בהרכב של שלושה שופטים, קבע בג"ץ פה אחד כי על הממשלה לגבש תוך שישה חודשים הנחיות שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בתפקידי מנכ"ל ובמשרות פטורות ממכרז. ההנחיות יחולו על משרות שטרם אוישו.
בפסק הדין שניתן היום (שני), קיבל בית המשפט העליון את עתירת "נעמת", "שדולת הנשים" ו"פורום דבורה", אשר ביקשו לקבוע נהלים בהבטחת הייצוג בתפקידים שנחשבים למשרות אמון.
בית המשפט קבע כי על הממשלה לקבוע בתוך שישה חודשים הנחיות שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בתפקידי מנכ"ל במשרדים ממשלתיים ובמשרות פטורות ממכרז בשירות המדינה.
הדין מחייב את הממשלה לפעול באופן אקטיבי לקידום ייצוג הולם לנשים
ההרכב, בראשות השופט נעם סולברג ובהשתתפות השופטת דפנה ברק-ארז והשופט חאלד כבוב, קבע פה אחד כי הדין מחייב את הממשלה לפעול באופן אקטיבי לקידום ייצוג הולם לנשים גם בתפקידים הבכירים ביותר ובמשרות אמון.
בפסק דינו ציין השופט סולברג כי קיימת הסכמה רחבה ביותר בקרב כל רשויות השלטון - הכנסת, הממשלה ובית המשפט - לגבי החשיבות והנחיצות של התקדמות לעבר עמידה בחובת הייצוג ההולם. "בעניין דנן, נדמה כי שוררת בין הרשויות סינרגיה שאינה כה שכיחה במחוזותינו", כתב סולברג.
עם זאת, במבחן המציאות, הייצוג הנוכחי של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה רחוק מלהיות הולם - מתוך 29 מנכ"לים במשרדי הממשלה מכהנות רק 2 נשים. נתונים נוספים שהוצגו בפסק הדין מלמדים כי בין השנים 2003-2024, מונו 235 מנכ"לים למשרדי הממשלה, מתוכם רק 38 נשים (כ-16%).
הנטל להוכיח שלא ניתן היה למנות אישה - רובץ לפיתחה של הממשלה
בית המשפט דחה את טענת המדינה לפיה לא ניתן להחיל את חובת הייצוג ההולם על תפקידי מנכ"ל בשל יחסי האמון המיוחדים הנדרשים בין השר למנכ"ל המשרד. השופט סולברג קבע כי "על הגורם הממנה לפעול באופן אקטיבי לאיתור ומינוי מועמדת ראויה", וכי הנטל להוכיח שלא ניתן היה למנות אישה מוטל עליו.
המדינה טענה כי בפני שר המחפש מנכ"ל עומד שיקול מכריע של יחסי אמון, ולכן קשה להחיל עליו חובת ייצוג הולם. בית המשפט הבהיר כי אין בכך הצדקה להחרגה מחובת הייצוג ההולם: "אין בחובה לשקול מינוי אשה לתפקיד המנכ"ל משום צמצום ניכר או פגיעה קשה בשיקול דעתו של השר הממנה, אם בכלל", כתב השופט סולברג.
בפסק דינה הוסיפה השופטת ברק-ארז כי "העיקר הוא שהגיעה העת שלא להסתפק עוד בהצהרות". היא הציעה מספר צעדים מעשיים שהממשלה יכולה לשקול, כגון מינויים בשיטת "ריצ'רץ'" (לסירוגין) של מנכ"לים ומנכ"ליות, או דרישה שהשר יראיין יותר מועמדות נשים מאשר גברים.
השופטת ברק-ארז הדגישה כי "ללא נוהל יישומי ומעשי, קיימת סכנה של חזרה לנהלים כלליים שלא יולידו תוצאות".
"חובת הייצוג ההולם מטילה על השר חובה פוזיטיבית לאיתור נשים לתפקיד"
השופט סולברג ציין בפסק דינו את התועלות הרבות בהקפדה על ייצוג הולם בתפקידים בכירים, ובהן: "חשיפת נקודות עיוורון; הפחתת הנטיה לחשיבה קבוצתית ומקובעת; הבנה רחבה יותר של 'קהל היעד' מושא ההחלטה; והגברת היצירתיות והסיכוי למחשבה 'מחוץ לקופסא'".
בנוסף, נקבע כי "ההסתברות שאשה הממונה לתפקיד בכיר תימנע ממינוי נשים, כתוצאה מהטיות שונות, תהא נמוכה יותר", מה שעשוי לתרום לשבירת "מעגל שוטה" של הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות.
השופט סולברג הדגיש כי "לשם עמידה בחובת הייצוג ההולם, על ההנחיות האמורות לקבוע חובה פוזיטיבית על השר הממליץ לפעול לאיתור מועמדת רלבנטית; להטיל עליו את הנטל להראות כי בנסיבות העניין לא ניתן היה לאתר ולמנות מועמדת מתאימה לתפקיד; ולקבוע כי על הממשלה להביא שיקול זה בחשבון במסגרת החלטותיה על מינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה".
בסיום פסק דינה כתבה השופטת ברק-ארז: "אבקש לסיים את פסק דיני בהבעת תקווה כי עקרון הייצוג ההולם לא ישמש נושא לפסקי דין חגיגיים, מאחר שיהפוך להיות עיקרון המיושם הלכה למעשה. כן יהי רצון".
עו"ד גלי זינגר, המשנה למנכ"לית שדולת הנשים ומנהלת המחלקה המשפטית, הגיבה על הצעד: "בג״ץ מבקש, באופן ברור ומפורש, לשים סוף להדרה השיטתית של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות. הממשלה ניסתה להתעלם מהחוק ולמנות רק גברים – ובית המשפט אמר את דברו. ייצוג הולם לנשים, בכל משרה פטורה ממכרז, ממשרת מנכ״ל המשרד הממשלתי ועד לאחרונת משרות האמון הזוטרות - איננו המלצה אלא חובה חוקית, שהממשלה חייבת לקיים. כעת, אנו מצפות ליישום מהיר ויעיל של ההנחיות החדשות".
עו״ד חגי קלעי: "מאז פסק דין שדולת הנשים הראשון הרחיבו הכנסת והממשלה את חובת הייצוג ההולם - אך באותה הנשימה ממש נמנעו מיישומה. בממשלה הנוכחית ישנם שרים שלא מינו נשים כלל למשרות אמון, מהבכירה ביותר ועד הזוטרה ביותר, והממשלה כולה נמנעה במפגיע ממינוי נשים למשרות פטורות ממכרז, הן בתפקידי מנכ"ל, והן ביתר המשרות אותן היא מאיישת במישרין. פסק הדין היום הוא בעת אחת המובן מאליו ותקדים חשוב. מובן מאליו - כי זו מצוותו המפורשת של החוק. ותקדים חשוב - כי מעתה לא ניתן יהיה עוד לקיים ממשל ללא נשים (בכירות ובכלל) כפי שהיה עד עתה".
יו"ר נעמת, חגית פאר: "חבל שהמובן מאליו לכל בר דעת אינו מובן מאליו לממשלה הזאת ושנדרשה עתירה שלנו בנושא. מעבר לחוק יש היגיון בריא שדילג על ממשלת ישראל שפשוט לא סופרת 51 אחוז מהאוכלוסיה במדינה".
אל״ם (במיל') מאיה הלר, לשעבר יו״ר הועד המנהל של "פורום דבורה": "יש לקוות כי החל מהיום תחדל הממשלה מלהפר את החוק ותמלא אחר הוראות בית המשפט העליון, שכידוע יש בנמצא נשים רבות, רבות מאוד, שלהן הכישורים הנדרשים לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי. הדברים הם בבחינת פשיטא, ואין צורך להרחיב על כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו