שלב ההוכחות בפרשת דריסתו למוות של הילד רפאל אדנה התקיים הבוקר (שלישי) בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. לאחר שבית המשפט ביטל את הרשעתה בעבירת הפקרה של הנהגת קרול פסלר בת ה-80.
במהלך הדיון, סנגורה של פסלר הציג תיעוד מצלמת דרך של נהג שנסע במקום ורכבו עלה על שברי התאונה כאשר הוא אומר: "נראה לי שהילד שם נדרס", ואשתו אומרת לו לעצור. בתגובה לסרטון, בני משפחתו של רפאל צעקו: "הנה נהג שעצר ולא פגע. היא פגעה ולא עצרה".
בין הצדדים בדיון לא הייתה מחלוקת לגבי אי היכולת של פסלר למנוע את התאונה, אלא בנוגע לסיבה בגינה לא עצרה את רכבה. "פסלר לא נאשמת בתאונה אלא במה שקרה אחר כך. היתה מכה בפגוש, המראה התפרקה, מכה בדלת והיא שמעה בום. מה היא עשתה?", תהה השופט.
קריאות נגד הנאשמת בהפקרת רפאל אדנה ז"ל בעת הקראת כתב האישום נגדה (ארכיון) // ירון דורון
התביעה הגישה לבית המשפט את המסמכים שכתב בוחן תאונות הדרכים המשטרתי, רס"מ מאור אהרוני אשר חקר את התאונה הקטלנית והעיד היום. עורך דינה של פסלר החל בחקירה נגדית ואמר לאהרוני: "אני לא חוקר אותך על התאונה, אלא האם היא ידעה או לא ידעה שהיא פגעה בהולכי הרגל".
פרקליטה של פסלר טען כי המתורגמנית לצרפתית לא תרגמה נכון את דבריה. הוא אף הציג צילום וידאו של החקירה שתיעדה המשטרה. הבוחן השיב: "בסוף החקירה היא חתמה על ההודאה שלה ולא היו לה שום הסתייגויות על מסמכי התמלול".
כך למשל הקריא עורך הדין שכביכול אמרה פסלר בחקירה: "נכתב שהנאשמת אמרה שהיא ראתה פגיעה במראה ובטמבון. והיא אמרה שהיא תתקן אותו. אבל אני אומר לך שהיא לא דיברה בכלל על טמבון". הבוחן: "אני לא דובר את השפה. בשביל זה יש מתורגמנית. כתבתי מה שאמרה המתורגמנית".
עורך הדין פנה לבוחן אהרוני: "תאשר לי שבחקירות שלה היא אומרת שהיא לא ידעה שהיא פגעה בהולכי רגל. היא יודעת שהתיה תאונה אבל היא לא יודעת שהיא פגעה במישהו. היא אומרת שאופנוע פגע בה אבל היא לא ידעה שהיא פגעה בהולכי רגל". אהרוני: "כל מה שהיא אמרה נכתב. זו היתה הגרסה שלה".
עורך הדין הראה את הכביש במקום התאונה ושאל: "היית מצפה שהולך רגל יעבור את הגדרות באמצע הכביש וימשיך לחצות?" אהרוני השיב: "בתור בוחן אני יודע שאנשים עושים הכל, ראיתי הכל".
"תאשר לי שאין מיקום ספציפי של הפגיעה", הוסיף עורך הדין. הבוחן: "בזירה נמצא השעון של הסבא, הוא נפגע ביד. אין מקום מדויק של הפגיעה, אלא אזור". כאשר הוצג סרטון בו רואים את הסב הולכים עם שני נכדיו אמו של רפאל פרצה בבכי באולם. עורך הדין: "תאשר לי שהולכי הרגל לא חצו במעבר החצייה". אהרוני: "אני מאשר".
עורך הדין: "הולכי הרגל עלו אי התנועה וחצו את הכביש. האם היית מצפה שהולכי רגל יחצו שם?". זיו, אביו של רפאל התפרץ: "אנשים חוצים, זו עובדה. לא שמו שם גדר אז אנשים חוצים".
עורך הדין: "אתה לא יכול לשלול שהילד עזב את היד של הסבא, רץ במדשאה ונפל לכביש". הבוחן: "אני מסתמך על העדות של הסבא. יש ראיה פורנזית שכף היד של המנוח היתה על כנף הרכב. זה מראה שהיתה פגיעה. השעון של הסבא נמצא בכביש. העדות של הסבא והפגיעה שלו ביד שמאל אז זה מראה ששניהם היו יחד על הכביש. אני לא יודע לגבי הילד השלישי, אבל הסבא והמנוח היו יחד על הכביש".
השופט הקשה על הבוחן: "אם הסב אחז ביד שמאל שלו את המנוח ביד ימין שלו, אז איך ייתכן שכף יד ימין של המנוח נמצאה על כנף הרכב? משהו לא מסתדר". הבוחן: "אני מסתמך על עדות הסבא".
עורך הדין ניסה להראות כי רפאל התפרץ לכביש: "המנוח בעצם לא אחז את היד של הסבא. הגרסה של ההגנה היא שהילד קפץ מהאי תנועה לכביש. מדובר בתאונה פינתית והוא אף קדימה והצידה ולכן אין לנו נזק בשמשה. יש נזק בפנס והמראה".
התובע בתיק: "צריך לשאול את הסבא אם הילד קפץ לכביש או לא קפץ. הוא מסר עדות במשטרה. יש שתי עדויות שלו". החוקר: "הסב מתאר שהוא הגיע לאי תנועה עם שני הנכדים. הסב העיד: 'ירדנו שלושתנו בזהירות מהאי תנועה. הסתכלנו ימינה ושמאלה ואז הגיע הרכב במהירות'. לפי הסבא הוא ירד עם שני הנכדים יחד".
הפרשה, שהסעירה את המדינה והביאה להפגנות סוערות של חברי הקהילה האתיופית, החלה בחודש מאי 2023 כאשר פלסר נסעה בשדרות בן גוריון בנתניה, פגעה בתמיר צגאי ושני נכדיו מתן ורפאל, והמשיכה בנסיעה. רפאל בן ה-4 נפצע באורח אנוש ופונה לבית החולים ובהמשך נקבע מותו. למחרת היום איתרה המשטרה את הרכב וחקרה את פסלר בחשד לגרימת התאונה הקטלנית ובחשד להפקרת הילד.
בחקירה טענה פסלר, כי כלל לא הבחינה שפגעה במישהו. בסופו של דבר הוחלט בפרקליטות להאשים אותה רק בעבירת ההפקרה. הוריו של אדנה, זיו ושמחה, זעמו על ההחלטה. הם ציפו שפסלר תואשם גם באחריות לתאונה ולטענתם מי שנהגה ברכב היא בכלל בתה, היידי פסלר, ויש להעמיד גם אותה לדין. אולם בפרקליטות הבהירו, שהרכב אכן רשום על היידי אך הוא היה בשימוש האם.
בתחילת המשפט הודתה פסלר בעבירת ההפקרה והורשעה, אך בשלב הטיעונים לעונש טען פרקליטה כי לא ניתן לייחס לה את היסוד הנפשי לביצוע העבירה, שכן היא לא הרגישה שפגעה בילד. בעקבות כך החליט השופט טל פרי בחודש מרס השנה לבטל את ההרשעה ולקיים הליך הוכחות. השופט קבע בהחלטתו: "עסקינן בעבירה חמורה אשר בצידה עד 7 שנות מאסר ומן הצדק כי הנאשמת לא תורשע בדין שעה שהיא אינה מודה, הלכה למעשה, ביסוד הנפשי המיוחס לה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו