יותר מ־40% מבני הנוער המשחקים במשחקי רשת נחשפו במהלכם לתכנים בלתי הולמים, ובעיקר לאלימות, שיימינג, תוכן מיני והצעות מגונות. כך עולה מממצאי סקר ראשון מסוגו בישראל, שמפרסם המשרד לביטחון לאומי באמצעות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 ולשכת המדען הראשי.
הסקר "סיכונים בעולם הגיימינג", שממצאיו נחשפים כאן לראשונה, בוצע ברבעון האחרון של 2022 ע"י חברת "מדגם" עבור המשרד לביטחון לאומי. השתתפו בו כ־435 מרואיינים בגילי 18-12, מתוך מדגם מייצג של האוכלוסייה, ללא החרדים.
בחדר פרטי
מהממצאים עלה כי כ־70% מבני הנוער משחקים במשחקי רשת. 84% בקרב בנים, לעומת 57% בקרב בנות. בחברה הערבית נרשם שיעור גבוה יותר. 82% משחקים במשחקי רשת לעומת 66% בחברה היהודית.
נוסף על כך, עולה מהסקר כי 86% מהמשחקים במשחקי רשת משתמשים בשירותי צ'ט, בעיקר באפליקציית "דיסקורד" ובשירותי המשחק עצמם. יותר ממחצית השחקנים דיווחו כי עברו במהלך המשחק לחדר פרטי עם שחקן שאינם מכירים, וכ־18% מהנשאלים עברו לשיחה בצ'ט פרטי עם אדם שאינם מכירים.
ראש השב"כ רונן בר בכנס שבוע הסייבר: "מזהים את הזרוע האיראנית מאחורי התארגנויות טרור שסיכלנו" (ארכיון) // שמואל בוכריס
מתוך ממצאי הסקר עולים נתונים הנוגעים להיקף השימוש במשחקי רשת בקרב בנות ובני נוער, לאופי השימוש, לסכנות הקיימות ולפגיעה בפרטיות המשתמשים: 43% מבני הנוער משחקים בין שעה לשעתיים בממוצע ביום בימי חול, ו־12% משחקים יותר משלוש שעות. בסופי שבוע ובחגים הנתונים עולים, וכ־66% מבני הנוער משחקים יותר משעתיים בממוצע. המשחקים הפופולריים ביותר הם משחקי ספורט קבוצתיים (דוגמת FIFA ו־NBA).
זאת ועוד, כ־33% מבני הנוער המשחקים במשחקי רשת מסרו לפחות פעם אחת את פרטי חשבון המשתמש שלהם. רובם המכריע מסרו זאת לאדם שהם מכירים - קרוב משפחה או חבר. כ־33% מבני הנוער קיבלו פרטי חשבון משתמש מאדם אחר, ו־7% קיבלו פרטים מאדם שאינם מכירים במרחב הפיזי. כמו כן, כ־25% מבני הנוער דיווחו כי ביקשו מהם פרטים אישיים כבר במשחק הראשון עם מישהו שאינם מכירים היכרות מוקדמת. שיעור גבוה יותר של בקשת פרטים אישיים כבר במשחק ראשון נרשם אצל בנות (כ־30%) ובני נוער מהחברה הערבית (כ־35%).
חוסר דיווח
שיעורי חשיפה גבוהים במיוחד לתכנים לא הולמים נרשמו בקרב בנות (כ־47%). כ־66% מבין אלו שנחשפו לתכנים לא הולמים דיווחו עליהם, בעיקר להורים ולחברים. הסיבה העיקרית לחוסר דיווח היא "לא חשבתי שזו עבירה".
לצד הסכנות שאליהן נחשף הנוער, נראה כי ההורים יודעים להתריע בפניהם על הסכנות ולהציע כללי זהירות שיש לנקוט בפלטפורמה. 84% מבני הנוער ציינו שהוריהם שוחחו איתם בהרחבה על הסכנות ברשת. השיעורים הגבוהים נמצאו בקרב בנות (כ־86%), בני 14-12 (כ־87%) ובמגזר הערבי (כ־88%). נוסף על כך, 86% מבני הנוער ציינו שבביה"ס שוחחו איתם בהרחבה על הסכנות ברשת.
לחזק את השיח
לדברי ד"ר גדי פרישמן, המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי, "קיימת חשיבות להגברת השיח בנושא הסכנות ברשת הן מצד ההורים והן בבית הספר, תוך דגש על מגוון הפגיעות שבגינן יש לדווח".
ד"ר נאוה כהן־אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת במשרד לביטחון לאומי, התייחסה לממצאי הסקר ואמרה: "הנתון כי יותר מ־40% מבני הנוער נחשפו לתכנים לא הולמים במשחקי רשת צריך להטריד את כולנו. על ההורים לגלות מעורבות רבה ועקבית בהרגלי הגלישה של הילדים, להכיר את האפליקציות, הזירות ופלטפורמות המשחקים שהם משתמשים בהן, לשוחח עימם על חשיבות השמירה על הפרטיות ולהנחות אותם לשתף".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "הגנה על ילדים ברשת זהו יעד. המודעות חשובה במיוחד בחופש הגדול, שבו הילדים ובני הנוער נמצאים שעות רבות מול המסך. אנו מעודדים לשוחח עם הילדים על הסכנות האפשריות במשחקי המחשב וקוראים לדווח על כל מקרה חשוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו