הנהלת בתי המשפט הקימה ועדה לקביעת נהלים שיגדירו כיצד יפנו שופטים ורשמים לאנשים על קשת הלהטב"ק, כך שיתייחסו אליהם כפי שהם מגדירים את עצמם ולא בהכרח לפי מינם הביולוגי.
את הוועדה מוביל השופט דורי ספיבק, סגן נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו. לפי החלטת מנהל בתי המשפט בוועדה חברים השופט ירון מינטקביץ מבית המשפט המחוזי ירושלים, עו"ד ברק לייזר היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, עו"ד הילה בוסקילה מהלשכה המשפטית של מערכת בתי המשפט. רכזת הוועדה היא עו"ד מאי ג'באלי, עוזרת משפטית למנהל בתי המשפט.
הקמת הוועדה נחשפה בתביעה שהוגשה נגד אושיית הרשת נעמה עמית בגין שיתוף ציוץ בו הופיע כתב תביעה שהגישה אישה טרנסית נגד רשת סופר פארם על כך שפנו אליה בלשון זכר. בעקבות שיתוף הפוסט נתבעה עמית בבית המשפט לתביעות קטנות והיא חויבה בתשלום פיצוי על פגיעה בפרטיות.
עורכי דינה של עמית הגישו בקשת רשות ערעור על פסק הדין ואף ביקשו לעכב את ביצועו. בתגובה דרשו עורכי הדין ממשרד קלעי רוזן ושות' למחוק את בקשת רשות הערעור בגלל ההתייחסות למרשתם "בלשון פניה לא נכונה" כגבר ולא כאישה. במסמך שהגישו לבית המשפט סיפרו עורכי הדין כי הם פנו לנשיא בית המשפט העליון בבקשה לקבוע נוהל שיטמיע את השימוש בלשון פנייה נכונה ובשם הנכון בתיקים המערבים אנשים על הקשת הטרנסית.
מיכאל פואה, יו"ר ארגון ''בוחרים במשפחה'', מתח ביקורת על הקמת הוועדה: "אנו רואים בחומרה רבה את ההתנהלות של נשיא בית המשפט העליון, אשר פועל לבקשת משרד עורכי דין בעל עניין לקביעת נהלים אשר יכפו אג'נדת להטב"ק על כלל הציבור. מדובר בהליך פסול מבחינה מנהלית. אנו דורשים מנשיא בית המשפט העליון לבטל באופן מידי את הוועדה שהוקמה במקביל להליכים שמתנהלים בגלוי בבית המשפט".
תגובת דוברות הרשות השופטת: ''ביום 12.02.2024 התקבלה בהנהלת בתי המשפט פנייה מאת משרד עורכי הדין 'קלעי, רוזן ושות'' בשם האגודה למען הלהט"ב בישראל, במסגרתה נטען כי בעלי דין מהקשת הטרנסג'נדרית חווים מעת לעת קשיים אל מול המשתתפים בהליך המשפטי וכי קשיים אלו מייצרים חסמים שמשפיעים בסופו של יום על מיצוי זכויותיהם ונגישותם לצדק. בזיקה לטענות המפורטות בפנייה, הורה מנהל בתי המשפט, על דעת מ"מ נשיא בית המשפט העליון, על הקמת צוות פנימי לבחינת הדרכים להנגשת ההליך המשפטי למשתתפים על הקשת הטרנסג'נדרית. הצוות טרם השלים מלאכתו ובשלב זה לא נקבעו כללים מנחים לקידום הנגישות להליך המשפטי לאנשים על הקשת הטרסג'נדרית''.
מארגוני הקהילה הטרנסית נמסר בתגובה: "ארגוני הקהילה הטרנסית מברכים על הרצון להסיר חסמים העומדים בפני הקהילה הטרנסית במערכות המשפטיות, וביניהם הנושא הבסיסי של פניה בשם ולשון פניה נכונים. שימוש בשם ולשון פניה לא נקבעים רק לפי מה שמופיע במסמכים הרשמיים, ושימוש לא נכון יכול להוות השפלה והפרה של ביטחון בסיסי, שמקומם אינו ראוי בבתי המשפט".
