"הקם ועדת חקירה ממלכתית": מכתבי משפחות החטופים והנרצחים לנתניהו

40 מכתבים שכתבו שורדי שבי, בני משפחות חטופים ובני משפחות שכולות מ"מועצת אוקטובר" הוגשו לראש הממשלה • ירדן ביבס קרא לנתניהו להצטרף ולהיכנס עמו לביתו בניר עוז: "אחרי שנחזיר את כל החטופים, אני אהיה הראשון לתמוך בכל פעולה למיטוט חמאס" • אביה של נועה מרציאנו:  "83% מאזרחי ישראל דורשים ועדת חקירה ממלכתית" • חן אביגדורי: "כל עם ישראל צריך לדעת מה שנאמר לי בחדרי חדרים"

משפחות שכולות ביציע האורחים במליאת הכנסת. צילום: אורן בן חקון

40 מכתבים שכתבו שורדי שבי, בני משפחות חטופים ובני משפחות הרוגים וחללים מ-7 באוקטובר הוגשו הערב (שני) לראש הממשלה בנימין נתניהו עם סיום דיון 40 חתימות בכנסת בהשתתפותו. כל המכתבים נושאים את אותה קריאה: "הקם ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי".

מוקדם יותר, במהלך הדיון מחו המשפחות, מטעם "מועצת אוקטובר" בזמן נאומו של נתניהו בדיון ארבעים החתימות והפנו את גבן מיציע האורחים: "יום שחור לכנסת", אמרו. כמו כן קראו: "ועדת חקירה ממלכתית עכשיו. תסתכלו לנו בעיניים". 

חברי מועצת אוקטובר בכנסת: "ועדת חקירה ממלכתית עכשיו"

ירדן ביבס: "מבקש לעצור, עוד לא הגיע שלב הנקמה"

ירדן ביבס, ששוחרר משבי חמאס במסגרת העסקה, ושכל את אשתו שירי ובניו כפיר ואריאל שנרצחו בעזה כתב: "באותו בוקר ארור, המדינה לא היתה בניר עוז. היו רק גיבורים מקומיים – חברי כיתות כוננות ולוחמים אמיצים, שעשו כל שביכולתם ואף שילמו בחייהם. והיום, 514 ימים אחרי - שבתי מעזה למציאות בלתי נתפסת בה נאלצתי לקבור את כל המשפחה שלי ביום אחד. אני לא מאחל לאף אחד את הסיוט הנורא הזה. ולמרות הכאב הנורא, אני מבקש ממך ברגע הזה לעצור. עוד לא הגיע שלב הנקמה. 

ירדן ביבס עם שירי ז"ל והילדים כפיר ואריאל ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה

"בשלב הזה אנחנו מחוייבים להחזיר באופן מיידי את האחים שלנו, ביניהם גם החבר הכי טוב שלי דוד קוניו ואחיו אריאל. דוד החבר שלי מכיתה א', השכן מהקיבוץ, שנמק במנהרות החמאס. אני יודע שכבר לא אזכה לחבק את ילדיי ואשתי. אבל אמה ויולי - בנותיו של דוד, שנחטפו בעצמן לעזה כשהיו בנות 3 בלבד, מחכות לחבק אותו. לשרון אשתו מגיע לחבק אותו.

"אחרי שנחזיר את דוד וכל החטופים, אני אהיה הראשון לתמוך בכל פעולה שלך למיטוט החמאס. כתושב ניר עוז, אני יודע שאנחנו נהיה מוכרחים להכריע את החמאס כי אחרת לא יהיה לנו ביטחון, אבל אנחנו חייבים תמיד לשמור על קדושת החיים, כבוד המת ולא להשאיר אף אחד מאחור, אחרת הפסדנו את מי שאנחנו. עברו כבר 514 ימים ולילות ואתה וממשלתך עדיין לא לקחתם אחריות.

מחוות הרוק של ירדן ביבס לזכר בנו אריאל ז''ל, צילום: אינסטגרם

"הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא דרישה שעם ישראל מאוחד סביבה – 83% מאזרחי ישראל דורשים זאת, יחד עם 1,500 משפחות מועצת אוקטובר ואני ביניהם. אדוני ראש הממשלה - תאחד את עם ישראל, תן מרגוע לנפשנו, קיים את רצון העם והמשפחות. תודיע עוד היום על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתתן לי ולכל עם ישראל תשובות, שתחזק את ביטחון ישראל ותמנע אסון נוסף. איך קרה שכפיר בן התשעה חודשים, ואריאל בן הארבע נחטפו ונרצחו יחד עם אמא שירי באכזריות בלתי נתפסת? איך הגענו למצב שבשעות הארוכות בממ"ד איש לא הגיע להציל אותנו"?

"אני כל הזמן חושב ומצטער על כך שלא שמרתי על אשתי וילדיי טוב יותר. זה אוכל אותי מבפנים. והיה לי רק אקדח ואני אזרח פשוט בקיבוץ שקט. האם אתם חושבים על זה? האם גם אתם מתקשים להעביר יום ולילה בלי תחושת אחריות כבדה על מה שאירע? האם אתם מסוגלים להגיד זאת בקול ובמילים ברורות? כל כך הרבה אזרחים מבקשים סליחה. כל כך מעט פוליטיקאים מבקשים סליחה. כל כך הרבה אזרחים ולוחמים לוקחים אחריות. כל כך מעט חברי ממשלה לוקחים אחריות".

"אין לי שום ענין לסגור חשבון על העבר, אני מנסה לאסוף כוחות ולהביט קדימה. אני מבקש שכולנו נפעל ככל יכולתנו כדי שיהיה כאן טוב יותר, מלוכד יותר וחזק יותר. מחלון הרכב שהוביל אותנו במסע ההלוויה ראיתי את עם ישראל, ראיתי מדינה שבורה - דתיים, חילוניים וחרדים, שעומדים ביחד עם דגלים ודמעות. הרגשתי שהם באמת היו איתי. לא הכרתי אותם אבל הרגשתי שהם אחי ואחיותי".

"ראיתי מדינה שבורה". מסע הלוויה של שירי, כפיר ואריאל ביבס, צילום: נעמה שטרן

מה אתם בהנהגה עושים כדי לשמור על הביחד הזה? האם אתם קמים כל בוקר כדי לפלג או כדי לחזק אותנו קצת יותר מבפנים? כי בעיני זה תפקיד לא פחות חשוב שלכם מאשר לשלוח מטוסים לחסל אויבים. זה הכוח שלנו. זו הרוח שלנו.

לסיום, אני פונה אליך אדוני ראש הממשלה, טרם נכנסתי לביתי בניר עוז ואיני יודע מה מצפה לי בפנים. אני מבקש ממך להגיע יחד איתי, להצטרף אליי לפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר. אני מבקש שנעשה את זה יחד. אם לא נסתכל לאסון בעיניים, לא נוכל להשתקם".

קריאה לביקור בניר עוז. נתניהו במליאה, צילום: אורן בן חקון

חן אביגדורי: "לעם ישראל מגיעות תשובות"

חן אביגדורי, שאשת שרון ובתו נעם נחטפו על ידי חמאס והוחזרו בעיסקה הראשונה אחרי 50 יום בשבי, כתב: "באחת השיחות הראשונות עם חזרתה, בדצמבר 2023 שאלה אותי נעם, אז רק בת 12, 'אבא, אבל למה הצבא לא בא להציל אותנו?' אין לי תשובה כי אני לא יודע. אני לא יודע למה הצבא לא הגיע, לא יודע למה חיכו בשער הקיבוץ ולא הסתערו, לא יודע מי התעלם בבוקר ה-7.10 ומי התעלם שנים קודם".

חן אביגדורי בעצרת בכיכר החטופים, צילום: גדעון מרקוביץ'

"אני גם לא יודע עד הסוף למה פוצצה העיסקה בנובמבר, עיסקה שיכלה להביא לכאן את עדן ירושלמי וכרמל גת שנרצחו כתוצאה מהלחץ הצבאי.  אני לא יודע מה היו השיקולים של הממשלה בלעכב עיסקת חטופים במשך כל כך הרבה זמן ולהמשיך את הפקרת האזרחים שכבר הופקרו פעם אחת". 

"אני לא יודע למה החליטו לא להציל בזמן את יגב, חיים, הירש, כרמל, אלעד ועוד 25 חטופים שנכנסו לעזה בחיים וחזרו בשקיות. ואני יודע מספיק - על תהליכי קבלת ההחלטות, הלחצים, והטירפודים". 

"אני חושב שכל עם ישראל צריך לדעת את מה שאני יודע ושנאמר לי בחדר חדרים..אני חושב שלעם ישראל מגיעות תשובות. לי מגיעות תשובות. למשפחות החטופים, למשפחות הנרצחים ולמשפחות החללים מגיעות תשובות. ואת התשובות האלה, אדוני, יש רק כלי אחד שיכול לתת לנו: ועדת חקירה ממלכתית, מאוזנת, שתחקור את האסון שקרה לנו, את המחדלים שהובילו אליו ואת תהליך המו״מ להצלת החטופים. כל זה בלי מורא ובלי משוא פנים". 

"וגם אם זה ייקח זמן, וזה ייקח זמן - רק ועדת חקירה ממלכתית תביא לחקר האמת, ממנה נוכל כולנו ללמוד על מה היה ומה אסור שיקרה. רק ועדת חקירה ממלכתית  תהיה ראשית גאולתנו, הצעד הראשון המתבקש והאחראי לטובת בטחון ישראל. ורק ועדה כזאת תענה לנעם שלי על השאלה שלה".

נעם פרי: "אבא שלי שרד בשבי עוד חודשיים וחצי אחרי העסקה הקודמת"

"ההורים שלי וכל אנשי ניר עוז נלחמו לבדם כמעט 8 שעות מול מאות מחבלים שכבשו את הקיבוץ", כתבה נעם פרי, בתו של חיים פרי שנחטף מניר עוז ונרצח בשבי בשבעה באוקטובר. ומדינת ישראל לא הייתה שם. אבא שלי עשה את הדבר היחיד שהיה יכול לעשות בידיים חשופות, יצא אל המחבלים והציל את אמא שלי, ששרדה את הטבח בזכותו.הוא נחטף בחיים לעזה, יצא על רגליו ונלקח באופנוע למנהרות. ומדינת ישראל הפקירה אותו שוב, עד שנהרג בשבי".

נועם פרי, ביתו של חיים פרי ז"ל, צילום: גדעון מרקוביץ'

"בעסקה הקודמת, בנובמבר 2023, השתחררה נילי מרגלית, חברת ילדות שלי שהייתה עם אבא שלי בשבי. נילי סיפרה לי שלפני יציאתה, אבא שלי ביקש ממנה שתשנן לו את מספר הטלפון שלי. כדי שאם יוציאו אותו הוא יוכל להתקשר אלי. אתם מבינים? הם לא היו בטוחים שיש עדיין מדינה".

"המדינה הפקירה ונטשה אותם עד שהם לא היו בטוחים יותר מה הם ימצאו שם בחוץ! אבא שלי שרד בשבי עוד חודשיים וחצי אחרי העסקה הקודמת! בזמן הזה הוא שהה במנהרה ברוחב 80 ס"מ ובגובה מטר וחצי. על מזרון מעופש, ללא יכולת אפילו לעמוד זקוף. ללא אור יום, ללא שירותים, ללא מים נקיים. אבא שלי נהרג בשבי, במנהרה שנבנתה בכסף קטארי שהמדינה שלנו העבירה לחמאס, מתחת לשכונת חמד החדשה שנבנתה בכסף שהעברנו, הוא נרצח בכלי נשק שהוברחו בזמן שהעלמנו עין".

"הגיע הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית. אתם חייבים את זה להורים שלי, אתם חייבים את זה לחברי הילדות שלי מניר עוז, שאיש איש בביתו החביא את ילדיו ונלחם שעות על ידית דלת הממ״ד, גם כשהיא כבר הייתה בוערת. ומדינת ישראל לא הייתה שם להושיע. אתם חייבים את זה לגיבורי כיתת הכוננות שהשאירו נשים וילדים בממ"ד ויצאו להילחם מעטים מול רבים.  אבל יותר מכל אתם חייבים את זה לילדים של כולנו".

"במוצאי 7 באוקטובר, כשסיפרתי לילדיי שסבא שלהם נחטף בידי מחבלים לעזה, הבטחתי להם שני דברים: הבטחתי להם שסבא הוא איש חזק, והוא יחזיק מעמד. והבטחתי להם שמדינת ישראל תעשה הכל כדי להחזיר אותו, כי במדינה שלנו לא משאירים אנשים מאחור. אבא שלי קיים את ההבטחה - הוא החזיק מעמד בשבי, במנהרות, בתנאים לא אנושיים, אבל מדינת ישראל כשלה והפקירה אותו שוב".

חיים פרי ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה

"אתם, האנשים שיושבים פה בבית הזה, נבחרתם להנהיג את המדינה.עליכם מוטלת החובה לשקם את האמון של הילדים שלי עם המדינה הזאת. עליכם האחריות להבטיח שדבר כזה לא יקרה להם. אתם חייבים את זה לילדים שלי".

"אתם חייבים את זה לעשרות הנכדים, שראו את סבא או סבתא שלהם מובלים לעזה או נרצחים בשידור לייב בפייסבוק. אתם חייבים את זה לעשרות היתומים, שראו את הוריהם נרצחים לנגד עיניהם".

"אתם חייבים את זה לכל הילדים שגדלים פה, שיתגייסו פה לצבא, שיקימו מחדש את ניר עוז, שיגדלו פה ילדים משלהם. אתם חייבים לילדים של כולנו להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור לעומק ובאופן אובייקטיבי. כדי שנתקן את המחדלים,  כדי שנוודא שדבר כזה לא יקרה לנו שוב. לא נסתפק בשום דבר פחות". 

רב"ט נועה מרציאנו ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה

אבי, אביה של נועה מרציאנו ז"ל: "אנחנו רוצים שהאמת תצא לאור, רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לחקור את כולם"

אבי מרציאנו, אביה של נועה מרציאנו ז"ל הוסיף: "בשבילכם זו נועה מהפוסטרים ומהסרטון הנוראי שהחמאס שחרר. נועה היא לא פוסטר. נועה, מש"צית צעירה ואהובה על חניכיה וחבריה עם חלומות הפכה לסמל הטרגדיה של נחל עוז היא נחטפה ונרצחה ראשונה בשבי החמאס". 

"לא מאחל לאף אחד פה לעבור את הימים מורטי העצבים שהסתיימו בשבוע של רכבת הרים עם סערת רגשות, שבוע שהיה מהול בתקווה בגלל אות החיים שקיבלנו ועד הבשורה המרה, רצחו את נועה בבית החולים שיפא. נועה, הייתה החטופה הראשונה שנרצחה בדם קר בעזה". 

,ואנחנו רוצים רק דבר אחד וזועקים אותו בשביל נועה: אנחנו רוצים שהאמת תצא לאור. אמת! צדק! ולקיחת אחריות; מה באמת גרם למחדל הנורא של השבעה באוקטובר. אבל האמת הזו לא תבוא מעצמה. היא לא תתגלה אם נבחר לטמון את הראש בחול. היא לא תצוף אם נמשיך לדחות, למסמס, לטייח".

"גייסנו את יובל לפני שלושה חודשים באותו יום שיעל אחות של התצפיתנית רוני אשל ז״ל. הן משרתות כמדריכות חי״יר. אנחנו רוצים לדעת, המדינה חייבת להבטיח לנו שועדת החקירה הממלכתית תקום. גם בשבילן. כי בלי חקירה אמיתית, לא נוכל לתקן. ובלי תיקון – האסון הבא כבר מעבר לפינה.

רק מי שפוחד מתוצאות ועדת החקירה ומונע אותה יודע שיש לו אחריות. איך ייתכן שבזמן שאומרים לנו ששלב הבדיקה יגיע אחרי המלחמה, יש מי שמנסה להקים ועדת חקירה פוליטית, שבה הנחקרים הם אלו שימנו את החוקרים? איך יכול להיות שמדינת ישראל ידעה להקים ועדת חקירה ממלכתית תוך עשרים ושמונָה יום אחרי מלחמת יום הכיפורים – אבל אחרי חמש מאות ו-14 ימים עדיין לא קמה ועדה לחקור את המחדל הגדול בתולדות המדינה?

"רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לחקור את הכול ואת כולם. דרג מדיני, דרג צבאי, דרג מודיעיני. אף אחד לא חסין מבדיקה. לא רק את מה שקרה באותו יום נורא, אלא גם את השנים שקדמו לו – את ההתרעות שהתקבלו גם על ידי הבנות שלנו ולא טופלו – ואת ההחלטות שהתקבלו והובילו אותנו לרגע שבו אויבינו ניצלו את נקודת החולשה שלנו כדי לפגוע בנו בצורה הקשה ביותר".

עשן לאחר התקפה באזור בית החולים שיפא בו נרצחה נועה ז"ל (ארכיון), צילום: אי.אפ.פי

"אין זה עניין של פוליטיקה. אני לא איש פוליטי. זהו עניין של ביטחון מדינת ישראל וצדק ללוחמים, הבנות והאזרחים. כל ניסיון להציע חלופות – הוא מהלך פוליטי מובהק. כל ניסיון להקים ועדת חקירה שאינה ממלכתית – משמעו ניסיון לטשטש את האמת. פוליטיקאים לא יקבעו בעצמם מי יחקור את המחדלים שאירעו תחת אחריותם. וגם בכירי הצבא והמודיעין – לא הם שיכתיבו את תנאי חקירתם".

"מדינת ישראל תמשיך להיות חזקה גם אחרי שיעמידו בפניה מראה ואת ההשתקפות העולה ממנה. רק אז יבוא התיקון על כל רבדיו.  ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי היחיד שיכול לעשות זאת. ואין זו רק חקירה – אלא הדרך לבנות מחדש את האמון של אזרחי ישראל במדינה שלהם, בצבא שלהם, במנהיגות שלהם. וגם בכם נבחרי הציבור. אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית. ועכשיו. ואל תשכחו את אלו ששילמו בחייהם לעולם. ובבקשה החזירו את כולם הביתה. עד החטוף האחרון. זה מה שנועה הייתה מבקשת".

מירב, אמה של עדן בן רובי ז"ל: "היא נאבקה על החיים שלה, התחננה לעזרה, ולא קיבלה אותה"

מירב בן רובי, אמה של עדן בן רובי ז"ל, שנרצחה באכזריות ב"מיגונית המוות" כתבה: "עדן הייתה רק בת 23, צעירה, מלאת חיים, עם כל העולם לפניה. היא הייתה אמנית, כשרונית, עדן השאירה יומן חלומות שהכיל את כל מה שהיא רצתה ביניהם גלריה בניו יורק, בית עם בעל טוב ושלושה ילדים. כל החיים היו לפניה, ובסוף עדן שלי נלקחה ממני בדרך כל כך נוראית.

אני לא יכולה להפסיק לחשוב על התחנונים שלה ביום ההוא. "אמא, הכל טוב מבחינת טילים, רק ביטחון!" – "איפה המשטרה? איפה הצבא?" – "אמא, אני מפחדת, מה עושים?" איך היא, ילדה שמלאה בחיים, מצאה את עצמה בסיטואציה כזו, ושאלות כאלה לא קיבלו תשובות. היא נאבקה על החיים שלה, התחננה לעזרה, ולא קיבלה אותה.

תערוכת ההנצחה של יצירותיה של עדן בן רובי ז"ל, צילום: ליאור דה קמחי

התחנונים שלה מהדהדים לי בראש כל יום. איך קרה שישראל, מדינה כל כך חזקה, לא הגיעה לשם בשבילה? איך זה קרה שהיא, בשר ודם, ננטשה? איך זה שבלב כל הטרגדיה הזו אני לא מצליחה להבין איך לא שמעו אותה, איך לא עזרו לה?

עברו כמעט 500 ימים מאז, ועדיין אין לי תשובות. התשובות לא טמונות רק ביום ההוא, אלא בכל מה שליווה אותנו לפני ואחרי. במדיניות של המחדלים, בתפיסות הביטחון השגויות, בהשמטות לאורך השנים. איך הגעתי לכאן, מדברת/כותבת אליכם, מבקשת צדק לבת שלי, לשם שלה, למי שהיא הייתה.

ועדת חקירה ממלכתית היא לא דרישה אישית שלי. זה לא רק כואב לי, זה כואב לכל משפחה בישראל. אנחנו חייבים לדעת את כל האמת. צריך להבין איפה טעינו, לפני ואחרי אותו יום. אנחנו לא יכולים להמשיך בלי לדעת את מה שקרה. אני לא יכולה לישון בלילה ואני בטוחה שאם זה היה נוגע לילדים שלכם גם אתם לא הייתם נרדמים לרגע. 83% מהציבור דורשים את זה. אנחנו לא יכולים להסתפק בזה שאף אחד לא עונה. אנחנו דורשים צדק, אנחנו דורשים אמת. אנחנו לא יכולים לעבור הלאה עד שלא נקבל את זה.

גם אני, יותר מכל, רציתי שעדן תהיה חטופה ולא גופה בשק. אני רק רוצה לחבק אותה, לומר לה שהנה היא פה, איתי, ולא נעזוב אותה לעולם. שתביא ילדים, שיהיו לי נכדים, ולא תעזוב אותנו ככה בלי פרידה ראויה, ולא תמות במיגונית רועדת מפחד שככה זה הסוף שלה במלכודת עכברים הזאת. למען עדן, ולמען כל נרצח. אני, ו-1,500 משפחות מועצת אוקטובר, נעמוד יחד כחומה בצורה ונמשיך לדרוש: ועדת חקירה ממלכתית".

הלוויתו של הרש גולדברג-פולין ז"ל, צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

רייצ'ל גולדברג-פולין: "להקשיב לרוב המוחלט של העם"

רייצ'ל גולדברג-פולין, אמו של הרש שנרצח בשבי חמאס בעזה הוסיפה: "ב-11 בספטמבר 2001 גרנו בקליפורניה, שם נולד הרש, והתעוררנו לפיצוץ מגדלי התאומים בניו יורק. ב-2002 הנשיא ג'ורג' בוש חתם על הקמת ועדה, פאנל עצמאי דו-מפלגתי של דמוקרטים ורפבוליקנים כאחד, כדי לחקור את מתקפת הטרור החמורה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. היא נועדה לפרט את העובדות שהובילו לפיגועים וגם כדי למנוע פיגועים עתידיים. היא הובילה לשינויים גדולים בממשל, על מנת לתקן נקודות תורפה, ופרסמה דו"ח סופי ברור ונגיש המפרט מה השתבש". 

מכוניות במתחם מסיבת הנובה בקיבוץ רעים (ארכיון), צילום: שמואל בוכריס

עוד הוסיפה: "לא רק שהנשיא בוש ישב לראיונות עם הנציבות, כך גם סגן הנשיא וכן הממשל שקדם להם. לאחר מכן הנשיא הסיר את סיווג הדו"ח הסופי ונתן לעם האמריקני לראות אותו במלואו. אני, יחד עם 83% מאוכלוסיית ישראל, קוראת למקבלי ההחלטות להקים ועדת חקירה ממלכתית - שתעשה את ששואפים אליו בכל דמוקרטיה, גם בתקופות משבר וחשבון נפש: להקשיב לרוב המוחלט של העם".

דני, אביו של רס"ן עילי זיסר ז"ל: "לוועדה ממשלתית אין הכישורים לבדוק בעיות שורש ולהתוות כיוון לשיקום"

דני, אביו של רס"ן עילי זיסר ז"ל, לוחם ומפקד צוות בסיירת מטכ"ל כתב: "עילי הוקפץ מביתו בבאר שבע, נפרד בעצב ובדמעות מרעייתו תומר ויצא ליחידה. לאחר התארגנות קצרה יצא הכוח מבסיסו ובסביבות 10:30 החל להלחם בכפר עזה במטרה להציל אזרחים מגורל של רצח, אונס וחטיפה. בשעה 11:50 עילי נהרג בלחימה בין בתי הקיבוץ, יחד עם סרן הדר קמה, לוחם מצוות זיסר, סרן אמיר צור ורס"ן  טל כהן זיכרונם לברכה. עילי הותיר את אלמנתו תומר, את אחיו ואת הוריו - כואבים ושואלים למה?

"7 באוקטובר הוא קו פרשת המים בחיינו. אנו דורשים הסברים אמיתיים לא מילים חלולות. אנו דורשים להבין מה הוביל לטבח בדיקה בשיטת top down, ראשית מהממשלה והעומד בראשה ועד להתנהלות הצבא, השב"כ המוסד וכל משרדי הממשלה שהשתתקו בשבועות הראשונים. אילו ערכים הוקרבו בשנים האחרונות לטובת שרידות פוליטית, מי אחראי לשסע ולפירוק האתוס הישראלי של עם אחד שחזר למולדתו, לטובת קונפדרציה של קהילות הנלחמות זו בזו, ומי הרעיל את השיח כלהקת מעודדות של שירת הסירנה"!

"בנוסף לפן הערכי, מי השחית ומשחית את השרות הציבורי ומינה אנשים לא ראויים.  מי פירק ומפרק את מוסדות המדינה בהתקפות מתוך השרות הציבורי וע"י פוליטיקאים נהנתנים בעלי אינטרסים מפוקפקים. ובהמשך לכל אילו, יש צורך בחקירה של מה הוביל לארועי אוקטובר, מי עיצב את המדיניות, מי הזניח את תחום ההסברה הבינלאומית, הזניח את החינוך, והביטחון. עם כל הכבוד, לוועדה ממשלתית מטעם, אין את הכישורים לבדוק בעיות שורש ולהתוות כיוון לשיקום. על בית המשפט למנות מיד ועדת חקירה בלתי תלויה ומקצועית ע"פ חוק ולהתעלם מרעשי רקע של פוליטיקאים קטנים המאמינים בתורת שלושת ה כפי"ם. אני דורש, לצד 1,500 משפחות מועצת אוקטובר, וועדה ממלכתית עכשיו"!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר