התוכנית של סמוטריץ': אישור של אלפי יחידות דיור לפלשתינים

שר האוצר מבקש לקדם אישור של יחידות דיור רבות ביישובים ביו"ש כבר בתקופה הקרובה • במקביל, הולכת ונרקמת תוכנית למיפוי השטח ולהסדרה של בנייה ערבית באזורים מוסדרים – באישור מדינת ישראל • וגם - הפועלים הפלשתינים שלא יחזרו בקרוב לערי ישראל, החלופה האפשרית במדינות ערב, וההצעה של גורמי ביטחון כחלופה לפועלים כדי למנוע קריסת הרשות

סמוטריץ' (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ממשיך לקדם הסדרה דרמטית של יהודה ושומרון, עם תוכניות שלא נעשו במשך שנים רבות, ומכינות את השטח בצורה דרמטית להחלת ריבונות.

שטחי האש שהפכו לשטחי הפקר ומתמלאים בבנייה פלשתינית/ _04.09.23) // גוש מערבא

בהשתתפות עשרות ראשי מועצות ויישובים ביו"ש, ונציגי 63 היישובים בהתיישבות הצעירה, לצד שרים וחברי הכנסת של הציונות הדתית, קיים אתמול (ראשון) סמוטריץ' כנס "עושים הסדרה" בחוות שחרית בשומרון. בכנס פירט השר ונציגי המינהלת על התהליכים המתבצעים בשטח ועל השינויים המבניים שבוצעו.

״המטרה שלנו היא למנוע הקמת מדינת טרור בלב ליבה של מדינת ישראל, שתסכן את קיומה של מדינת ישראל. אחרי שבעה באוקטובר זה קונצנזוס בחברה הישראלית", הצהיר. "הדרך היא לפתח את ההתיישבות ואנחנו מתמקדים בלעשות תהליכי רוחב מבניים שיביאו לכך שמדינת ישראל תפתח התיישבות באופן סדור. הדרך להגן על יישובי קו התפר ועל מדינת ישראל כולה היא פיתוח ההתיישבות וחיזוק אחיזתנו בחבלי המולדת שלנו״, אמר סמוטריץ'.

חיזוק ההתיישבות היהודית (ארכיון), צילום: קונטקט

הסדרתם של עשרות היישובים החדשים ביהודה ושומרון תשנה באופן משמעותי את הדרך שבה מסתכלים על יו"ש, מכיוון שכיום יש לא מעט יישובים שכלל לא נכללים במפות. התוכנית של סמוטריץ' הינה בסופו של דבר לגרום לכך שלא יהיה אפשר לפנות שטחים בשל היישובים שנמצאים שבהם ושאינם נספרים כרגע.

לפני מספר שבועות פורסמה ב"ישראל היום" כתבה גדולה על התוכניות של שר האוצר, בהם שינויים מבניים בדרך ההכרזות על אדמות מדינה, שצפויות עד סוף השנה להאמיר עד 40 אלף דונמים בכל יהודה ושומרון, וכן בהליכים המשפטיים שמעכבים את המשך ההתפתחות הישראלית באזור.

ל"ישראל היום" נודע כי בימים אלו מקדם סמוטריץ' כינוס של מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי על מנת לאשר יחידות דיור רבות ביישובים השונים ביהודה ושומרון. כמו כן מקודמת הסדרתם של כ-50 חוות, כך שיפעלו באופן חוקי ויזכו לתקציבים למרכיבי ביטחון וכדומה.

פעילות אכיפה ביו"ש (ארכיון), צילום: דוברות המנהל האזרחי

הרעיון שעומד מאחורי הפעולות של השר במשרד הביטחון הינו נורמליזציה ביו"ש. הדבר כולל הסדרה של הקרקע, הסדרה של הנושאים האזרחיים במנהל האזרחי ואפילו יצירת מצב שבו מתיישבים ישלמו על קרקעות בדיוק כמו בכל מקום אחר בישראל. הצעדים שמבצע סמוטריץ' כעת הינם בפועל סיפוח דה פקטו, שיהפכו החלת ריבונות לצעד כמעט טכני.

הבנה כי יש צורך לאשר מבנים לפלשתינים

במפתיע, אחד הדברים שבהם עוסקים אנשיו של שר האוצר הוא אישורם של אלפי יחידות דיור לפלשתינים ביהודה ושומרון. בתקופה האחרונה הם בלמו אישורי בנייה לפלשתינים, שכן אלו תוכננו על ידי הרשות עצמה, שלה אינטרס להשתלט על השטח כולו במסגרת תוכנית פיאד, ובקרוב צפויה לצאת לדרך תוכנית שבמסגרתה יאושרו יחידות דיור לפלשתינים בשטחים מוסדרים.
הרציונל שעומד מאחורי המיזם הינו הבנה כי יש צורך לאשר מבנים לפלשתינים, אך הדבר צריך להיעשות על פי מתווה של ישראל ולא של הרשות.

דרום הר חברון (ארכיון), צילום: באדיבות המנהל האזרחי

על פי התוכנית, יאושרו בעתיד תוכניות לבניית רבי קומות בבנייה רוויה ובניית אלפי יחידות דיור, באזורים שיאושרו לכך. על מנת לקדם תוכנית זו, שאמורה לצאת לביצוע כבר בעוד כחודש וחצי, מבצעים אנשי מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון מיפוי של השטח כדי לזהות היכן בדיוק יש לאסור על בנייה ובאילו אזורים אין בעיה לאשר בנייה פלשתינית.

פועלים פלשתינים ייכנסו לישראל?

סוגיית הפועלים הפלשתינים גם היא נמצאת על שולחנו של סמוטריץ', אך בכך אין חדש. חרף הטענות כי הרשות נמצאת רגע לפני התפרקות, יש מי שרואה באי הכנסת הפועלים הזדמנות לשדרג את ענף הבנייה כך שיהיה מודרני יותר, באמצעות הבאת שיטות חדשות ופועלים מרחבי העולם. במקביל, ישנו ניסיון לאפשר לפועלים פלשתינים לצאת למדינות ערב, בהן איחוד האמירויות, כחלופה לכך שאינם יכולים לעבוד בישראל. 

מעבר פועלים פלשתינים לתחומי ישראל (ארכיון), צילום: אורן כהן

ככל שמדובר בשר האוצר, לא ייכנסו פועלים פלשתינים בשנתיים הקרובות, מה שיקשה מאוד על ענף הבנייה כעת, אך על פי התוכנית אמור לשדרג את הענף לטווח ארוך באופן משמעותי.

מערכת הביטחון, יצויין, מתנגדת נחרצות להמשך האיסור על כניסת פועלים פלשתינים לערי ישראל. גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי אחת הסיבות היחידות שמונעות את קריסת הרשות הפלשתינית ויציאה לאינתיפאדה הינה שהפלשתינים מאמינים בכך שיש תקווה לעתיד טוב יותר מהמצב כעת. אם לא יוחזרו פועלים, מציעים חלק מגורמי ביטחון, יש ליצור מהלכים אחרים, כדוגמת ייצוא מהרשות הפלשתינית, כפי שקורה כבר בחברון, על מנת לאפשר לכלכלה הפלשתינית להמשיך לעבוד. הנושא אמור לעלות בקרוב שוב לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני.

פועלים פלשתינים בדרכם לתחום ישראל (ארכיון), צילום: אורן כהן

סוגיית התפרקות הרשות הפלשתינית נמצאת על השולחן כבר תקופה ארוכה. באגף הימני של הממשלה סבורים כי הרשות הינה נטל ולא נכס, לאור הפעילות המדינית שהיא מקדמת באו"ם ובבתי הדין בהאג, אך אין מטרה מוצהרת להקריס אותה. הצעדים שנעשו על ידי משרד האוצר בהובלת סמוטריץ', בהם קיזוז הכספים, כבר נותנים מעט את אותותיהם. הנחת העבודה היא כי הרשות לא תקרוס בשל הרצון של בכירי הרשות לשמר את הגוף.

בישראל הציבו סט של דרישות לרשות שעמידה בהן תאפשר את החזרת העברת הכספים. אם יהיו צעדים מצד הרשות באשר לתשלום כספים למחבלים והפסקת הפעילות המדינית העויינת, ייתכן כי כספים יחזרו לזרום ממדינת ישראל לרשות הפלשתינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר