בג"ץ פסק היום (ראשון) כי "פשרת האוזר", אשר דחתה את מועד העברת התקציב ואפשרה את המשך קיומה של ממשלת האחדות, כפופה ל"התראת בטלות". המשמעות הנקודתית של הפסיקה מוגבלת, מאחר שמאז שעברה הפשרה נערכו בחירות חדשות והכנסת התפזרה. עם זאת, משמעותה לגבי העתיד דרמטית: השופטים קבעו למעשה כי מעתה ביכולתם להגביל מאוד את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד כראות עיניה.
הפסיקה ניתנה ברוב של שישה קולות מול שלושה. הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, דפנה ברק ארז, ענת ברון וג'ורג' קרא היו בדעת הרוב, ועליהם חלקו השופטים נועם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון.
השופטים דנו בשאלת המאפיינים של חוקי היסוד כיסודות לחוקה עתידית, שלכאורה תהיה חסינה יותר מפני התערבות שיפוטית. הם קבעו כי על מנת שדבר חקיקה יהווה פרק בחוקה לא די בכך שיישא את הכותרת "חוק יסוד", אלא עליו לקיים מאפיינים מסוימים של חוקה שלדעת רוב שופטי ההרכב לא קוימו במקרה הזה, ולכן בסמכותם לפסול את המהלך.
יחד עם זאת, משום ששנת התקציב 2020 הסתיימה ורוב הכסף כבר חולק, בית המשפט הסתפק בהוצאת "התראת בטלות", שמשמעותה שככל שבעתיד יערך תיקון במתכונת דומה – הוא צפוי להתבטל.
דעת שופטי הרוב הייתה כי לא מדובר בעתירה תיאורטית ומתקיימים בה חריגים המצדיקים קיום דיון בנושא שמשמעותו עתידית. השופטים קבעו כי תיקון תקציב לצרכיה של ממשלה ספציפית לא יוכל להיות חלק מפרקי החוקה העתידית של המדינה, אף שניתנה לו כותרת של חוק יסוד. זאת בין היתר משום שלדבריהם מדובר בנורמה זמנית ופרסונלית, שבאה לפתור קשיים פוליטיים ספציפיים ולא חלה ביחס לממשלות עתידיות.
לעומתם, שופטי המיעוט סברו כי אין מקום לקיים דיון תאורטי בהוראת שעה שעברה מן העולם, מאחר שנזקו עולה על תועלתו. "ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד מעוררת שאלות יסודיות במישור הסמכות, והפעלת הביקורת השיפוטית במקרה זה עלולה להתפרש כ 'שימוש שלא לטובה' בסמכות זו", טענו.
יו"ר הכנסת יריב לוין הגיב בחריפות לפסיקה, ואמר: "החלטת בג"צ להוציא התראת בטלות לחוק יסוד היא החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף, כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית.
"מדובר בהחלטה נעדרת כל תוקף, בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. אעמוד במלוא העוצמה אל מול הניסיון לבטל את הדמוקרטיה, ואגן על מעמדה ועל סמכותה של הכנסת".
שר המשפטים בני גנץ אמר: "החלטת בג"ץ מחייבת - ההשתלחות של נבחרי ציבור בבית המשפט מביישת את מוסד הכנסת ואת המשתלחים עצמם. במדינת חוק דמוקרטית כל אזרח ואזרחית צריכים לכבד את פסיקות בית המשפט ואת הביקורת השיפוטית. כל עוד אני שר המשפטים, אוודא שלא תהיה כל פגיעה במערכות שלטון החוק".
ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, מחבר הספר "מפלגת בג"ץ", הגיב לפסיקה ואמר: "פסק הדין של בג"ץ ניתן בחוסר סמכות. אין שום בסיס, בחוק או בחוק יסוד, שמאפשר לבג"ץ לתת הנחיות לכנסת כיצד לחוקק חוקי יסוד.
"אין מקום במדינת ישראל לשופטים המפרים את הצהרת האמונים שלהם למדינה ולחוקיה. המענה למקרה שכזה אינו בחקיקה, אלא בהדחת שופטים הפוסקים בניגוד לחוק הקיים".
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מימינה כתבה בטוויטר: "'פשרת האוזר' היא קומבינה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, ועדיין בית המשפט חרג מסמכותו. מדובר בפסיקה מקוממת המהווה צעד נוסף בהפיכה שיפוטית.
"החלוקה בין דעות השופטים בפסק הדין לא מפתיעה, ומעידה כאלף עדים על הצורך בהמשך מינוי שופטים שמרנים שישמרו על עקרון הפרדת הרשויות".
מהליכוד נמסר כי "פסיקת בג״ץ היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה. היא פוגעת קשות ביכולת של העם לקבוע את גורלו, פוגעת פגיעה נוספת במשילות ומחדדת את ההכרח בממשלת ימין שתבלום את המגמה המסוכנת הזו, שממשלת שמאל עם לפיד, מרצ והעבודה רק תעמיק אותה".
ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, עו״ד אריאל ברזילי, שעתר לבג״ץ, אמר: ״בית המשפט קבע היום שהמהלך החמור של ממשלת ישראל, שעשתה שימוש בשיקולים פוליטיים ואישיים קצרי-טווח בתוך חוקי היסוד והמסגרת המשטרית של מדינת ישראל – בתור מקלט לאדם המנסה להימלט ממחויבותו להסכם קואליציוני – הוא ניצול ציני של כוח פוליטי.
״העובדה שעד היום אין למדינת ישראל תקציב מאושר, בשל תעלולים פוליטיים, היא אירוע חמור ביותר, שאזרחי ישראל משלמים עליו עד היום. נזכיר שאותה פשרה מפורסמת של ח"כ האוזר לכדה את מדינת ישראל ואזרחיה כבני ערובה במשבר פוליטי של חוסר אמון בין נתניהו לבין גנץ.
״בשל חוסר אמון זה, והניסיון להתחמק מהמחויבות להעביר את משרת ראש הממשלה – נרמסה הכנסת, לא הועבר תקציב והוחלט על תוספת של 11 מיליארד שקלים שהועבר ללא פיקוח הכנסת. מדובר במעשה חמור שאסור שיחזור בשנית".
בתנועת "אם תרצו" מסרו: "כל השנים 'אם תרצו' הייתה נגד חקיקת פסקת התגברות מתוך הבנה ברורה שבג"ץ יראה בכך הכשרה לפסול חוקים. היות שהוא ממילא פוסל כל חוק ועכשיו חותר לחנך את הציבור שבסמכותו לפסול גם חוקי יסוד, אין ברירה אלא להתחיל בחקיקת פסקת התגברות. זאת כדי להעניק להעניק לנבחרי העם כלים להתגבר על המהפכה ולהתחיל לחוקק חוקים משמעותיים לבלימת ההפיכה השיפוטית והשבת מנגנון הפרדת הרשויות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו