ביקוריהם באמירויות של יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, ושל ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, הם המשך לכניסתה של איחוד האמירויות כשחקן מדיני אזורי משמעותי. הכניסה הזו החלה אמנם שנים קודם בפתיחת נציגויות ובקשרים אחרים, אבל יצאה אל הפועל באופן בולט בהסכמי אברהם.
סעודיה מטעמיה שלה החליטה להישאר בחוץ ורק שלחה את בחריין, בת חסותה להצטרף להסכמים. בינתיים האמירויות, תפסו את המקום של המפרצית המתונה שבקשר עם ישראל ורוב המדינות האחרות, ומובילה את המהפך התודעתי בחברה הערבית של המזרח התיכון, ועליו בהמשך.
שאלתי עיתונאי אמירותי על מהות הביקורים הללו והוא (תוך בקשה להישאר לא מזוהה) ענה שהשליט מוחמד בין זאייד, MBZ, רוצה לחוש את הנעשה בישראל מקרוב ושומר על קשר עם מי שממלא כיום או ימלא בעתיד תפקיד משמעותי. דרעי זוכה באמירויות ליחס אוהד, בשל מה שהם רואים כמתינות, אבל בעיקר בשל האוזן הקשבת שהוא מקבל מנתניהו והשפעתו עליו.
ביקורו שם נועד לשמוע מה באמת חושב החוג המצומצם של סביבת ראש הממשלה על הסוגיות הכי מהותיות, עתיד הרצועה ובעיקר ההסדר האזורי שעל הפרק המגה-דיל של טרמפ. הביקור הוא מסר לנתניהו ואולי לבאים אחריו, על התפקיד המרכזי שנועד לאמירויות בהסדרים הקרבים, והבטחה כי האמירויות נחושה לקיים ולהרחיב את הסכמי אברהם. נזכיר כי חברות התעופה של האמירויות היו כמעט היחידות שהמשיכו לטוס לישראל בימים שרוב החברות הבינלאומיות האחרות הפסיקו לפקוד את נתב"ג.
בנט היה ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר באמירויות. זה קרה פעמיים, בדצמבר 2021 וביוני 2022. בביקוריו אלה יצר את הקשר האישי עם MBZ וכעת חידש אותו. כאן ניתן להעריך כי היוזמה באה דווקא מצידו של בנט במעין הכנת הקרקע לשובו למירוץ הפוליטי, אבל גם באמירויות היו מעוניינים. העיתונאי האמירותי אמר כי גם שם ערים לכך שהוא עשוי להיות נדבך מרכזי בקואליציה עתידית. על מה דיברו? העיתונאי משיב "וואלה לא הייתי בחדר... אבל אפשר להעריך שמדובר בעיקר בפתרון לבעיית עזה ולסוגיות הגיאואסטרטגיות בכלל".
ועוד מילה על האמירויות. זו המדינה הכי קרובה באופן יחסי לדמוקרטיה אמיתית בעולם הערבי. החינוך ברמה גבוה במיוחד, מוטה מערב ולרבות מהאוניברסיטאות הטובות בעולם יש סניף באמירויות. הביטחון האישי גבוה, למרות ששם ארע רצח הרב צבי קוגן, שליח חב"ד באמירויות לפני חודשיים.
מעמד הנשים טוב ורבות מהן נמצאות בתפקידי מפתח, לרבות 10 שרות בממשלה המונה 37 שרים. מצבם של העובדים הזרים טוב בוודאי ביחס לקטאר או מדינות ערביות אחרות, והם מוגנים בשורה של חוקים סוציאליים לרבות שכר מינימום.
באמירויות עשו שינוי מקיף במערכת החינוך שכלל הוצאה של תכני שנאת זרים, אנטישמיים ואנטי ישראליים והכנסה של ערכים אוניברסליים (לפחות רבים מהם). ד"ר וואיל אבו עכסא, מומחה לליברליזם בעולם הערבי, מהאוניברסיטה העברית אומר כי לאחר הניסיון הכושל של האביב הערבי, הדרך המוצלחת ביותר להגעה לדמוקרטיה יחסית במדינות ערביות היא כשהשליטים הם אלה המעניקים חירויות לאזרחים.
עמדת האמירויות בהקשר לפלשתינים מורכבת, מחד עמידה עקרונית לזכותם למדינה, מנגד ביקורת חריפה על הנהגתם, על הרשות הפלשתינית שלדידם היא מושחתת לא יעילה וביזבזה מיליארדים בלי שהצליחה לבסס מוסדות שלטון סבירים. האמירויות היא שהעלתה על השולחן את הדרישה לשינוי מקיף ורפורמות ברשות בטרם תהיה לגיטימית לקבלת שליטה ברצועה וגם לשינוי מקיף בספרי הלימוד ובהסללה לשנאת ישראל והיהודית ובהאדרת ה"איסתישהאד" מוות תוך מאבק אלים בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו