיו היה עתיד להיקלט במדינה שלישית, וגם לא ארגוני הסיוע הלהט"ביים שדאגו לצרכיו עד לקליטה.

ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם לא ראו ברצח של אבו מרח'יה ציווי מוסרי כלשהו. גם לא הח"כים הערבים או ח"כים המזוהים עם הנושא הלהט"בי. כל אחד משיקוליו העדיף לשכוח ממנו לגמרי. מה שנשכח יחד איתו היה האופי הדתי־פונדמנטליסטי של פשעי שנאה רבים הנעשים נגד קבוצות בחברה הפלשתינית כמו להט"בים, נשים ומי שנחשד כמשתף פעולה עם ישראל.

מי שקוראים להפסקת המלחמה לפני השגת יעדיה או לעסקה שתמורתה תופסק המלחמה באופן מוחלט, מה הם אומרים? שזה סביר לקיים תהליך מדיני עם ישות אסלאמית רדיקלית שמעוניינת לחסל את המדינה היהודית ולהקים מדינה (בשלב הראשון לצד ישראל ואחר כך במקומה), שבה ישלטו חוקי השריעה.

הפסקת המאבק בחמאס משמעותה בפועל שלצד ישראל תוקם מדינה שמדכאת נשים, רודפת מיעוטים, רוצחת "משתפי פעולה", זורקת אנשים מהגגות, עורפת ראשים של להט"בים. מדינה שכל העולם חרד ממנה.