בניגוד לעמדת יועמ"שית משרד המשפטים - יועמ"ש בתי המשפט: "לשר לוין אין סמכות לבטל דיונים על מועמדים או למנוע באופן גורף מינויי שופטים"

היועצת המשפטית במשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, סברה: "לשר המשפטים נתונה הסמכות לקבוע אם יש צורך למנות שופטים" • מנגד, נחשפת לראשונה חוות דעתו של עו"ד ברק לייזר ובה מסקנה הפוכה: "עמדת הנהלת בתי המשפט היא כי לשר אין מנדט למנוע דיון והצבעה על מועמדים שהועלו בהתאם לדין" • מחלקת הבג"צים הגישה הבקשה לארכה בתשובת המדינה בנוגע להכרעה בסוגיית מינוי השופטים בידי השר

שר המשפטים לוין: "לא ניתן לקבל את הרכב הוועדה לבחירת שופטים הנוכחי; דוחפים קדימה את הרפורמה המשפטית"

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ביקשה מבג"ץ ארכה להגשת עמדת המדינה בעתירה נגד שר המשפטים, יריב לוין, בנוגע למדיניותו בוועדה לבחירת שופטים. ל"ישראל היום" נודע כי הסיבה לכך היא מאבק בין שופטי העליון החברים בוועדה ויועמ"ש בתי המשפט שכתב בחוות דעת כי "השר פועל בחוסר סמכות", לבין לוין ויועמ"שית משרד המשפטים שהשיבה להם "זו נטילה של סמכות השר". ביום שישי האחרון נחשפה ב"ישראל היום" חוות הדעת המשפטית של יועמ"שית משרד המשפטים שאמונה גם על הוועדה לבחירת שופטים, עו"ד לאה רקובר. היא העניקה גיבוי משפטי למדיניות השר לוין - כלומר שבחירת שופטים בוועדה תיעשה רק ברוב של כל החברים בה, זאת בעוד שהחוק מאפשר למנות שופטים ברוב של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה. 

יועמ"ש בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, כתב חוות דעת משפטית עם מסקנה הפוכה שאותה הגיש ליועצת המשפטית לממשלה מיארה. בחוות הדעת, שנחשפת כאן לראשונה, כתב לייזר כי השאלה שעומדת לדיון היא אם שר המשפטים, כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מוסמך להעלות להצבעה בוועדה רק מועמדים שמוסמכים על ידי כל חבריה, ולהימנע מדיון במועמדים שאינם זוכים לתמיכה רחבה. 

יועמ"ש בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, צילום: תומר אפלבאום / הארץ

עו"ד לייזר הוסיף "עמדת הנהלת בתי המשפט היא כי לשר אין סמכות למנוע דיון והצבעה על מועמדים שהועלו בהתאם להוראות הדין. כמו כן, אין לו סמכות להימנע מכינוס הוועדה במטרה למנוע דיון במועמדים פוטנציאליים או למנוע באופן גורף מינוי שופטים לבתי משפט מסוימים. תפקידו העיקרי של השר כיו"ר הוועדה הוא לנהל את סדר היום שלה בהתאם לצרכי מערכת המשפט ולבקשת הגורמים המוסמכים להעלאת מועמדים תוך הקפדה על הליך הוגן ושקוף".

יועמ"ש בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הוסיף לכתוב בחוות הדעת כי "אין בנמצא הוראה חוקית שנוגעת לקביעת סדר היום או החתימה עליו. באופן מעשי, סדר היום לכינוס הוועדה נחתם בידי שר המשפטים. בהיעדר הוראת דין כי הדבר נמצא בסמכותו הבלעדית של השר, היא לא יכולה לכלול סמכות לאיין מראש את כוונת המחוקק להסמיך את השר, הנשיא ושלושה חברי וועדה כאחד להציע מועמדים, לנהל דיון, להצביע ולבחור מועמדים ברוב קולות. לדברי עו"ד לייזר, "סמכות זו אינה מסמיכה את שר המשפטים לקבוע את סדרי עבודת הוועדה, שייקבעו על ידה, ובוודאי שלא להתנות על הוראות החוק תנאי של בחירה בהסכמה רחבה". בהמשך פרט לייזר את סדרי הוועדה וכתב "בשלב הראשון מובאים צרכי המערכת והתקנים הפנויים בפני נשיא ביהמ"ש העליון (בעת הזו ממלא מקום הנשיא) ולאחר מכן הם מובאים בפני השר".

היועצת המשפטית לממשלה עו''ד גלי בהרב-מיארה, צילום: אורן בן חקון

יועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, התייחסה בחוות דעתה אל עמדתו של ברק לייזר ותקפה אותה. "אשוב ואזכיר" כתבה רקובר "שר המשפטים הוא הממונה על בתי המשפט ולו נתונה סמכות החובה והסמכות לקבוע אם יש צורך למנות שופטים. דרך פעולה כמתואר (ע"י לייזר) עלולה להיתפס כנטילה של סמכות השר לקבוע צורך במינוי שופטים בעוד שעל גורמי מערכת המשפט להביא בפני השר את הנתונים הרלוונטיים לשאלת צרכי המערכת שיהווה בסיס להפעלת שיקול הדעת של השר האם ישנו צורך במינוי שופטים ובכינוס הוועדה".

בעקבות המחלוקת, הורתה היועמ"שית מיארה לשני המשנים שלה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, לקיים דיונים עם הצדדים ולהכריע בעניין. ביום רביעי האחרון התקיימה ישיבה בראשות שני המשנים יחד עם רקובר ועם מנהל מחלקת הבג"צים, ענר הלמן. הלמן היה הגורם המרכזי שהציג בפני רקובר את השאלות והקשיים שעולים לשיטתו מחוות הדעת שלה. המשנים הדגישו בדיון כי טרם גיבשו עמדה סופית בנושא. אולם בעמדת היועמ"שית, שהגיש ענר הלמן בעתירה קודמת אשר דרשה מבג"ץ לחייב את לוין לכנס את הוועדה לאחר שזה נמנע מכך, הביעו הלמן והיועמ"שית עמדה הדומה לזו של לייזר. כאמור, בשל חילוקי הדעות, מחלקת הבג"צים בפרקליטות ביקשה מבג"ץ ארכה להגשת תגובת המדינה, העותר עו"ד שחר בן מאיר, התנגד לבקשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר