המאבק בפרוטקשן: העליון ישאיר במעצר את עדאל אלסאנע - הנאשם בסחיטת קבלנים

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והשאיר במעצר עד תום ההליכים את עדאל אלסאנע שנאשם בסחיטה באיומים, באמצעות חברת שמירה, של קבלנים בדרום הארץ.

בחודש מרץ השנה, הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אלסאנע (37), תושב טראבין. אלסאנע הואשם שבאמצעות חברת "עין האופק" שבבעלותו, סחט באיומים קבלנים בדרום בגובה של כ-2.26 מיליון שקלים, וכן בקבלת דבר במרמה בגובה של 2.09 מיליון שקלים ועבירות כלכליות נוספות.

על פי כתב האישום שהגישו עוה"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר, בין נובמבר 2018 ועד מרץ 2023, הפעיל אלסאנע חברת שמירה ובאמצעות שימוש בשמו של שבט טארבין, שזכה למוניטין שלילי ועברייני בתחום הפרוטקשן והאלימות, סחט קבלני בנייה באזור אופקים, שדרות ובאר שבע.

המוניטין המאיים 

ברבים מהמקרים הנאשם כלל לא נדרש לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלו, "המוניטין" שצבר לעצמו כ"נותן החסות" בשטח, הבהיר לקבלן הבניה שעליו להיענות ל"הצעת השירות", ללא כל איום מפורש מצידו. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשם, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות.

לאור האמור, במקביל לכתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים. במהלך יולי 2023, הורה בית המשפט המחוזי באר שבע לשחרר את אלסאנע ממעצר, תוך שהוא מציין שקיימת חולשה ראייתית בתיק, ובין היתר כי המחלוקת בין הצדדים נסובה על הסיבה בגינה הועברו תשלומים לנאשם. שכן, לטענת המדינה מדובר בכספי פרוטקשן ואילו לטענת הנאשם מדובר בתשלום בעבור שירותי שמירה. חשוב להדגיש כי החלטה זו היא גם בניגוד להמלצת תסקיר השירות שטען שאין לשחררו.  

בגין החלטה זו ערערו עורכי הדין מהמחלקה הכלכלית לבית המשפט העליון בטענה כי בית המשפט בחן את התיק בניתוק מתופעת הפרוטקשן וייחס את היעדר הצורך להשתמש באיומים והעדר הפניות הישירות כהתקשרות לגיטימית. עוד נטען כי עבירת הסחיטה באיומים מקימה חשש למסוכנות, שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים ולכן אין בעבירות מסוג זה לשחרר לחלופת מעצר.

שיחות איום מנומסות 

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי יש להתיר את אלסאנע במאסר עד תום ההליכים. עוד קבע העליון כי השיחות שניהלו הקבלנים עם הנאשם סביב קביעת תנאי השמירה היו אכן נימוסיות, ואף התנהל משא ומתן בעל סכום התמורה המשולמת. לאחר מכן אף נשלח לקבלן הסכם שמירה מסודר לחתימתו. ״ברם בפועל, שיחות אלו התנהלו בעיני הקבלנים בלית ברירה. השירות של המשיב נכפה עליהם, הם לא יכלו להעסיק חברת שמירה אחרת ובפועל לא מעט פעמים לא הייתה שמירה באתר כלל... חרף זאת ידעו הקבלנים כי לא יאונה להם כל רע וטובת רכושם מובטח להם".

עם זאת, "מנגד, ידעו הקבלנים שאם יסרבו לקבל את השירות או יפסיקו אותו הם ישלמו מחיר מידי וכבד של פגיעה או גניבה של רכושם, ככל הנראה על ידי מי מטעם חברת השמירה עצמה...", נכתב בהחלטה.

טלית שכולה תכלת?

בית המשפט קבע עוד, כי הראיות מצביעות על כך שהקבלנים התקשרו עם הנאשם לאחר שנמסר להם על ידי שליחים מטעמו שאי העסקתו תביא לפגיעה ברכוש. עוד הוסיף "מעיון בכל ראיה לבדה ניתן לסבור כי המשיב הינו בבחינת טלית שכולה תכלת, רודף שלום, אוהב שלום ונקי מכל רבב".

עוד ציין ביהמ"ש כי "המצב העגום של מערכת הפרוטקשן בנגב ידועה לכל, והמציאות הוכיחה ומוכיחה כי בהיעדר מעטפת שמירה מטעם משפחות הפשע על רכוש הקבלנים, הללו עלולים בהסתברות גבוהה למצוא עצמם חשופים לנזקים ולגניבות. על רקע מציאות זו, המסרים שהועברו לקבלנים על ידי המשיב ושלוחיו מקיימים לכאורה על פניו את היסוד העובדתי של עבירות הסחיטה באיומים".