העליון של רוטמן: כך ייראה בית המשפט | עושים לכם סדר

מי יהיו שופטי העליון? • האם ההרכב יהיה ליברלי או שמרני? • שאלות ותשובות

שופטי בית המשפט העליון (ארכיון), צילום: רויטרס

בזמן שהכנסת ממשיכה לדון בקדחתניות בנוגע לרפורמה המשפטית, החלטנו לעשות לכם סדר כיצד בית המשפט צפוי להיראות. עושים לכם סדר. 

מהו מתווה רוטמן?

הקואליציה תוכל לבחור באופן חופשי שני שופטים לביהמ"ש העליון בכל קדנציה, שופטים נוספים לעליון יבחרו בהסכמה בין השופטים לבין הקואליציה. בחירת שופטים ליתר הערכאות – שלום ומחוזי – תתאפשר רק בהסכמת השופטים.

רוטמן, צילום: אורן בן חקון

האם הוא מרכך את הרפורמה?

כן, בהצעה המקורית יכולה הקואליציה למנות שופטים באופן חופשי בכל הערכאות וללא הגבלה בעליון. עם זאת, גם במתווה רוטמן יכולה הקואליציה למנות שני שופטים ללא מגבלה ולהטיל וטו גם על מינוי השופט השלישי והרביעי ולהשפיע על זהותם.

כמה ישפיע מתווה רוטמן על הרכב העליון?

בממשלה הנוכחית  עתידים להיבחר ארבעה שופטים מול נשיאים אקטיביסטיים: אסתר חיות ויצחק עמית. לפי מתווה רוטמן שניים מהם בחירה חופשית של הקואליציה, ושניים נוספים בחירה משותפת עם השופטים כך שההשפעה היא למעלה מ-50% מהשופטים שיבחרו. בממשלה הבאה לעומת זאת, עתידים להיבחר שישה שופטים, 2 באופן חופשי ע"י הקואליציה ואילו ארבעה נוספים יחד עם השופטים, כלומר לא פחות מ30%.

רוטמן ולוין, צילום: אורן בן חקון

עם זאת, בממשלה הבאה, יבחרו שישה שופטים, שלושה בתקופת השופט האקטיביסט יצחק עמית כנשיא ואילו שלושה נוספים בתקופת השופט השמרן סולברג כנשיא בית המשפט העליון. בממשלה שלאחר מכן יבחרו עוד שני שופטים בתקופתו של סולברג. התוצאה כי גם לפי המבנה הקיים של הועדה לבחירת שופטים, שופטי העליון יתקשו להטיל וטו על בחירת חמישה שופטים שמרנים כאשר סולברג עומד בנשיאות. כל זאת בהנחה ששלושת הממשלות ימלאו ימיהן ויהיו ממשלות ימין כפי שהיה ברוב הממשלות מאז ממשלת המהפך.

האם בג"ץ עלול לפסול את מתווה רוטמן?

"יתכן, למרות היעדר הסמכות להתערב בחוקי יסוד כתבו רוב השופטים בבג"ץ חוק הלאום כי יתערבו אם חוק יסוד פוגע ביסודות השיטה הדמוקרטית. בפסק דין "אבירם" ב־2017 כתב השופט יצחק עמית כי "אי-התלות של שופטים ניצבת בבסיס השיטה הדמוקרטית" וכי "אחד התנאים הנדרשים להבטיח עצמאות ואי-תלות של השופטים, הוא שארבעת נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת לא יהיו מקשה אחת".

השופט ניל הנדל כתב כי "הרשות השופטת אינה ואסור שתהיה ידה הארוכה של הרשות המחוקקת או המבצעת", ועוד כי ביהמ"ש הוא "רשות עצמאית שאינה נגזרת באופן ישיר מהצבעת הרוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר