סינוואר רוצה מלחמה אזורית, לא עסקה

"אנחנו לא יודעים אם סינוואר רוצה בעסקה, אבל אם לא נגיע לעסקה יש סיכוי שאיראן תתקוף ותהיה מלחמה כוללת", אמר גורם אמריקני לכתב "פוליטיקו" האמריקני. רק לפני כמה ימים דווח מהמשא ומתן שישראל וחמאס קרובות מאי־פעם להשגת עסקה לשחרור החטופים.

בכתבה ב"פוליטיקו", שבה מדווח על מצב של סף התמוטטות המו"מ, ישנה אמירה שהמעורבים בו הרבה יותר פסימיים ממה שהתבטאו בפומבי. פסימיות כזאת מתבטאת באמירה כי "גם אם הסבירות להסכם נמוכה, קשה לראות אסטרטגיה טובה יותר".

התמוטטות המו"מ יוצרת מצב שאין נתיב פתוח למעשה לסיום הלחימה או להשבת החטופים, מלבד כמובן בעזה: הנתיב פתוח לחיסול חמאס. העסקה הקורסת מוסכמת על קטאר, מצרים, ארה"ב וישראל. גם מזכיר המדינה בלינקן וגם הנשיא ביידן האשימו את חמאס בהפלת העסקה.

זה כמובן לא משנה למתנגדי הממשלה בישראל - והאשמה גולגלה מייד למפתנו של נתניהו. קודם היה נדמה שלחמאס יש אינטרס ללכת לעסקה המוצעת מהסיבה הפשוטה שהוא מובס והוא היה רוצה לכאורה לעצור את צה"ל מהמשך הרס תשתיותיו וחיסול מחבליו. חמאס איבד את כושר הלחימה שלו בשטח כמעט לגמרי, וירי רקטות הפך לאירוע של פעם בשבוע או שבועיים. ובכל זאת - יחיא סינוואר מסרב.

אז כנראה נוצר מצב הפוך, שכל עוד סינוואר יכול - הוא רוצה לתרום למלחמה שהוא צופה וגם רוצה בה, עימות כולל בין ישראל לאיראן וחיזבאללה. חתימה על עסקת שחרור החטופים פירושה בהמשך הפסקת אש וסיום הלחימה. כל עוד הוא נלחם ועזה היתה הזירה העיקרית, חיזבאללה סייע לחמאס על ידי הירי בצפון ומניעת חזרת התושבים. חיזבאללה מרתק כוחות גדולים של צה"ל לגבול לבנון. עכשיו חמאס עוזר ככל יכולתו לחיזבאללה. העזרה מתבטאת בהחזקת החטופים והעצמת הלוחמה הפסיכולוגית נגד החברה הישראלית.

התקשורת בישראל עובדת בשביל סינוואר כנשק אסטרטגי, ומי שצפה ביום שני בערב בחדשות 12, בייחוד אם הוא חייזר מפלנטה אחרת, יכול היה לחשוב שראש הממשלה נתניהו מחזיק אצלו במרתף כ־100 חטופים, ולא ידוע כמה מהם בחיים.

הפרשנים המלומדים באולפנים המציאו טיעון חדש, שלפיו חייבים להגיע לעסקה ולהפסקת אש בדרום כדי שאפשר יהיה לפעול בחופשיות בצפון. הנה סיבה נוספת למה סינוואר ממשיך להחזיק בבני הערובה. אם היהודים כל כך רוצים חופש פעולה מצד אחד והפסקת אש עם שחרור חטופים בעזה, למה שהוא ייתן להם את מבוקשם.

אבל המצב הזה מזמין את ישראל להגברה מסיבית של הלחץ על חיזבאללה, כולל תפיסת השטח שמצפון לגבול הלבנוני. אולי דווקא חיזבאללה - שמאבד כמויות של נכסים ומחבלים משורותיו - יגיע למסקנה שעדיף לחתוך את ההפסדים ויעביר את המסר לסינוואר שיגיע להפסקת אש.

ישראל מצידה לא צריכה לנהוג כאילו המטרה היחידה שלה היא לסיים את הלחימה בכל הגזרות. להפך, המסר לאויב צריך להיות ברור: ההסלמה היא לטובתנו.