בארגון "ראש יהודי" מאיימים: לא יתירו הקפות בתל אביב? נפנה לבית המשפט העליון

השופט דרש מהעמותה להגיע להסכמות עם העירייה, אך הצדדים לא הגיעו לכך • בעמותה טענו כי העירייה קיבלה החלטה מנהלית פסולה וחסרת סמכות להעניש אותם, ודורשים לאפשר להם להקים סוכה ולקיים הקפות שניות בכיכר דיזנגוף • מעיריית ת"א נמסר: ״העותרים מוזמנים להשתתף באירועים העירוניים וליטול בהם חלק יחד עם כלל הציבור" • צעקות בין הצדדים במהלך הדיון • נציג העירייה: ״לא מוכנים לאשר, יגרום לנזק קשה יותר" • הדיון הסתיים ללא פשרה • מהעמותה מסרו: "אם ביהמ"ש לא יאשר, נפנה לעליון"

ישראל זעירא , יו"ר "ראש יהודי" בכניסה לבית המשפט. צילום: אבי כהן

לאחר שלא עלה בידי ראש יהודי ועיריית תל אביב להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט, לבקשת השופט מגן אלטוביה, הבוקר (רביעי) הגיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי בתל אביב שם ביקשה עמותת ראש יהודי שיאפשרו לה לבנות את הסוכה ולקיים את ההקפות השניות בכיכר דיזנגוף. הדיון הסתיים ללא פשרה, השופט הציע שיקיימו את האירוע בפארק הירקון, העירייה השיבה: "יש שם הופעה של ברונו מארס". ביהמ"ש יתן החלטה בסוף היום, מעמותת ראש יהודי נמסר: "אם בית המשפט לא יאפשר את הקמת הסוכה וההקפות אנחנו נפנה לעליון".

"עוול שזועק לשמיים", יו"ר עמותת ראש יהודי ישראל זעירא בבית המשפט. צילום: אבי כהן

במהלך הדיון החלו צעקות בין הצדדים. נציג העירייה: ״לא מוכנים לאשר לראש יהודי לקיים אירוע פרטי במרחב הציבורי שיגרום לנזק הרבה יותר קשה״. נציג ראש יהודי: ״אנחנו כאן הקורבן, אם הפרנו את ההיתר תגישו כתב אישום״.

"הם ניסו להטעות ולהאשים את ארגון ראש יהודי בפיצוץ התפילה", ארגון ראש יהודי ביציאה מהדיון. צילום: אבי כהן

כזכור, ראש יהודי טענה בעתירה כי העירייה קיבלה החלטה מנהלית פסולה וחסרת סמכות להעניש את העמותה במשוא פנים ומשיקולים זרים בכך שביטלה את כל ההיתרים שניתנו על ידה כדין לבקשת ראש יהודי מבעוד מועד, כפסע לקראת כניסתו של חג סוכות.

בבקשה מציינת ראש יהודי כי בהליך השימוע היא הלינה בכתב בפני העירייה כי יש להצר על כך שעיריית תל אביב, רשות מנהלית מהרשויות המקומיות הגדולות במדינה, נתפסה לכדי תעמולה שקרית כביבול שראש יהודי הפרה את ההתניה המונעת ׳הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים׳ בתפילת כל נדרי של ערב יום כיפור תשפ״ד. לטענתה, היא עמדה בקיום ההיתר, ככתבו וכלשונו, ולא קיימה שום הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים בתפילת כל נדרי ובנעילה של יום הכיפורים תשפ״ד בכיכר דיזנגוף.

העימותים בת"א סביב הצבת המחיצה והתפילה בכיכר דיזנגוף, צילום: גדעון מרקוביץ

השופט אלטוביה שלח את הצדדים לנסות ולהגיע לפשרה ברוח החג. אולם, לא העניק לעמותה את צו הביניים וציין כי: "שיקול שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור אינו שיקול פגום, פסול, מפלה או כזה המקנה לבית משפט זה סמכות להתערב בשיקול הדעת של גוף מנהלי בשל איזו מן העילות המוכרות במשפט המנהלי. העותרות אינן מציגות טעון ממשי בקשר לכך. בעתירתן עומדות העותרות על טענותיהן לרבות באשר לצורך בהפרדה מגדרית וזכותן לה ותוקפות קביעות חלוטות שקבע בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניין זה. כך מתעלמות העותרות מטענות המשיבה בקשר להפרת תנאי ההיתר שניתן לעותרת בקשר עם תפילות יום הכיפורים ומהאירועים שאירעו בהמשך לכך. העותרות לא מציגות כל בטוחות, ערבויות או אף התחייבות לעמוד בהוראות ההיתר המקורי שבוטל".

העירייה, שלא הגיע להסכמות עם העמותה הדגישה בתשובתה לבית המשפט כי כמו בכל שנה, מקיימת אירוע "הקפות שניותיי מרכזי, המתקיים השנה ברחבת המשכן לאמנויות הבמה" ופתוח לציבור הרחב. בנוסף לכך, העירייה מארגנת 45 אירועי "הקפות שניות" ברחבי העיר אליהם מוזמן כלל הציבור.

המחיצה הארעית שהוקמה בכיכר דיזנגוף, צילום: גדעון מרקוביץ

״העותרים מוזמנים להשתתף באירועים העירוניים וליטול בהם חלק יחד עם כלל הציבור, באופן שדומה כי יש בו אף לתרום לאחדות ולקהילתיות ברוח החג. יוער, למיטב הידיעה, כי בשנים עברו ראש יהודי והנמנים על חברי קהילתה השתתפו באירועי 'הקפות שניות' העירוניים שעד לאחרונה, האירוע המרכזי התקיים, כמיטב המסורת העירונית, בכיכר רבין".

השתתף בהכנת הידיעה: איציק סבן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר