משרדי עורכי דין המייצגים זה עשרות שנים מבוטחים בתביעות סיעוד עדים לתופעה מדאיגה: מערכת הביטוח הסיעודי בישראל עוברת בימים אלה שינוי דרמטי שעלול להותיר מאות אלפי קשישים ללא הגנה. השינויים החדשים המוצעים על ידי המפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר לינואר 2025 אינם תיקון טכני - הם מהווים פגיעה מהותית בזכויות שנרכשו בעמל רב, ומשקפים התנערות מוסרית מאותם אנשים שבנו את המדינה הזו במו ידיהם.
נקודת המפנה המשמעותית ביותר היא החמרת הקריטריונים לקבלת תגמולי ביטוח. בעבר, הזכאות לביטוח סיעודי נקבעה על פי אי-יכולת לבצע שלוש מתוך שש פעולות יומיומיות (ADL). כעת, הרף מועלה לארבע פעולות - שינוי דרמטי שישלול זכאות מרבים הזקוקים לעזרה משמעותית בתפקודם היומיומי. משמעות השינוי היא שאדם המתקשה מאוד בשלוש פעולות בסיסיות, כגון רחצה, הלבשה וניידות, עדיין לא ייחשב כזכאי לתגמולי ביטוח ולמעשה יהפוך לנטל על בני משפחתו והחברה כולה.
ההחמרה אינה מסתכמת רק במספר הפעולות. ההגדרה החדשה של "עצמאות" בביצוע פעולות כוללת שימוש באביזרי עזר - כלומר, קשיש המתנייד בקושי רב באמצעות הליכון או נזקק לכיסא רחצה ייחשב כ"עצמאי" בעיני חברות הביטוח. זוהי התעלמות בוטה מהמציאות היומיומית המורכבת של האוכלוסייה המבוגרת, והתעלמות מכך שעצם הצורך באביזרי עזר מעיד על מוגבלות משמעותית.
מטריד במיוחד הוא התנאי החדש המחייב הוכחת טיפול אישי ברוב שעות היממה. דרישה זו מתעלמת ממצוקתם של קשישים ערירים או מי שאין ביכולתם לממן מטפל צמוד. היא גם מתעלמת מהעובדה שרבים מהזקוקים לסיוע נמצאים ב"אזור האפור" - זקוקים לעזרה משמעותית אך לא ברמה המצדיקה טיפול 24/7. במקרים רבים, מדובר באנשים המתמודדים עם קשיים יומיומיים משמעותיים אך נאלצים להסתדר בכוחות עצמם בשל מגבלות כלכליות.
השינויים הללו אינם מתרחשים בחלל ריק. הם מגיעים לאחר שורה של הקשחות בתנאי הפוליסות מאז 2017, כאשר כל שינוי הצר עוד יותר את מעגל הזכאים. מבוטחים ששילמו פרמיות בשיעורים שהלכו ועלו במשך עשרות שנים מוצאים את עצמם עם הגנה הולכת ופוחתת, דווקא בשלב בחייהם שבו הם זקוקים לה יותר מכל. ההיסטוריה של השינויים בתקנות מראה מגמה ברורה של צמצום זכויות והקשחת תנאים, תוך התעלמות מהצרכים האמיתיים של המבוטחים.
חברות הביטוח טוענות שהשינויים נדרשים לשמירה על יציבות המערכת, אך המחיר של "יציבות" זו נופל כולו על כתפי המבוטחים המבוגרים. במקום לחפש פתרונות מאוזנים ולבחון דרכים לייצוב המערכת תוך שמירה על זכויות המבוטחים, נבחרה הדרך הקלה של צמצום זכויות והקשחת תנאים. זוהי בחירה המעידה על כשל מערכתי עמוק בתפיסת תפקידו החברתי של הביטוח הסיעודי.
הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה: ביטוח סיעודי אינו מוצר צריכה רגיל - הוא רשת ביטחון חברתית חיונית. במקום להפקיר את המבוטחים המבוגרים, על המדינה לקחת אחריות ולהבטיח מערכת ביטוח סיעודי יציבה, הוגנת ונגישה. חברה מתוקנת נמדדת ביחסה לחלשים ולקשישים שבה, ובמבחן זה, השינויים המוצעים מעידים על כשל ערכי ומוסרי עמוק.
—
עו״ד דוד פייל הוא עורך דין המתמחה בייצוג מבוטחים בתביעות סיעוד ומנהל משרד עורכי דין מוביל בתחום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו