לזכר האח שנפל בצבא: המיזם שמגייס אלפי מילואימניקים מבוגרים שקיבלו פטור

זה כמעט לא ייאמן: בזמן שכל הארץ רוחשת ומתלבטת מהי הדרך הנכונה לשכנע את המגזר החרדי לשאת בנטל ולהתגייס לצבא המשווע ללוחמים, מאות גברים בגילי 50, או גם צעירים יותר, שקיבלו מהמדינה פטור ממילואים - חוזרים לצבא.

הם עושים זאת בסיוע מיזם אזרחי הנקרא "חוזרים למדים" שקם לזכרו של אילון ויס ז"ל, שנפל בעזה ב-15 ביוני. הוא היה מילואימניק וסבא, רק בן 49 בנופלו. אחיו, שראו בו מודל לחיקוי, מגייסים לאחרונה מאות חיילים בחזרה לצה"ל, רובם בחזית הדרומית.

את מה שצה"ל לא מצליח לעשות, האחים לבית משפחת ויס עושים בקלות באמצעות פרסום ברשתות וקריאה אקטיבית לחיילים משוחררים לחזור, ושידוכם למג"דים בשטח. הם הצליחו להגיע לאלפים רבים שקיבלו פטור מסיבות ביורוקרטיות. 2,500 מהם הביעו נכונות לחזור ולשרת, 300 כבר עושים זאת בפועל.

אסף ויס מספר: "בהשראת האח הגיבור שלנו אילון ויס שנהרג בעזה, יזמנו פרויקט שנקרא 'חוזרים למדים'. אילון הי״ד היה בן 49 בנופלו והמשיך לעשות מילואים למרות כל הפטורים שהיו לו - הגיל, מספר הילדים, זה שהיה סבא, החתונה של הבת שלו.

"אחרי בדיקת הנושא התברר שיש רבים שיש להם פטור, אבל יכולים להמשיך לתרום למען המדינה באמצעות שירות מילואים פעיל", מספר אסף. "גיבשנו, שלושת האחים - אמיתי, מתניה ואני - שאלון בגוגל. התחלנו להעביר אותו ברשתות החברתיות ומאז אנחנו מגייסים. מי שרוצה לחזור לשירות מילואים פעיל שייכנס לגוגל, יחפש את ׳חוזרים למדים׳ וימלא את השאלון כדי להצטרף אלינו".

איך בעצם הצלחתם לפעול במקום שבו המדינה נכשלת כבר יותר משנה?

ויס: "זה באמת פשוט. התחברנו ליחידות ולמג"דים בשטח, שאמרו לנו שהם בחוסרים משמעותיים. לכל יחידה יש שליש, שיודע להחזיר בעבודה פשוטה את הפטורים. יש לנו 2,500 ברשימה. גם אם חצי יתאימו - זה המון. אני מקבל הודעות בווטסאפ ממג"דים שאומרים לי: 'אנחנו מתחילים סבב שלישי וחסרים לי חיילים'. אני עונה 'יש לי 200. זה יעזור?' הוא אומר לי '20 זה מחלקה'. וזה בלי בלבולי מוח של ועדת החוץ והביטחון. השטח צריך את זה, ואנחנו פשוט מביאים את האנשים שיושבים בבית ורק מחכים לחזור. הצבא חושב בתבניות, אנחנו עובדים מול השטח".

"קיבלתי יותר משנתתי"

שוחחנו עם שלושה חיילי מילואים שחזרו לשרת באמצעות "חוזרים למדים". התרגשנו לגלות שוב, ולא בפעם הראשונה, את עם ישראל בשעתו היפה.

נדב דניאל, בן 47 מכפר סבא, המשרת בגבול עזה: "בסדיר שירתי בסיירת גבעתי. עכשיו גויסתי לכוח לשמירה על עוטף עזה ומשימות במרחב. שוחררתי בגיל 39 כי גרתי עשר שנים בארה"ב, אבל מהרגע שפניתי למיזם, בתוך שלושה חודשים קיבלתי תשובה ותהליך שיבוץ. אני מרגיש שקיבלתי יותר ממה שנתתי במילואים האלה".

סט של יכולות

ארז לשם, בן 54 מלוס אנג'לס, יחזור בקרוב ארצה אחרי 20 שנים שבהן התגורר בארה"ב. "מאז 7 באוקטובר הגעתי לארץ שלוש פעמים וניסיתי   להתגייס ליחידות שאיתן עבדתי בעברי. לא הצלחתי כי צה"ל פטר אותי וזה מאוד תסכל אותי. במיוחד כשאתה חי בחו"ל ודברים כאלה קורים, אתה משתגע מחוסר היכולת לעזור.

"בהתחלה הקמתי פה חמ"ל שהזרים ציוד לארץ. בהמשך, כשהגעתי לארץ, ירדתי לדרום והרמתי פריסות עם חברים לחיילים. ואז ראיתי את אסף ויס בטלוויזיה, ומייד קפצתי על ההזדמנות. הוא הפנה אותי לאוגדת עזה, בתוך שבועיים ביטלו לי את הפטור ושאלו אותי מתי אני יכול להגיע לצו 8".

לשם מספר איך התגייס, כמו דניאל, לגדוד יעל למשימות במרחב, אך הייעוד שלו השתנה כאשר המג"ד הבין את סט היכולות שהביא איתו משירות צבאי ארוך ביחידות כמו מגלן, 504 ולוט"ר.

"אמרתי לו שאבטחת יישובים זה לא יהיה ניצול יעיל של היכולות שלי, ואז ביקשו ממני לאייש מוצב בכרם שלום וברפיח עם משימות מעבר לגדר", מספר דניאל. "שירתי כסגן מפקד המוצב חודש ובינואר אני חוזר למילואים שוב, ואנחנו חוזרים לארץ באופן כללי".  

"מי שיכול - שיתרום"

כששואלים אותו לגבי הגיל, לשם אומר: "מי שיכול לתרום - שיקום ויתרום. זה קשור ליכולות ולא לגיל. 'חזרה למדים' הוא מיזם מאוד־מאוד חשוב. כל מי שקיבל פטור ויכול - שיבוא. פגשתי לא מעט כאלה שיכולים, והרבה יותר צעירים ממני, שהצבא החליט לפטור אותם כי אנחנו 'צבא קטן וחכם'. אנחנו בזמנים שבהם כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה.

"מדברים כעת על החרדים, וזה בהחלט חשוב, אבל יש הרבה יותר אנשים שקיבלו פטור שכבר היו חיילים קרביים, יודעים את העבודה ויכולים לעזור למשרתים שכבר עושים סבב רביעי".

ניר נרציז, בן 55 מראשון לציון, מדבר איתנו מהשטח. גם הוא התגייס לגדוד יעל באמצעות המיזם. "כשהתחילה המלחמה התנדבתי ל'בני המקום' ושמרנו על גני ילדים עם נשק", הוא מספר, "אבל המלחמה ממשיכה ואתה יושב בבית וחושב מה אפשר לעשות. הגעתי למיזם ומאז אני במעבר רפיח. המשפחה תומכת בי למרות הקושי.

"פעם אחת הייתי פה בעמדה ומפקד האוגדה ברק חירם ראה אותי ושאל 'בן כמה אתה?' עכשיו אני בן 55, עם שיער לבן, ומבסוט מההזדמנות לשרת. אני מאמין שאני אסגור פה שלושה חודשים".