בניין משרד המשפטים בירושלים. צילום: אורן בן חקון

דו"ח הנציב חושף: כ-30% מהתלונות על תובעי המדינה נמצאו מוצדקות

במהלך שנת 2023 הוגשו לנציבות 493 פניות, מתוכן 248 הוגדרו כתלונות • השיא, מבחינת הליקויים שנמצאו: הפרקליטות לא קיבלה החלטה בתיק חקירה משך 24 שנים, על אף שבזמן אמת סברה כי יש לשקול את גניזתו • בין ההמלצות שטרם יושמו: בחינת פרסום הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר

[object Object]

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, הגיש היום (חמישי), את הדו"ח השנתי לשר המשפטים יריב לוין. הדו"ח חושף כי כ-30% מהתלונות על תובעי המדינה נמצאו מוצדקות, וכי זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על פחות מחודשיים.

במהלך שנת 2023 הוגשו לנציבות 493 פניות, מתוכן 248 הוגדרו כתלונות. בנוסף, טופלו 29 תלונות משנת 2022, כך שבסך הכול טיפלה הנציבות ב-277 תלונות. מתוכן, 59 תלונות (כ-30%) נמצאו מוצדקות, כאשר ל-22 מהן צורפה המלצה אופרטיבית לתיקון ליקויים מערכתיים.

הנתונים מראים כי ב-90% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך 2023, וב-74% מהמקרים ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על פחות מחודשיים.

כמעט חצי מהתלונות - נגד הפרקליטות

מבחינת חלוקת התלונות לפי הגורם המבוקר, 47% מהתלונות הוגשו ביחס לפרקליטות, 9% ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, 8% ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, ו-3% ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ומייצגי מדינה מטעם רשות המיסים.

פרקליטות המדינה בירושלים. חלק לא מבוטל מההמלצות לא מיושם, לעיתים מספר שנים, צילום: אורן בן חקון

הדו"ח מפרט מספר דוגמאות לתלונות מוצדקות, ביניהן, הימשכות טיפול בתיק עבירות מין ואלימות במשפחה למשך 26 חודשים בפרקליטות מחוז חיפה. במקרה אחד,שיהוי של למעלה משנה בטיפול היועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתיחה בחקירה פלילית נגד חברת NSO.

בתיק אחר ציין הנציב על פגיעה בזכויות משפחתו של עובד זר שנהרג בתאונת עבודה והותרת תיק החקירה ללא טיפול למשך תקופה ממושכת. וכן פניית פרקליט לשופט במעמד צד אחד, ללא ידיעת הצד שכנגד והודעת מח"ש כי אינה מוסמכת לטפל בתלונת הפונה נמצאה שגויה. והשיא, הפרקליטות לא קיבלה החלטה בתיק חקירה משך 24 שנים, על אף שבזמן אמת סברה כי יש לשקול את גניזתו.

תיק דרעי והאזנות סתר

הנציב התייחס גם למספר סוגיות בעלות עניין ציבורי, כגון אופן הצגת הסדר הטיעון בעניינו של ח"כ דרעי לפני בית המשפט, והדלפות מידע מתיק רצח לאמצעי התקשורת.

הדו"ח מציין כי הנציבות נתנה המלצות אופרטיביות רבות במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים, וכי היא עוקבת אחר יישומן. עם זאת, הנציב מביע דאגה מכך שהליך יישומן של חלק לא מבוטל מההמלצות מתארך עד מאוד, לעיתים מספר שנים.

אריה דרעי. עניין ציבורי, צילום: אורן בן חקון

בין ההמלצות שטרם יושמו: בחינת פרסום הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר, חידוד ההנחיות בדבר הגדרתו של הסכם עד מדינה, והסדרת פרק הזמן המוקצה לטיפול תובע עירוני בבקשות לביטול קנס.

הנציב חזר על המלצות שניתנו בעבר וטרם יושמו, ביניהן הצורך בבדיקה תקופתית של המרשם הפלילי למניעת טעויות, וקביעת סד זמנים לקבלת החלטה בבקשות לפתיחה בחקירה פלילית בנושאים רגישים.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, הדגיש את חשיבות עבודת הנציבות וקרא לחיזוק מעמדה באמצעות חקיקה שתרחיב את סמכויותיה.

הנציב פינקלשטיין סיכם: "בתקופה מורכבת זו, שבה רשויות הציבור בכלל ומערכת המשפט בפרט נתונות ביתר שאת תחת עין הביקורת הציבורית, הנציבות היא גורם שבכוחו לתעל את הביקורת האמורה, בגדר סמכויותיו, לדרך של בירור מקצועי, ענייני ונטול פניות, המאפשר הסקת מסקנות והפקת לקחים במישור הציבורי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו