בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בעתירה המבקשת צו ביניים במטרה למנוע ביקורת של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על הצבא ומערכת הביטחון במהלך מלחמת חרבות ברזל, כל עוד לא נפתחה ועדת חקירה ממלכתית. הדיון התקיים בפני השופט נעם סולברג, השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר.
עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות, שהציג את עמדת היועמ"שית אמר בדיון כי "אין חולק על חשיבות ביקורת חיצונית ועל מוסד המבקר. זה לא האירוע. גם גופי הביטחון מכירים בחשיבות הביקורת החיצונית. העמדה מבחינתו היא שאלת העיתוי - תקופת מלחמה. הלחימה ממשיכה באפיקים משמעותיים, זו המציאות הנוכחית. יש התנגשות חזיתית בין יכולת הצבא להגשים את פעולות המלחמה והיכולת לשתף פעולה עם הביקורת".
השופטת וילנר אמרה כי "יש צורך בחקירה. במבט צופה עתיד צריך אותה עכשיו, המבקר רוצה לבדוק את הכשלים כדי שלא יחזרו על עצמם. אין לו סמכות?". עו"ד עדי רטיגשטיין, שמייצגת את אומ"ץ, טענה: "היקף הבדיקה רחב, והוא עיקר הבעיה. אם אנשים עוזבים את התפקיד כדי לחפש עורך דין אז הביקורת מזיקה. צריך לתת לצבא לסיים להילחם".
עורך דין אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "את המחדל, הכשלים והקטסטרופה צריך לחקור. מכל כיוון, ומכל זווית - על ידי גוף שיש לציבור אמון בו. במחדל כזה לא רק המדינה נכשלת, לא רק הצבא. כל מערכות הביטחון קרסו. דרך המלך לחקור את האירוע הוא ועדת חקירה ממלכתית".
כבר בתחילת הדיון השופט סולברג פנה בתחילת לעותרים: "יש במבקר המדינה ובצה"ל אנשי מקצוע שהיו במשא ומתן על אופן הביקורת. מדוע שנתערב במלאכתם? אתם לא צריכים להיות נושאי הכלים של צה"ל. המלחמה שאנחנו נתונים בה רעה וקשה, אבל לצד הערכתנו לכוחות הביטחון - יש צורך לתחקר, לתקן ולבחון".
בעתירה, שהוגשה על ידי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון נטען כי "ביקורת המדינה בעת לחימה פעילה היא צעד חסר תקדים שעלול לפגוע אנושות בתפקוד צה"ל וביכולתו להשיג את מטרות המלחמה". העותרים מדגישים כי "מעולם לא נערכה ביקורת של מבקר המדינה על צה"ל בזמן אמת, במקביל להתרחשותה של מלחמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו