גל ההתייקרויות של החודשים האחרונים במשק, שהזניק את מחירי החשמל, הדלק, המזון ועוד הרבה מוצרי צריכה בסיסיים, הוביל גם לעלייה בפניות של ישראלים אל ארגוני הסיוע לנזקקים.
בארגון "פתחון לב" המרכז סיוע עבור עשרות אלפי משפחות באמצעות חלוקת סלי מזון, ביגוד וכדומה, דיווחו כי בחציון הראשון של שנת 2022 חלה עלייה של 20% בפניות לקבלת סיוע.
כמו כן, ההערכה היא כי לקראת החגים צפויה עלייה גדולה אף יותר במספר הבקשות לעזרה.
מרבית האנשים שמבקשים סיוע עושים זאת בפעם הראשונה. על פי דו"ח העוני הם אינם נחשבים עניים, שכן הם מרוויחים יותר מ-9,700 שקלים בחודש, אך העלייה במחירים והגידול בהוצאות השפיעה עליהם דרמטית.
גם בארגון "פעמונים", שמסייע, מייעץ ומלווה כלכלית כ-5,000 משפחות בשנה, הבחינו בחודשיים האחרונים בקפיצה משמעותית במספר הפניות אליהם, ומשוכנעים כי מספר הפניות יגדל ככל שנתקרב לתקופת החגים.
מגמה דומה נרשמת גם בעמותה "לחיות בכבוד", שמתנדביה נוהגים לחלק מדי חודש כ-1,500 ארוחות חמות לקשישים ולניצולי שואה. הנתונים הללו תפחו במשך השנתיים האחרונות, בהשפעת מגפת הקורונה, ובעקבות עליית המחירים האחרונה נרשמה עלייה נוספת בבקשות לעזרה.
אודליה, בת 45, תושבת קריית מלאכי, פרודה ואם לשני ילדים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים, מתארת קושי מתגבר לעמוד בנטל הכלכלי. "אני לא ישנה בלילות, מחפשת אלטרנטיבות שונות כדי להביא כסף הביתה", היא אומרת. "חשמל, ביצים וחלב לא אמורים להיות מותרות, אי אפשר להתקיים בלי הצרכים הבסיסיים האלו. אני מרגישה שאני צועדת בדרך ללא מוצא".
"חסר מבוגר אחראי"
"התחושה היא שחסר פה מבוגר אחראי", אומר אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב. "גל עליות המחירים הנוכחי הביא איתו תוספת של 900-800 שקל להוצאות החודשיות של משפחה, וזה הקש ששבר את גב הגמל. אנחנו מרגישים את זה היטב בעלייה של מבקשי הסיוע.
"העלאת מחירי החשמל סוחבת איתה עליית מחירים רוחבית כמעט בכל דבר. זה לא ייאמן. אני באמת לא מבין מדוע המדינה לא מתערבת. לאחרונה התבשרנו שלישראל אין חובות, שיש עודפים של 60 מיליארד שקל מגביית מסים. אם כך, אז מדוע המדינה לא סופגת את העלייה בחשמל?
"120 חברי הכנסת המנותקים מנהלים עוד ועוד מערכות בחירות שעולות למשק מיליארדים רבים, וכל זה בזמן שהאזרחים קורסים תחת הנטל. המשבר הזה מורגש בעיקר בשכבות החלשות".
כהן מסביר כי מדובר במגמה מתמשכת, כלומר עלייה של 20% מדי חודש בביקוש לסיוע. בו בזמן, נרשמת גם ירידה בתרומות של הציבור לארגוני הסיוע כתוצאה מהידוק החגורה - רבים שתרמו החליטו להקטין את הסכום או לוותר על מתן תרומה בניסיון לקצץ בהוצאות.
"הביקוש גדל משמעותית, ההיצע והיכולת שלנו לקבל משאבים ירדה משמעותית והעלויות גדלו מאוד. יש מצוקה", קובע כהן.
עלייה של 25% בפניות
כאמור, גם בעמותת "לחיות בכבוד", המפעילה 29 נקודות חלוקת מזון ברחבי הארץ, מנסים להתמודד עם עלייה בפניות לצד ההתמודדות עם השלכות עליית המחירים.
"לצערנו, ככל שהמחירים עולים, בין אם זה במוצרי יסוד, חשמל, מים, וכמובן במזון כמו בשר וירקות - גם עלויות התפעול עבורנו עולות והכמויות שאותן סיפקנו בעלות מסוימת, קטנות באופן אוטומטי", מציין מנכ"ל העמותה, ארז קרלנשטיין.
אם בתקופת הקורונה היתה עלייה של 25% בפניות לעזרה, הרי שכעת עדיין קשה לאמוד במספרים את היקף הביקוש - בוודאי כשההערכה הכוללת היא לזינוק משמעותי גדול בחודש הבא.
לזכר האח שנפל בצבא: המיזם שמגייס אלפי מילואימניקים מבוגרים שקיבלו פטור
"לשרת את ישראל": 1,000 יהודים מצפון אמריקה יטוסו לארץ כדי לעזור במאמצי השיקום
פרסומת | דור ההמשך: בוגרי נבחרות המדעים מגדלים את מדעני העתיד
נתונים קשים בדוח של ארגון "פתחון לב": עלייה של 87% במספר המשפחות החד־הוריות הנזקקות לסיוע
לראשונה מאז תחילת המלחמה - שיא של 419 משאיות סיוע הועברו לשטחי הרצועה
"כרגע אנו פועלים ביתר שאת לגיוס תרומות כדי לגשר על פער עלויות התפעול ומחירי המוצרים, אך ככל שיוקר המחיה יעלה, כך ניאלץ להפחית את כמות המנות או לחלופין לגייס יותר תרומות", אומר קרלנשטיין.
"אנו קוראים לעם ישראל להתגייס ולתת, על אף הקושי, כדי שניצולי השואה והקשישים לא ימצאו את עצמם רעבים בערב החג".
קונים בתשלומים
שרון לוין, מנהלת הסברה בארגון "פעמונים", מדווחת כי במהלך החודשים האחרונים נרשמה על עלייה של 15%-10% בפניות לארגון.
"80% מהפונים הם שכירים", מספרת לוין. "ההוצאות השוטפות למשפחה עולות - עליית מחירי החשמל משפיעה, אנשים נמצאים יותר בבית אז יש יותר הוצאות על מזון. הדלק התייקר. יש הוצאות על אטרקציות ופעילויות לילדים.
"אנחנו מנסים לעזור בתכנון ההוצאות בתקופה הזו. אנחנו מבינים כי עליית המחירים היא לא משהו נקודתי, אלא אירוע מתמשך שצריך להיערך לו. הריבית תעלה שוב וזה ישפיע על הלוואות. מחיר החשמל יעלה, מחירי הלחם יעלו, נצטרך לוותר על דברים".
כך, למשל, במקרה של ת', תושבת מהדרום, שמודה בפנינו כי בחודשים האחרונים היא צריכה להחליט אם לקנות תרופות או אוכל. המקרר שלה ריק לעיתים קרובות, היא מספרת, ואת חשבונות החשמל והמים היא משלמת באיחור קבוע.
"אין יותר הוצאות על מותרות", אומר נ', תושבת המרכז, שמעולם לא חשבה שתזדקק לסיוע כדי לגמור את החודש. משפחתה נמצאת מעל קו העוני, היא ובעלה משתכרים יחד כ-12 אלף שקל בחודש וסוחבים משכנתא בגובה 3,000 שקל.
"היום אנחנו חושבים פעמיים לפני שקונים דברים לילדים כמו בגדים וצעצועים. ההורים שלי עוזרים לנו עם הקניות בסופר. צמצמתי את הנסיעות כי הדלק התייקר. כשאני מדליקה מזגן בחדר של הילדים, אני מכבה את המזגן בסלון.
"החגים מתקרבים ואני מודאגת, כי יש הרבה הוצאות בתקופה הזו. בינתיים אנחנו קונים בתשלומים, לוקחים הלוואות, אבל זה לא פתרון. זה רק דוחה את הבעיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו