פרקליטות המדינה הודיעה היום (שלישי) לבית המשפט העליון, אשר דן בבקשה שהגיש ג׳מיל סרור לקיים משפט חוזר בעניינו, כי היא חוזרת בה מההסכמה שהגישה יחד עם הסנגוריה הציבורית וקליניקת החפות בינואר 2025, לפיה ג׳מיל סרור יזוכה מעבירת הרצח בה הורשע ותחתיה יורשע בעבירת הריגה אשר תוביל לשחרורו המיידי. עוד ציינה היום בהודעתה כי היא מתנגדת לקיומו של משפט חוזר.
בהודעת הפרקליטות שהוגשה, נכתב כי על סמך המלצת בית המשפט ולאור החששות שהועלו במסגרת הדיון בבית המשפט העליון על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, סבורה הפרקליטות שיש לחזור בה מההסמכות אליהן הגיעה.
"במהלך הדיון העלה כבוד בית המשפט חשש מעריכת הסדרים בשלב הבקשה למשפט חוזר", כך נכתב. על כן, הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מההסמכות ומתנגדת לבקשה למשפט חוזר.
במסגרת ההודעה שהגישה היום הפרקליטות נכתב כי "המשיבה תבקש להדגיש באופן שאינו משתמע לשני פנים כי עמדתה הייתה ונשארה כי לא נפלה טעות בהרשעתו של המבקש, ואין מדובר בתיק בו עולה חשש להרשעת חף פשע". בהקשר הזה צוין בהודעה כי הסכמות שיקפו את עובדות פסקי הדין של המחוזי והעליון כי סרור אחראי כמבצע בצוותא למותו של המנוח.
יצוין כי בהסכמה המקורית שהוגשה לבית המשפט העליון, הסכימו הצדדים כי "המבקש לא התכוון להביא למותו של המנוח, וכי הכדור שהרג את המנוח לא נורה על ידי המבקש".
הודעתה של הפרקליטות מגיעה היום לאחר שבתחילת החודש (9 בפברואר) התקיים דיון בבקשה לקיום משפט חוזר בעניינו של סרור, בפני השופטת דפנה ברק-ארז בבית המשפט העליון. במסגרת הדיון העלתה השופטת ברק-ארז, חששות כבדים לאפשר לצדדים להגיע להסכמות במסגרת בקשה לדיון חוזר.
"יש לי קושי עם זה שאדם שיושב בכלא מסכים למשפט חוזר תוך הרשעה בעבירה חלופית כי הוא מבין שזה מה שמוציא אותו מהכלא", כלומר, כי ציינה כי יש קושי מלהגיע להסכמה מבלי לברר את טענת החפות. בנוסף, העלתה השופטת תהיות לגבי סמכותה במסגרת בקשה למשפט חוזר לזכות ולהרשיע אדם בעבירה אחרת וכן צוין כי ממילא במסגרת דן יחיד, לא ניתן להרשיע אדם בעבירה.
הבקשה למשפט חוזר שהגיש סרור בנובמבר האחרון מבוססת על תצהירים חדשים, בהם תצהיר מאחד העדים המקוריים שהפליל את סרור. בבקשה נכתב כי ״ראיות חדשות אלו מערעור מהיסוד את התמונה העובדתית עליה נשען בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין.״
15 שנים מאחורי סורג ובריח
ג'מיל סרור, בן 47, נמצא בכלא מזה 15 שנה בעקבות הרשעתו ברצח ומרצה עונש מאסר עולם. סיפורו מתחיל בדצמבר 2009, כאשר אירע ירי במחנה הפליטים שועפט במזרח ירושלים, במהלך סכסוך בין משפחת אבו עסב ומשפחת סרור.
באירוע נהרג אנואר ג'ת, שלא היה צד לסכסוך. על פי כתב האישום, סרור עמד בקצה סמטה וירה לעבר בני משפחת אבו עסב, שצעדו מאחורי אנואר ג'ת שהיה בדרכו הביתה.
שלושה ימים לאחר האירוע נחתם הסכם סולחה בין משפחת המנוח למשפחת אבו עסב, במסגרתו נטלה משפחת אבו עסב אחריות לירי, שילמה פיצויים והסכימה להגליית גבריה מהמחנה. משפחת סרור לא הייתה צד להסכם.
למרות זאת, סרור הורשע ב-2011 בעבירות רצח ונשיאת נשק שלא כדין. בית המשפט בהרשעתו התייחס להסכם הסולחה וקבע כי הוא נועד ל״לצינון הרוחות בלבד״ ואינו בגדר נטילת אחריות למות המנוח מצד משפחתות אבו עסב.
הרשעת סרור התבססה על עדויות של ארבעה אנשים ממשפחת אבו עסב, שטענו כי זיהו אותו כיורה, ועל עדות של פאווז ג'ולאני. בתיק לא נמצאו ראיות פורנזיות או חפציות, ולא אותר כלי הנשק.
ערעורו של סרור לבית המשפט העליון נדחה ב-2014. בקשה ראשונה למשפט חוזר נדחתה ב-2022.
