ההצבעה על חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית. צילום: אורן בן חקון

הקמת ועדת חקירה ממלכתית? הפעם זה סופי: זה לא יקרה עד התאריך הבא

בג״ץ נעתר לבקשת הממשלה ונתן ארכה להגשת עדכון בנושא עד לחודש מאי • המשמעות: עד למועד זה לא תקום ועדת חקירה כלשהי • כל זאת לאחר הדחיות, ההתנגדויות והציטוטים המדאיגים שנחשפו לאחרונה בישיבת הממשלה בנושא

[object Object]

העתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: למרות ההתנגדויות, בג״ץ נעתר לבקשת הממשלה ונתן ארכה להגשת עדכון בנושא עד לחודש מאי (11.5.2025). המשמעות היא שלא תוקם ועדת חקירה כלשהי עד למועד זה.

החלטת בג"ץ על ועדת החקירה הממלכתית, צילום: ללא

כזכור, בשבוע שעבר הממשלה הגישה הודעת עדכון באמצעות עו״ד מיכאל ראבילו לפיה ״רוב מוחלט של חברי הממשלה סברו שטרם בשלה השעה להקים ועדה מסוג כלשהו, וזאת, בין השאר, בשל מצב המלחמה בו אנו עדיין מצויים". על כן, ביקשו ארכה של 90 ימים להגשת הודעת עדכון לבית המשפט בנושא.

בנוסף, במסגרת הודעת העדכון נכתב כי ״היועצת המשפטית לממשלה הביעה בדיון את עמדתה המצדדת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי". אולם, בחמישי האחרון היועצת המשפטית לממשלה הגישה הודעת עדכון חריגה מטעמה והבהירה כי הודעת הממשלה לא משקפת את עמדתה כפי שהוצגה בדיון בממשלה.

גלי בהרב מיארה, צילום: יהודה בן יתח

באחת מישיבות הממשלה האחרונות בנושא, בלטו מספר ציטוטים מדאיגים באשר לסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כך, למשל, כששאלה היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, מדוע עמדתו של רונן בר, התומך בוועדת חקירה ממלכתית, לא הופצה לשרים בכתב, רה״מ נתניהו השיב: "הוא פקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה? הוא לא התבקש להביע עמדה בנושא".

משפט נתניהו, צילום: תמר מצפי

השר קרעי שלמה קרעי לא חסך ביקורת מבית המשפט העליון, והנשיא יצחק עמית בפרט: "הקמת ועדת חקירה בידי נשיא העליון הנוכחי, אותו אחד שמתנשא עלינו לאמר 'אני אמלוך', היא לא פחות מבגידה באמון הציבור. הציבור הישראלי, שרובו כבר איבד כל אמון בכנופיית שלטון החוק, דורש חקירה אמיתית, נטולת ניגודי עניינים, שלא תהפוך למנגנון לטיוח האמת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו