שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי שטיינמץ, דורשת מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להציג עד יום ראשון את עמדתה בפרשת התרומה של איש העסקים, רומן אברמוביץ', לארגון זק"א.
אברמוביץ', איש עסקים ממוצא רוסי ובעל אזרחות ישראלית, תרם שמונה מיליון שקלים לארגון, בעקבות העבודה המסורה של אנשיו בשבועות הראשונים למלחמה.
אולם בנק המזרחי, שם מתנהל חשבונו, סרב לבצע את ההעברה כיוון שעל אברמוביץ' הוטלו עיצומים על ידי מדינות בגלל שעסקיו מתנהלים ברוסיה. בתגובה, אברמוביץ' עתר נגד בנק המזרחי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא הדגיש שמדינת ישראל לא הטילה עליו ושנכסיו בארץ לא הוקפאו, ולכן דרש לאפשר לו לבצע את ההעברה הבנקאית. בנק המזרחי סרב, ופרקליטות המדינה שהחליטה באופן חריג להתערב במקרה, הצטרפה לעמדת הבנק.
"עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים באמצעות תאגיד בנקאי בישראל, גם אם מתרחשת בזירה המקומית בלבד, חושפת אותו לסיכונים משמעותיים, שהעיקריים שבהם הקשורים לענייננו הם, סיכוני ציות, סיכונים משפטיים, סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסים זרים, ומשכך עלולה לפגוע בניהולו התקין", טענה המדינה.
אלא שבית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו של אברמוביץ' והורה לבנק המזרחי לאשר את ההעברה. הבנק לא ויתרו וערער לבג"ץ. כעת דורשת השופטת כנפי-שטייניץ מהיועמ"שית להציג את עמדתה בבית המשפט, לאחר שהמדינה ביקשה כבר פעמיים דחיה.
"היועצת המשפטית לממשלה תגיש תגובתה לבקשת רשות הערעור עד ליום 17.3.2024. לא תינתנה ארכות נוספות", כתבה השופטת.
לעמדת המדינה בפרשה, ולפסיקה שתהיה בעניינו של אברמוביץ', השלכות לסוגיית העיצומים שמטיל ממשל ביידן כנגד אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון. כזכור, חשבונות הבנק של ארבעת הישראלים עליהם הטיל הממשל סנקציות הוקפאו והם נותרו בלא יכולת למשוך את כספם. נציגיהם טענו כי העיצומים חלים בארה"ב ולא בישראל, ועל כן יש לשחרר את הכספים. מנגד בבנקים טוענים, בדומה למקרה אברמוביץ', כי עליהם לעמוד בסטנדרטים הנהוגים בקהילה הבינלאומית. לעמדת המדינה משקל רב בסוגיה שיש לה היבטים מדיניים רגישים. כאמור, על בהרב מיארה לגבש את עמדתה עד יום ראשון הקרוב. מלשכתה לא נמסרה תגובה לפניית "ישראל היום".
יצוין כי לסוגיה הסבוכה היבט רגיש נוסף והוא הקשרים הכלכליים בין הבנקים בישראל לבין אלה שברשות הפלסטינית. הרש"פ משלמת כידוע את "משכורות הטרור" שנחשבות על פי החוק האמריקני כתמיכה בטרור. בשל כך, ארה"ב נמנעת מקשרים עם גופים פיננסיים ברש"פ. מנגד, חלק מהבנקים בישראל נמצאים בקשר עם מוסדות ברש"פ, בידיעה כי הם חשופים להאשמות בדבר קשר עם הטרור. על רקע זה הקבינט הקים עוד ב-2018 את החברה הממשלתית לקורספונדנציה שאמורה להחליף את הבנקים בעמידה בקשר כלכלי עם גופים ברש"פ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו