פרופ' עודד גולדרייך | צילום: דנה רון, ויקיפדיה

בג"ץ קבע שיש לדחות את החלטת גלנט שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' גולדרייך

אחרי שביטל את החלטת שר החינוך לשעבר, בג"ץ הורה להעביר את ההחלטה בחזרה לשרת החינוך שאשא ביטון לשם הכרעה • לפני כשלושה שבועות היועמ"ש קבע שקריאה לחרם יכולה לשמש כשיקול בהחלטה להעניק את הפרס, אך ציין כי פעולותיו של החוקר הן בודדות ונעשו ברובן לפני שנים ארוכות

בית המשפט העליון החליט הבוקר (חמישי) פה אחד לבטל את החלטת שר החינוך לשעבר גלנט לדחות את המלצת ועדת פרס ישראל להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב. בדעת רוב (השופט נ' סולברג והשופטת י' וילנר) הורה בית המשפט להחזיר לשרת החינוך את ההחלטה הנוגעת להענקת פרס ישראל, זאת על מנת שתשוב ותשקול אם לאשר המלצה זו. השופט יצחק עמית, בדעת מיעוט, סבר כי יש לקבל את העתירה ולהורות על הענקת פרס ישראל לפרופ' גולדרייך.

בחודש פברואר 2021 החליטה ועדת השופטים להענקת פרס ישראל להעניק את פרס ישראל לפרופ' גולדרייך, בגין תרומות מעמיקות ופורצות דרך בתחומי מחקריו. החלטת הוועדה לא אושרה בסופו של דבר על ידי שר החינוך, שסבר כי עצומות ופרסומים שעליהם חתם גולדרייך בעבר מלמדים על תמיכתו בתנועת החרם על ישראל (BDS). היועץ המשפטי לממשלה התנגד לעמדת שר החינוך, וסבר כי עניינו של פרופ' גולדרייך אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הוועדה, ועל כן יש לאשר את החלטתה ולהעניק לו את הפרס.

השופט השופט יצחק עמית, אשר כתב את פסק הדין המרכזי, קיבל את עמדתו של מנדלבליט וקבע כי לא היה מקום להתערב בהחלטת הוועדה להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס. השופט עמית שב על ההלכה המושרשת שהתגבשה בנושא של פרס ישראל, שהבהירה כי שיקולי הוועדה בבואה להמליץ על מתן הפרס הם שיקולי מקצועיות ומצוינות בלבד, בעוד שדעות אישיות והתבטאויות של מועמדים לפרס בנושאים שאינם נוגעים לתחום המקצועי - אין מקומם במערך השיקולים של הוועדה.

השופט נעם סולברג ציין כי השיקול המרכזי בבחירת זוכה בפרס ישראל הוא מידת הצטיינותו ותרומתו המקצועית, בעוד שאישיותו המלבבת או נועם הליכותיו אינם עומדים למבחן. המגמה היא למנוע פוליטיזציה של הפרס, מתוך הבנה כי גלישה מן התחום המקצועי אל האישי, אשר מטיבו עמום יותר, יכול שיהיה כחומר ביד היוצר. אך לא לעולם חוסן. השופט סולברג ציין כמה שיקולים "חיצוניים" שניתן לשקול במקרים חריגים.

משרת החינוך שאשא ביטון נמסר: "שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון קיבלה לידיה את החלטת בג"ץ בנושא הענקת פרס ישראל לפרופ' גולדרייך, תלמד אותה ואחרי בחינת השיקולים לעומקם של דברים תקבל החלטה".

רק לפני כשלושה שבועות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הדגיש בעמדתו לבג"ץ שהחלטתו של שר החינוך הקודם, יואב גלנט, איננה סבירה ואינה עומדת מבחינה משפטית. כזכור, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון החליטה לא להתערב בהחלטה. 

ההכרעה בנושא מובאת בפני בית המשפט לאחר שחברי ועדת החוקרים בעצמה הגישו עתירה נגד ההחלטה למנוע מפרופ' גולדרייך את הפרס. גולדרייך ממכון ויצמן נבחר על ידי ועדת הפרס בשל עבודתו בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, ועל פועלו בנושא סיבוכיות חישובית. ההתנגדות למינוי נבעה בין היתר מחתימתו על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה של תוכניות או מוסדות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל ב-2011. 

בעמדה שהביע היועמ"ש בפני בג"ץ הוא קבע בעמדה תקדימית מטעמו כי קריאה לחרם על מדינת ישראל או על מוסדותיה יכולה לשמש כשיקול רלוונטי ולגיטימי במסגרת קבלת החלטה ביחס להענקת פרס ישראל. באופן חריג, הוועדה היא שהגישה את העתירה לבית המשפט.

פרופ' גולדרייך ממכון ויצמן נבחר על ידי ועדת הפרס בשל עבודתו בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, על פועלו בנושא סיבוכיות חישובית, אולם שר החינוך יואב גלנט דחה את המלצת הוועדה, משום שגולדרייך חתם על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות או תוכניות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל. 

בהכנת הידיעה השתתף נועם (דבול) דביר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...