מכה לפרקליטות: הקבלן יאיר ביטון זוכה מכל האישומים בפרשת ב. יאיר

יאיר ביטון, יו"ר חברת ב. יאיר זוכה היום (שלישי) מכל האישומים. שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ, היא זו שהכריעה את דינו של יאיר ביטון שהואשם, יחד עם נאשמים נוספים, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועבירות נוספות.

על אברג׳יל ציינה השופטת חיימוביץ כי הוא רצה להיכנס לענף הבנייה ולהרוויח בו, ולעניין את יאיר ביטון וב.יאיר בעסקות משותפות. השופטת קבעה שלא הוכח שהיו קשרים ביניהם ובמיוחד לא שביטון היה חייב כספים לאברג'יל כפי שטענה המדינה. אברג'יל הרוויח מהעסקה בין גן רווה לבין ב.יאיר. לדברי השופטת, ביטון ידע על הקשר בין אברג'יל לגן רווה ורצה להיטיב עימו, אך לא הוכח שהוא ביצע פעולות חריגות.

ביטון נאשם ביחד עם שבעה נוספים כי קשרו קשר עם יצחק אברג'יל, להעביר כספים, באמצעות חברת ב. יאיר. לצורך כך הקים אברג'יל חברת בניה אשר הועברה לה מחברת ב. יאיר שני הסכמים לבניית יחידות דיור באילת ולמרות שהיא לא עמדה בהסכמים הועבר לה סכום של כ-53 מיליון שקלים.

על פי כתב האישום, בשנת 2007 קשרו יצחק אברג׳יל ויאיר ביטון, קשר עם ניסים פינס ושמעון בלולו במסגרתו סוכם כי יאיר ביטון יספק לאברג׳יל במרמה פרוייקטים של בניה של חברת ב. יאיר, שנאשמת גם בתיק ויעביר כספים לאברג׳יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מרמה, וזאת באמצעות החברה או באמצעות חברות הקשורות אליה. אברג׳יל וביטון ביקשו לממש את מטרת הקשר, באמצעות יצירת חוזי בניה לבניית דירות בעיר אילת, ושימוש בחלק מהכספים שיועברו לצורך הבנייה לשם העברתם לאברג׳יל ולמי מטעמו.

לצורך כך, הקים אברג'יל, באמצעות פינס שהינו פושט רגל, ובלולו שבתקופה הרלוונטית לחתימת החוזה לא יכול היה לשמש כקבלן בניין, את חברת ש.י.נ. גן רווה אשר הציגה עצמה במרמה כחברת בניה בעלת סיווג קבלני מסוג ג/2, המאפשר לה לבנות מבנים בהיקף כולל של עד 7 מיליון שקלים. ויאיר ביטון דאג שהחברה שלו באמצעות חברת בת שלה, תחתום עם ש.י.נ. על שני חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת, בשני פרוייקטים שונים, וזאת בתמורה לתשלום כולל של 41,650,000 שקלים. ביטון עשה כן, ביודעו כי החברה אינה חברה קבלנית ואינה מוכשרת לבנות פרוייקטים בסדר גודל כזה.

למרות זאת ש.י.נ בנתה את הדירות בפרוייקטים, ברמת בניה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בניה שונים, ותוך יצירת מנגנון של שימוש בחשבוניות פיקטיביות באמצעות נפתלי פרץ לצורך העסקת עובדים זרים, שמטרתו, בין היתר, התחמקות מתשלום מס. הגם שהחברה לא עמדה בחוזים, לא השלימה את בניית הדירות, ולא שילמה לחלק מהספקים את המגיע להם, דאג יאיר ביטון כי החברה שלו ב. יאיר תעביר לה סכום כולל של 53,685,392 שקלים, הכל לצורך מימוש מטרת הקשר. פינס ובלולו משכו חלק ניכר מהכספים שהועברו לחברה לצורך בניית הפרויקטים, והעבירו אותם לאברג׳יל ולמקורביו, וכן עשו בהם שימושים פרטיים שונים.

במטרה להסוות את הקשר, כמו גם את העובדה שהחברה לא הייתה חברה המתאימה לבצע את הפרוייקטים כראוי, דאג ביטון כי החברה שלו ישירות או באמצעות חברות הבת שלה, תכסה את חובותיה של החברה ש.י.נ לספקים שונים ולרוכשי הדירות, בשווי של כ-20,000,000 שקלים נוספים, מעבר למתחייב בחוזים ביניהן.

לפני מספר חודשים בתום הליך גישור, הפרקליטות הגיעה להסדר עם נפתלי פרץ, אחד הנאשמים בתיק, לפיו כתב האישום נגדו ונגד החברה שלו יתוקן, והוא הודה והורשע בשלוש עבירות של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, לפקודת מס הכנסה. והצדדים עתרו, בהסכמה לעונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בכפוף לחוות דעת ממונה, מאסר מותנה וקנס סמלי של שקל אחד לחברה.

על נאשמת נוספת חניתה פינס, אשתו של ניסים פינס, הוטלו בחודש יוני השנה, 120 שעות של"צ (שעות לתועלת הציבור) ולא הורשעה בפלילים לאחר שהודתה בכתב אישום מתוקן. במסגרת הסדר טיעון, היא הודתה בעבירה של דו"ח וידיעות לא נכונים לפקודת מס הכנסה בכך שבהיותה שותפה עם בעלה ב-50% מרווחי חוות סוסים, קיבלה טובות הנאה בסכום כולל של 33,000 שקלים ורשמה הכנסה זו בחסר ללא הסבר סביר. אישום נוסף שהיה שגם הוא מופנה נגדה, נמחק כנגדה בלבד.