בג"ץ לממשלה: פעלו אקטיבית למינוי נשים למשרות אמון

בהרכב של שלושה שופטים, קבע בג"ץ פה אחד כי על הממשלה לגבש תוך שישה חודשים הנחיות שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בתפקידי מנכ"ל ובמשרות פטורות ממכרז. ההנחיות יחולו על משרות שטרם אוישו.

בפסק הדין שניתן היום (שני), קיבל בית המשפט העליון את עתירת "נעמת", "שדולת הנשים" ו"פורום דבורה", אשר ביקשו לקבוע נהלים בהבטחת הייצוג בתפקידים שנחשבים למשרות אמון.

בית המשפט קבע כי על הממשלה לקבוע בתוך שישה חודשים הנחיות שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בתפקידי מנכ"ל במשרדים ממשלתיים ובמשרות פטורות ממכרז בשירות המדינה.

הדין מחייב את הממשלה לפעול באופן אקטיבי לקידום ייצוג הולם לנשים

ההרכב, בראשות השופט נעם סולברג ובהשתתפות השופטת דפנה ברק-ארז והשופט חאלד כבוב, קבע פה אחד כי הדין מחייב את הממשלה לפעול באופן אקטיבי לקידום ייצוג הולם לנשים גם בתפקידים הבכירים ביותר ובמשרות אמון.

בפסק דינו ציין השופט סולברג כי קיימת הסכמה רחבה ביותר בקרב כל רשויות השלטון - הכנסת, הממשלה ובית המשפט - לגבי החשיבות והנחיצות של התקדמות לעבר עמידה בחובת הייצוג ההולם. "בעניין דנן, נדמה כי שוררת בין הרשויות סינרגיה שאינה כה שכיחה במחוזותינו", כתב סולברג.

עם זאת, במבחן המציאות, הייצוג הנוכחי של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה רחוק מלהיות הולם - מתוך 29 מנכ"לים במשרדי הממשלה מכהנות רק 2 נשים. נתונים נוספים שהוצגו בפסק הדין מלמדים כי בין השנים 2003-2024, מונו 235 מנכ"לים למשרדי הממשלה, מתוכם רק 38 נשים (כ-16%).

הנטל להוכיח שלא ניתן היה למנות אישה - רובץ לפיתחה של הממשלה

בית המשפט דחה את טענת המדינה לפיה לא ניתן להחיל את חובת הייצוג ההולם על תפקידי מנכ"ל בשל יחסי האמון המיוחדים הנדרשים בין השר למנכ"ל המשרד. השופט סולברג קבע כי "על הגורם הממנה לפעול באופן אקטיבי לאיתור ומינוי מועמדת ראויה", וכי הנטל להוכיח שלא ניתן היה למנות אישה מוטל עליו.

המדינה טענה כי בפני שר המחפש מנכ"ל עומד שיקול מכריע של יחסי אמון, ולכן קשה להחיל עליו חובת ייצוג הולם. בית המשפט הבהיר כי אין בכך הצדקה להחרגה מחובת הייצוג ההולם: "אין בחובה לשקול מינוי אשה לתפקיד המנכ"ל משום צמצום ניכר או פגיעה קשה בשיקול דעתו של השר הממנה, אם בכלל", כתב השופט סולברג.

בפסק דינה הוסיפה השופטת ברק-ארז כי "העיקר הוא שהגיעה העת שלא להסתפק עוד בהצהרות". היא הציעה מספר צעדים מעשיים שהממשלה יכולה לשקול, כגון מינויים בשיטת "ריצ'רץ'" (לסירוגין) של מנכ"לים ומנכ"ליות, או דרישה שהשר יראיין יותר מועמדות נשים מאשר גברים.

השופטת ברק-ארז הדגישה כי "ללא נוהל יישומי ומעשי, קיימת סכנה של חזרה לנהלים כלליים שלא יולידו תוצאות".

"חובת הייצוג ההולם מטילה על השר חובה פוזיטיבית לאיתור נשים לתפקיד"

השופט סולברג ציין בפסק דינו את התועלות הרבות בהקפדה על ייצוג הולם בתפקידים בכירים, ובהן: "חשיפת נקודות עיוורון; הפחתת הנטיה לחשיבה קבוצתית ומקובעת; הבנה רחבה יותר של 'קהל היעד' מושא ההחלטה; והגברת היצירתיות והסיכוי למחשבה 'מחוץ לקופסא'".

בנוסף, נקבע כי "ההסתברות שאשה הממונה לתפקיד בכיר תימנע ממינוי נשים, כתוצאה מהטיות שונות, תהא נמוכה יותר", מה שעשוי לתרום לשבירת "מעגל שוטה" של הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות.

השופט סולברג הדגיש כי "לשם עמידה בחובת הייצוג ההולם, על ההנחיות האמורות לקבוע חובה פוזיטיבית על השר הממליץ לפעול לאיתור מועמדת רלבנטית; להטיל עליו את הנטל להראות כי בנסיבות העניין לא ניתן היה לאתר ולמנות מועמדת מתאימה לתפקיד; ולקבוע כי על הממשלה להביא שיקול זה בחשבון במסגרת החלטותיה על מינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה".

בסיום פסק דינה כתבה השופטת ברק-ארז: "אבקש לסיים את פסק דיני בהבעת תקווה כי עקרון הייצוג ההולם לא ישמש נושא לפסקי דין חגיגיים, מאחר שיהפוך להיות עיקרון המיושם הלכה למעשה. כן יהי רצון".