בית המשפט דחה את ערעורו של המורה שנגזרו עליו 40 חודשי מאסר לאחר שהטריד את תלמידותיו

בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר לאחרונה לפרסום כי דחה את ערעורו של מורה שנגזרו עליו 40 חודשי מאסר לאחר שביצע מעשים מגונים בתלמידותיו הקטינות.

מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום לבית משפט השלום באשקלון כנגד אופיר כהן עולה כי בזמן ששימש  כמורה למתמטיקה ומחנך בתיכון, ביצע בארבע מתלמידותיו הקטינות עבירות של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי תלות וכן הטריד מינית חלק מהקטינות. כך לדוגמה, כשיצא כהן כמורה מלווה וכחובש לטיול השנתי של תלמידי כיתות י"א, נגע מספר פעמים בחזה ובישבן של שתיים מתלמידותיו הקטינות. במקרה אחר, כאשר אחת הקטינות פנתה אל כהן לאחר שחשה כאבים בברכה, חבש לה כהן את המקום ועיסה את רגלה, ותוך כדי העיסוי נגע באיבר מינה של הקטינה מעל לבגדיה.

בנוסף, במהלך הטיול השנתי הזמין כהן את אחת הקטינות לחדרו ושוחח עם חלק מהבנות שיחות בעלות אופי מיני שבמסגרתן אף תיאר את מערכת היחסים המינית בינו לבין אשתו. עוד נטען, כי גם לאחר שעלו הקטינות לכיתה י"ב שימש כהן כמורה למתמטיקה וכרכז השכבה ונגע בחזה ובישבן של כמה מהקטינות, לא פעם גם במהלך השיעורים.

בימ"ש השלום באשקלון הרשיע את כהן במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום וכן בשני מעשים נוספים שלא פורטו בכתב האישום - האחד ביחס לאחת המתלוננות בתיק והשני ביחס לאחת העדות (משני אירועים שיוחסו לו בכתב האישום זוכה כהן). בעקבות כך נגזרו על כהן 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 55,000 ₪. 

כהן הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. במסגרת הערעור נטען כי התמונה הראייתית שעלתה במהלך המשפט אינה חד-משמעית. מנגד טענה המדינה באמצעות עוה"ד אדוה לוי-ויצגן ועידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום פלילי כי ביהמ"ש לא הותיר אבן לא הפוכה וכי יש לדחות את הערעור.

שופטי ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע יואל עדן, אריאל חזק וגאולה לוין קיבלו את עמדת הפרקליטות ודחו את טענותיו של כהן. בהחלטתם קבעו, בין היתר: "העובדה שנפגעת עבירת מין אינה מתלוננת באופן מיידי, או אינה מוסרת את מלוא הפרטים המדויקים באופן מיידי, אינה פוגעת במהימנותה. אך טבעי הוא כי נפגעת עבירה מינית בכלל, ובמצב דברים שבו הפגיעה נעשית על ידי איש מרות, מבוגר אשר אמור להיות אחראי, יכול והתחושות הקשות כפועל יוצא מהפגיעה יביאו לכך שלא יפורטו כל הדברים, ודאי שלא בלוח הזמנים הנטען."

עוד ציינו: "אין מדובר באירוע אחד, אין מדובר באירוע מקרי, ואין מדובר בנפגעת אחת. מדובר בשורת אירועים, במספר נפגעות, ובמצב דברים בו המערער אשר היה צריך לתפקד כאיש חינוך, והוא בעל מרות וסמכות, פעל באופן אשר פגע בשורת קטינות, הפר את זכותן לאוטונומיה על גופן ולפרטיותן. המערער ניצל את האמון אשר ניתן בו, וניצל את מעמדו ואת היותו בקרבת הקטינות בשל תפקידו, ופגע בהן, בגופן ובנפשן. המערער, ככל איש חינוך, אמור להיות אמון על שמירה על התלמידים והתלמידות מכל משמר. את ההפך הגמור ניתן לראות בפעולותיו של המערער, אשר ניצל את היותו איש חינוך לצורך פגיעה בשורת קטינות".