צלצול לשינוי: האם המדינה מוכנה לפתיחת שנת הלימודים? ועידת החינוך של "ישראל היום"

בכפר הנוער עתיד רזיאל שבהרצליה התקיימה היום (רביעי) ועידת החינוך השנתית של "ישראל היום", במטרה להבין אם המערכת ערוכה לשנת הלימודים החדשה, וכיצד השלכות המלחמה השפיעו על הנוער בישראל.

ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, שנאם בסיום האירוע, התייחס למחדל הטבח בעוטף, וקרא להחלפת השלטון בישראל: "אנחנו צריכים שינוי. ההנהגה לא טובה. עובדה. לא טובה ערכית, הנהגה שלעיתים קרובות שמה את טובתה האישית מעל טובת המדינה, או טובת הסקטור מעל טובת המדינה או בקנאות. מתעלמת מהעולם וצועקת 'נפציץ פה' ו'נטיל פצצת אטום על עזה'. מתנהלים בצורה ילדותית ובלתי אחראית".

בהמשך התייחס בנט למחדלי הממשלה והמערכת הביטחונית: "ב-7 באוקטובר ישראל ספגה הפתעה אסטרטגית, נוראה, שאויבינו - חמאס, חיזבאללה, איראן, כל מעטפת האש סביבנו הפתיעה אותנו וספגנו את המכה הקשה ביותר בתולדות המדינה היהודית. אבל ב-7 באוקטובר מדינת ישראל גם הפתיעה אסטרטגית וההפתעה האסטרטגית של מדינת ישראל זה הדור הצעיר שהתגלה כדור של אריות".

"למעשה, ה-7 באוקטובר מספר שני סיפורים, קריסת ישראל הממשלתית והופעת דור של אריות, והסיפור המשולב גם מנחה אותנו מה אנחנו צריכים לעשות בשנים הקרובות ואיך לבנות לעצמנו עתיד נפלא. בדרך לפה דיברתי עם בני הבכור יוני, הוא מתגייס מחר ליחידה מובחרת, ליחידת קומנדו, ואני לא רואה אותו בבית".

"ב-7 באוקטובר מדינת ישראל נכשלה במשימה הכי יסודית של המדינה, הגדרת הייעוד של המדינה מדינה בטוחה לעם היהודי. בפעם היחידה בתולדות מדינת ישראל נערכו פוגרומים כלפי יהודים על האדמה שלנו. לא טרור. טרור תמיד היה כבר מ-1860. היה טרור אבל בדרך כלל פיגוע טרור נמכר בין 3 שניות ל-4 דקות, תמיד יהיה טרור, התרגלנו ואנחנו יודעים לטפל בזה.

"האבות המייסדים של המדינה הבטיחו והתחייבו למנוע פוגרומים, לאחר פוגרמים של מאות שנים, ומה זה פוגרום? כשיהודים שעות ארוכות חסרי אונים מול אויב מרצח וכל מה שהם יכולים זה לשתוק ולקוות לטוב, וזה קרה. הכישלון עצום ורק אם אנחנו נביט בצורה מפוקחת על הכישלון אנחנו נדע גם לתקן".

"הכישלון היה קריסה במערכת המודיעין, קריסה במערכת המבצעית וקריסה במערכת הממשלתית מה-7 באוקטובר ובערך חודש אחרי. שום דבר במדינת ישראל לא עבד, הסעות היו יוזמות מהשטח, בתי ספר, פסיכולוגיים, רפואה, הכל יוזמות מהשטח כי המדינה לא ידעה לספק פתרונות. זו האמת. וזה חצי מהסיפור, וזה חותם שיישאר לנצח כדי שנלמד מזה.

"אבל החצי השני - זה החשיפה שנחשפנו לדור של אריות. ביטאתי את זה יום אחרי 7 באוקטובר כשאמרתי שאנחנו עם של אריות. יצאתי מסורוקה, שמעתי סיפורים ונדהמתי, צמחתי על מורשת הר-ציון, קהלני ויום כיפור, מה שקרה ב-7 באוקטובר יש שם עשרות רבות אם לא מאות של עיטורי גבורה. רמת הגבורה שבאה לידי ביטוי בעשרות רבות של מקומות היא ברמת הגבורה הגבוהה ביותר שמוכרת לי ואפילו מעבר - כלומר גבעת התחמושת ואנטבה. הגבורה ב-7 באוקטובר בגלל אורך הזמן של הלחימה כמעט לא היתה לחימה עצימה כזו פנים אל פנים בהיסטוריה של ישראל''.

בנט התייחס להורדת דירוג האשראי של פיץ' ומעמדה המדיני של ישראל: "העולם סוגר עלינו. עוד ועוד חרמות והאג מתקדם בשני צירים עלינו, שני בתי המשפט. רק אתמול הודיעה סוכנות הדירוג פיץ' על הורדת דירוג האשראי של ישראל. זה לא קרה משום מקום וזה לא רק בגלל המלחמה, אלא בגלל התנהלות כלכלית לא אחראית. כשמוציאים הרבה כספים איפה שלא חייבים, הכל נראה שחור".

שר החינוך, יואב קיש, ויו"ר הסתדרות המורים, רן ארז, התייחסו לסכסוך סביב שכר המורים שעשוי למנוע את פתיחת שנת הלימוים ב-1 בספטמבר. ארז טען כי "מתנהל משא ומתן עקר. כרגע  אין שום התקדמות במו"מ מול משרד החינוך, שנת הלימודים הבאה לא תיפתח".

מנגד, השר קיש אמר כי "לא יכול להיות שלא יהיה הסכם. אסור להשבית את המערכת בתקופה שבה אנחנו מצויים. תהיה הצעה ראויה למורים ואני קורא לרן ארז להתפשר כי לא הכל הוא יקבל. אבל תהיה הצעה מעולה להורים והצעה שתאפשר בעת מלחמה לפתוח את שנת הלימודים כשגרת חירום. זו תהיה הפקרות אם הם ילכו לשביתה".

קיש ציין בראיון לכתב החינוך של "ישראל היום" נועם (דבול) דביר: "אני אחרי שלושה שבועות אינטנסיביים של משא ומתן עם ארגון המורים, מתכנסים לישיבת הכרעות. הפערים מעבר לחוזים אישיים… יש פערים אחרים ונושאים פתוחים, בסוף צריך לחתוך".

"נשלם מחירים, הצד השני ישלם יותר"

שר החינוך התייחס למצב הביטחוני: "מדינת ישראל היתה צריכה ללכת להכרעה מול חיזבאללה בשנה שעברה. אני לא רואה דרך להחזרת התושבים בלי מלחמה עצימה מול חיזבאללה. אנחנו מחויבים להחזיר את התושבים לצפון בביטחון וזה יקרה רק במלחמה. חלק מבתי הספר העורפיים שהכנו הם בקו האש של חיזבאללה. אנחנו נהיה חייבים להיכנס למלחמה, נשלם מחירים, הצד השני ישלם מחיר כבד הרבה יותר אבל חייבים לשלם את המחירים האלו בשביל להחזיר את הביטחון לצפון".

על המשא ומתן עם ארגון המורים אמר קיש: "בשביל לתת תעודות בגרות עכשיו אנחנו צריכים את הציונים שרן ארז מחזיק אצלו. הנחתי את כל מערכת החינוך לא לעצור שום ציון. יש בעיה שבלי ציוני מגן לא נוכל להעניק תעודות בגרות. החסימה של רן ארז היא מהותית למניעת קבלת בגרות לרוב האנשים. איפה שיש לנו אנחנו ניתן.

"נכנסנו ב-2024 לתקציב מאוד מוטה ביטחון, אני לא יודע איך תיראה שנת 2025. אנחנו מנסים לשמור במינימום את הפגיעה התקציבית במשרד החינוך ואני נלחם על זה. יהיו אתגרים כלכליים ונצטרך להקפיד שהחינוך לא ייפגע''.

על רמת המורים במדינת ישראל הוסיף קיש: "יש בעיה עקרונית מהותית והיא איך להביא את האנשים הכי טובים להוראה, זו שליחות, זה דור העתיד של מדינת ישראל. יש לנו במערכת מורים מצוינים, אנשים להצדיע להם, שהצילו את המדינה במלחמה הזו. הצילו את המפונים, וכן יש בסוף מקומות שבגלל השמיכה קצרה הרף יורד, צריכים לדאוג שנגיע כמה שפחות למקום כזה''.

"המורים נשארים בלי מוטיבציה"

יו"ר ארגון המורים ארז, התייחס לאפשרות ההשבתה של מערכת החינוך ב-1 בספטמבר: "אנחנו נפגשים היום להמשך משא ומתן וגם מחר אבל הם משחקים לרוחב. משרד האוצר לא רוצה להתפשר בשום דבר. משרד החינוך אין לו יכולת, ואף אחד לא רוצה שיאשימו אותו, אז מתנהל משא ומתן עקר. כרגע  אין שום התקדמות מול משרד החינוך, שנת הלימודים הבאה לא תיפתח".

על מה אתם מוכנים להתפשר?

"אם מורים לא יקבלו תוספת שכר הם לא יבואו לעבוד במערכת החינוך, לא יהיו מורים. אם תהיה מלחמה שוב ויהיו מפונים ובתי ספר עורפיים אין לזה יציבות. השנה הקרובה לא תהיה שנה קלה'. נפגשים היום להמשך משא ומתן וגם מחר אבל הם משחקים לרוחב, משרד האוצר לא רוצה להתפשר בשום דבר, משרד החינוך אין לו יכולת, ואף אחד לא רוצה שיאשימו אותו אז מתנהל משא ומתן עקר''.

בתגובה לטענות על פגיעה בתלמידים כחלק מהעיצומים, הסביר ארז: "הייתי בחפץ לב משבית את הנוסעים באגד או את שדות התעופה, אבל אין לי שם אפשרות להשפיע. כשאתה עושה שביתה מי שמקבל את השירות נפגע אבל זה כמו ניתוח - אנחנו עושים ניתוח כדי להציל את האדם. אנחנו נאבקים להציל את מערכת החינוך שמתדרדרת, כי לא משקיעים בה ולא דואגים שלמורים תהיה מוטיבציה ויגיעו מורים טובים".

"נפגשים היום להמשך משא ומתן וגם מחר אבל הם משחקים לרוחב, משרד האוצר לא רוצה להתפשר בשום דבר, משרד החינוך אין לו יכולת, ואף אחד לא רוצה שיאשימו אותו אז מתנהל משא ומתן עקר".

ארז ביקר בחריפות את מדיניות הממשלה: "לא רק שאין כסף, מה שהיה לקחו. שר החינוך קיש הצביע בעד לקחת 525 מיליון שקל לחינוך על יסודי ולהעביר אותם למפונים, זה בסדר. עוד 120 מיליון העביר לש"ס וחינוך עצמאי. לזה יש כסף''.

"התלמידים נותרו במחשבות שלי גם בזמן הלחימה"

יוסי כחלון, מחנך ברשת "עתיד" בלוד, שהתגייס ונפצע בזמן המלחמה, ריגש את באי הכנס: "בבוקר השבעה באוקטובר התעוררתי כמו כולם להתרעות צבע אדום והדי פיצוצים. לאחר כמה שעות קיבלתי צו 8 ובעצם הוקפצתי לבסיס האם שלי.

"בדרך לבסיס, קיבלתי סרטון שחמאס פרסם. בסרטון אני רואה את אחי הקטן, חייל סדיר המשרת בנחל עוז. אחי נראה רע, מוקף בפצועים והחרדה נראתה היטב על פניו.

"מה שביקשו מאיתנו לעשות – עשינו באהבה גדולה. אבל הם נותרו קצת מאחור. התלמידים שלי. גם בתוך כל הלחץ והעבודה השוטפת בפעילות – הם תמיד היו במחשבות שלי. כאשר הגענו לתפוס כוננות בגבול הצפון, שלחתי להם קישור למפגש זום. הבהרתי ש"המפגש הוא לא חובה, רק למי שמעוניין. אני אחכה לכם. אין סיבה מיוחדת, פשוט התגעגעתי.

"והם נכנסו למפגש. כולם. הם דיברו באומץ ובגילוי לב על התחושות, החששות, על בני המשפחה שנמצאים בחזית ועל הגעגוע שלהם לשגרה הרגילה. המפגשים בזום הפכו לקבועים. אף אחד לא רצה לוותר גם אם היו ברשותי דקות בודדות. חלק מההורים ביקשו לקחת חלק ולהצטרף למפגשים. הסכמתי בשמחה והרגשתי שאנחנו עוברים תהליך מרגש. תהליך שהפך אותנו למשהו אחר. אנחנו לא רק כיתה. אנחנו בעצם קהילה".

"איבדנו עשרה בוגרים בנובה"

בפאנל "ברגשות מעורבים" על השפעת המצב על תלמידי ישראל, סיפר אבי שמעון, מחנך ומורה לאזרחות בתיכון קריית שרת חולון, כי "בית הספר שאני מלמד בו איבד 10 בוגרים שנרצחו בנובה. הטראומה גדולה מאוד. הרבה מאוד עוגנים התערערו לילדים. ההרגשה הייתה שבית הספר והמורים הם עוגן ושהילדים נאחזים בו.

"הכל הרבה יותר רציני, האווירה כבדה, יש הרבה חששות וחוסר ודאות. פתאום כולם עוסקים באיום קיומי, המוות נוכח מול הילדים כל הזמן. אגם ברגר היא בוגרת של בית הספר שלנו, אנחנו עושים הרבה דברים למען החטופים. ניתבנו את ההלם לעשייה. בהתחלה זה היה לאסוף ציוד לחיילים, בהמשך התנדבנו בחקלאות".

עוד הוסיף שמעון: "צריך להפסיק את העיצומים בתיכונים ולהגיע לפיתרון. הילדים האלה במשך שנים מהקורונה בלי טיולים והעיצומים עכשיו בשנתיים האחרונות, הילדים ממש משוועים להתאווררות מחוץ לבית הספר הם צריכים את הכישורים החברתיים, להתפרק. לרן ארז זה לא מזיז, למשרד החינוך והאוצר זה לא מזיז. הילדים נפגעים וגם אנחנו המורים".

ד"ר שירה בלייכר, ראש תחום היבטים רגשיים ברשת "עתיד": "במערכת החינוך שיש אירועי חירום אנחנו בס"כ עושים מעגלי פגיעות, מסתכלים מי הילדים שנפגעו למי צריך לתת מענה מיידי, וככה נותנים את המענים. ב-7 באוקטובר כולנו היינו במעגל פגיעות. חשיפה למה שקרה בין אם זה ברשת החברתית בטלווזיה או בשיחות שהילדים שלנו שומעים.

"יש לנו אחריות בצערכת החינוך לחנך חברה בריאה. אנחנו צריכים שהם יעסקו בעשייה חיובית, שיוכלו להתמודד עם העשייה המשמעותית כדי לצאת מזה ולא לשקוע בכאב ובטראומה.

"מערכת החינוך צריכה לראות לא רק את התלמידים שברור שצריך לתת להם מענה אלא גם לצוותי החינוך והמורים שמתמודדים עם אותו קושי ואולי יותר כי יש להם אחריות של מטפל. ב'עתיד' אנחנו רואים גם את התלמידים וגם את המורים. צריך לשים אותם על כף המאזניים לא פחות".

פרופ'  מירב חן, פסיכולוגית קלינית ודיקנית הפקולטה למדעי החברה והרוח, במכללת תל חי: "כמו שהקורונה היתה הזדמנות לצמיחה גם המלחמה הזו היא משבר מתמשך עם הזדמנות לצמיחה במקומות אחרים. שהחיזוק יהיה מכוון הרבה יותר פנימה, כי היכולת שלנו לשלוט על המשברים בחוץ היא דלה.

"היכולת שלנו לתת בבית הספר יותר מסגרות לפיתוח הזהות העצמת ותהליך רגשי... זה לא משתנה כמו הבחוץ אז הייתי רוצה לראות את מערכת החינוך עוסקת הרבה יותר בערכים ודברים רגשיים, פיתוח כישורים והתנהלות עצמית ולא רק אקדמיה ותוצאות לימודיות".

מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ומכ"לית משרד החינוך לשעבר: "תפקיד מערכת החינוך לפני הכל זה לשמש לתלמידים בית חברתי רגשי עוצמתי שיכול לאפשר להם גם להתפרק וגם לאסוף אותם מחדש. אני כל הזמן אומר שהמערכת יודעת לתת פתרונות מהכלים של העבר אבל הכלים של העבר לא רלוונטיים. אנחנו עשינו בקרן רש''י עשינו מיזם סביב עניין של בגרויות, הבגרויות לא עניינו אותי אלא המפגש שהילדים חוו והיה שווה הכל".

"חוששים שנצטרך לעזוב את הבית"

בפאנל "פותחים הכל: בני הנוער מדברים" אמרה עופרי הראל, תלמידה בבית הספר עינות ירדן: "החיים שלי ממש השתנו מקצה לקצה. הסתובבי בקיבוץ בביטחון והיום אין יוצתר אופניים, יש יותר מיגוניות. אני מגיעה לבית ספר עם ההורים באוטו. מפחיד אותי שנצטרך לעזוב את הבית. המצב מתוח ואנחנו ערוכים עם תיקים.

"במהלך החופש עבדתי עם ילדים קטנים מהקיבוץ ואנחנו הולכים איתם למגרש. והיה חשש שאולי לא כדאי ללכת איתם למגרש, אולי אנחנו הבאים בתור. בקיבוץ אף אחד לא מתסובב כי כולם פוחדים להיות הבאים בתור".

שירה גרוס, חברת נבחרת ישראל בביולוגיה וזוכת מדלית ארד באולימפיאדה, אמרה כי "המבחנים היו קשוחים. אנחנו מתאמנים באוניברסיטת תל אביב. השנה היה קשה אבל זה חידד לנו למה אנחנו נלחמים ולמה אנחנו מייצגים את מדינת ישראל. כשאתה מבין שאתה מייצג את כל המדינה זה נותן לך המון כוחות''.

"אני מצפה שמערכת החינוך תקדם מצוינות. אני מצפה לקדם שלום והקשבה בין תלמידים, במיוחד עכשיו כשיש פילוג. הגיע הזמן להגיד לזה די. הגיע הזמן להכניס תכנים שמלמדים אותנו לדבר אחד עם השני. אנחנו בנבחרת מגיעים מרקעים שונים אבל אנחנו יודעים לכבד אחד את השני. ככה זה צריך להיות'', הוסיפה.

מאיס גדבאן, תלמידת בית הספר מקיף חורפיש, סיפרה: ''המצב בצפון לא קל, כמעט כל יום שומעים פיצוצים בכל האזור ורב הזמן יש אזעקות וזה מלחיץ אותנו עוד יותר. זה מאוד קשה, אני מקווה שיעבור עלינו ועל כל עם ישראל בשלום''.

הדוד של מאיס, רס"ר במיל' אנואר סרחאן, התגייס למילואים ב-7 באוקטובר ושירת 100 ימים. הוא נפל בפעילות מבצעית. בן 26 היה בנופלו. ''ב-17 בינואר איבדתי אדם יקר מאוד, דוד שלי שהיה גם אח וחבר. היינו בקשר כל הזמן. קיבלנו את הבשורה הרעה והיינו בהלם. יום אחר יום משתדלים להתגבר. זה מאוד קשה לכל המשפחה שלי'', תיארה מאיס.

יוסף שטרית, בוגר תיכון הקמפוס התורני "עתיד" אשקלון, סיפר על תחושותיו במהלך שנת הלימודים: "בהתחלה היה מאוד קשה. אנחנו רגילים לאזעקות, אז השבת לא הפתיעה אותנו בהתחלה. קמנו לבוקר רגיל כביכול. כל השבת לא ידענו מה קורה ובמוצאי שבת הבנו מה קורה.

"זה היה מאוד קשה לחזור ללימודים. בהתחלה היו רק זומים ושיחות טלפון עם המורים. הרגשנו שזו שנה קשה. היה לי פרויקט כמר להגיש והמורה שלי עזר לי במה שצריך אבל זו לא שנה רגילה. המורים מאוד תמכו, הקשיבו והכילו. יש המון תלמידים שלא באו במהלך השנה. הקושי הורגש".

משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות.

"ילדים יתקשו לחזור לנורמליות"

גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול אמר בפאנל מצפון ועד דרום בוועידת החינוך של ישראל היום: "ב-7 באוקטובר העם הזה התגייס כולו. באו אנשים ושאלו ׳מה אתם צריכים, מה יכולים לעזור׳. נתנו לנו תחתונים, גרביים וכסף.

"אנחנו עושים כיתות קטנות, לא יותר מ-25 ילדים. פותחים שלושה בתי ספר שונים: אחד 3 ק"מ מהגדר, אחד 7 ק"מ ואחר 15 ק"מ מהגדר. אנחנו צריכים ביטחון לתושבי הצפון והדרום כמו שיש בכל המדינה. בלי זה הילדים לא יכולים לחזור לנורמליות. תחשבו שהם נפגשים בבית ספר וההורה של זה ושל זה עדיין חטוף. בנוסף, תנו לנו תקציבים, תנו לנו כסף. והמצפן הוא חוזרים לשגרה".

ראש מנהל חינוך "עתיד", ד"ר יוליה ארגמן, אמרה כי "אנחנו מתכנסים ונערכים לתהליך שאנחנו לא יודעים בדיוק לצפות אותו. אנחנו פזורים בכל הארץ עם קרוב ל-70 מוסדות חינוך. בגלל הפיזור לשנו יכולנו לתת מענה, למשל לקלוט תלמידים מפונים".

עופר זפרני, מנהל תיכון דנציגר בקריית שמונה: "בתחילת המלחמה הצפון בכלל לא היה בעין הזרקורים. לקראת שנה הבאה יש הפקת לקחים גדולה ויש ניסיון להיערכות. המורכבות, 10 חודשים לא להיות בבית, לעבור הרבה דירות, להיות במחסור מורים, אלה פינות שצריך לטפל בהן".

מנהל האגף לחינוך וקהילה בקק"ל, אבי מוסן: "אנחנו צריכים להתחיל לחזק את החוסן הלאומי והקהילתי של מדינת ישראל. אם לא נחזק את החוסן אז אנחנו לא במקום טוב. צריך לעורר מחדש את הגאווה הלאמית ואת רוח ההתנדבות. אנחנו צריכים לתת את המוטיבציה את הרצון להישאר במדינת ישראל ולבנות אותה".

"תלמידים יצאו עם כשירות בסיסית ב-AI"

בפאנל "מובילי המחר: חינוך למצוינות", אמרה מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך: "הקמנו במהלך המלחמה את מנהל חדשנות וטכנולוגיה בהבנה שאחרי 7 באוקטובר זה לא נייס טו האב, זה הכרח להיות מובילים מכל מדינות OECD. אנחנו משקיעים המון מאמצים ב-AI, מבחינתי המטרה שלי היא שתוך 3 שנים 3 מיליון תלמידים תהיה להם כשירות בסיסת בבינה מלאכותית, שיהיה חלק מהיום-יום שלנו. שכל תלמיד שייצא ממערכת החינוך תהיה לו כשירות לשימוש נכון ויעיל ואפקטיבי בכלי בינה מלאכותית".

דניאל חן, בוגרת התוכנית "אלפא" במרכז מדעני העתיד: "החוויה של תוכנית אלפא מאוד מיוחדת מבחינה אנושית, חברים שלי מלווים אותי עד היום. הרבה פעמים המסגרות של בית הספר לא מצליחות לתת מענה לאנשים שצריכים אתגר בעצימות גבוהה, בתוכנית הרגשתי שאני מבינה את המקום שלי ואני לא חריגה ומרגישה יכולת להתבטא בחופשיות ומכירה אנשים שדומים לי ומבחינה אקדמית שינה לי את החיים ואת היכולת להתמודד עם אתגרים".

ד"ר שירה הירש, מנהלת "אסכולה", רשת הבוגרים, מרכז מדעני העתיד: "הבוגרים נמצאים בכל היחידות הטכנולוגיות, יחידות העילית בצה''ל, מאוד ממקבלים, חבר'ה צעירים, תוך כדי הצבא נמצאים באקדמיה בחזית המחקר המדעי ואנחנו מתחילים ללוות אותם בצעדיהם הראשונים בתעשייה, יש לנו כמה סטאטראפים, התחלות מעניינות שקורות ברשת הזו ואנחנו צופים לאנשים האלו עתיד גדול".

עדו איזנבוד, בוגר תוכנית אודיסיאה, מרכז מדעני העתיד: "התוכנית הזו שינתה לי את החיים, בהתחלה לא רציתי ללכת ואבא שלי שכנע אותי. אתה פשוט מקבל חשיפה לעולם שאתה לא מכיר, נהנה ומתעניין, דבר שלא בהכרח קורה בבית ספר. אתה פוגש אנשים כמוך ויכול לדבר איתם, אני מאוד ממליץ בחום להתנסות בדבר הזה, זה לא מתאים לכולם ודורש הרבה השקעה אבל ממליץ מאוד".

מנכ''ל תנועת הביטחוניסטים תא"ל במיל' אמיר אביבי: "הפעילות הכי גדולה שלנו היא חינוכית, אנחנו נמצאים כמעט בכל המכינות הקדם צבאיות, עשרות הרצאות בכל מכינה. הגענו השנה ל-100 תיכונים דרך תוכנית גפן ודרך הצבא, קיבלנו החלטה להקים מכינה שלנו בעוטף עזה שתוקם בספטמבר 2025 וזו סנונית ראשונה לעוד הרבה פעילויות חינוכיות שאנחנו עושים''.

"לעבור לחוזים אישיים"

יוסי ממו, מנכ"ל רשת החינוך העתיד, הדגיש בוועידת "ישראל היום": "אחרי שנתיים בתפקיד יש לי מסקנה - יש אנשי חינוך מעולים אבל חסרים אנשי ניהול, אני קורא לאנשי ניהול מכל התעשייה - תיכנסו לחינוך, העבודה הזו ממלאת, יש ימים שאני מגיע הביתה ואני מגיע מלא. הגעתי משנים של עבודה בתעשייה הפרטית והציבורית, ואין ספק שכשמגיעים הביתה, המסתכלים במראה בצורה טובה. החיים מלאים משמעות מה שלא קורה במקומות אחרים. הנתון המדאיג הוא הוא שאחד מכל שלושה מורים יוצא מהמערכת אחרי שלוש שנים".

עוד הוסיף ממו: "רמת התגמול של המורים נמוכה. אני בעד עבודה מאורגנת אבל בגלל הסכמים קיבוציים ארכאיים אני מקבל מורים חלשים, והחזקים או שעוזבים או שנשארים ומתוסכלים לכן הרעיון של לייצר חוזים אישיים לעובדים הטובים שרוצים להישאר במערכת ומגיע להם יותר שכר אני בעד הרעיון הזה וכמה שיותר''.

"מקבלים חיזוקים  מהאקדמיה בעולם"

פרופ' אליעזר שלו נשיא מכללת תל-חי אמר בוועידה כי "סטודנטים מחפשים בית ולנו קשה לתת להם אותו עכשיו. אנחנו מצפים כמו כולם לחזרת החטופים וחזרת התושבים והשקט לצפון. 20 אחוז מהם היו במילואים, גם מספר גדול של חברי סגל, אנחנו מלכתחילה הכנו את גישת האתרוג לאנשים שחוזרים ממילואים ובני או בנות זוגם.

"החלק הפשוט היה מתן תמיכה כלכלית, גם המל''ג נתן לנו תקציב ותמכנו כלכלית בסדטונטים, הענקנו תמיכה נפשית אחרי פעילות עצימה שקשה לחוות אותה. יש לנו יועצות, יש לנו תוכניות לעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה שמאוד עוזרים והיו חלק מהגוף שהחזיק את הצפון בעניין הזה. אנחנו נותנים גם תמיכה אקדמית. הכרזנו שכל סטודנט שהתחיל ללמוד אצלנו יסיים ויקיים את הדיפלומה שלו, בזכות, ויוכל לצאת לעולם העבודה על כם הכלים הנדרשים.

"סטודנט בשם שחר היה 174 ימים למילואים, נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים שלנו הפסיד את כל סמסטר א', הגיע מבולבל, קיבל תמיכה מלאה, שנה שנייה בכלכלה וסיים את הסמסטר עם ציון 95. אז זה מבחינתנו ההישג הגדול ביותר כי אנחנו מחויבים לסטודנטים. גם כמכללה התרומה לסביבה היא מאוד משמעותית, אם 1500 עובדים במכללה באים מקריית שמונה זה כמעט 6 אחוזים מתושבי קריית שמונה, 3,000-5,000 סטודנטים מסתובבים בעיר, יש לנו פעילויות שהם מעבר לאקדמיה.

מרגישים את הבידוד האקדמי?

"היה לנו אירוע אחד של חבר סגל שנסע לתת הרצאה באוסטרליה על חוסן, והיה לחץ של הפלשתיניאים וביטלו לו את ההרצאה, הם התנצלו בפניו. יש גם הרבה חברים טובים באקדמיה שהם שומרים אמונים למדינת ישראל ומאמינים בנו. קיבלנו הרבה מאוד חיזוקים מהמוסדות המובילים בעולם".

אבי לוגסי מנכ״ל הכפר עתיד רזיאל בהרצליה, אמר כי "אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים לפתחנו כאנשי חינוך בעת הזו הוא היכולת לייצר שיח שמנכיח את האפשרות לאחד בין ניגודים ובין ערכים הנראים סותרים ממבט ראשון, ולשלב בין עבר לעתיד, בין חוכמת הדורות ובין קדמה ופתיחות, בין תרבות ומסורת עתיקה ובין חדשנות, בין ערכים מקומיים לערכים גלובלים. גיבושה של זהות מורכבת וגמישה כזו היא צו השעה בחברה הישראלית ולנו אנשי החינוך יש תפקיד משמעותי בהנגשת הנושא החיוני הזה לדור הצעיר.

"הקשר של עתיד רזיאל, כל הפלא הזה קורה בתוך כפר אחד קטן בלב הרצליה. לומדים אצלנו תלמידים מקצרין, קרית שמונה ודימונה אריאל וברקן הרצליה ורמת השרון. כולם מוצאים כאן בית חם ואפשרות להגיע למיצוי הפוטנציאל האישי"

"חינוך ציוני עם חיבור למולדת"

יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי, אמרה כי "התפיסה שלנו היא שנטיעת עצים, פיתוח ההתיישבות, ותמיכה בחקלאות ישראלית לא מספיקות – זה חייב לבוא עם נטיעת ערכים. עם חינוך ציוני. עם חיבור למולדת ואהבת הארץ. אנחנו עושים את זה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בפעילויות לנוער בסיכון. מחברים את הדור הצעיר לשורשי העם שלנו. השילוב של אחיזה בקרקע עם חינוך זהו המתכון והערובה שלנו פה.

"טרום הקמת המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה, קרן קימת לישראל הייתה משמעותית מאוד בחינוך הפורמלי. בכיתות קק"ל, בפעילויות, בתכנים ובחומרי לימוד. השאיפה שלי שהקרן תחזור להיות כזאת גם כיום. בשנתיים האחרונות עשינו זאת והוכחנו גם במהלך המלחמה שיש לנו יכולת ורצון לתרום למערכת החינוך".

"מול משבר מנהיגותי, יש מי שנכנס לריק"

"בשבעה באוקטובר ראינו את רוח החינוך הישראלית בחיים – ובמוות", אמר בפתח הוועידה העורך הראשי של "ישראל היום'', עמר לחמנוביץ. "ראינו את שותפות הגורל היהודית, בשדות הקטל ביישובי הדרום, ולאחר מכן במערכה המתמשכת בעזה ובצפון. ראינו ואנחנו עדיין רואים – את הדבקות במטרה, את גלי ההתנדבות העצומים, את הערבות ההדדית בחברה האזרחית. ראינו כיצד מול משבר מנהיגותי, יש מי שנכנס לריק ומוביל אחריו.

"מכאן, ובשם כל הנוכחים, אני נושא תפילה לחזרה מהירה של כל 115 החטופים ברצועת עזה, ומייחל לשובם בשלום של כל לוחמינו משדה הקרב".

לחמנוביץ המשיך: "'ישראל היום', כגוף תקשורת בעל אחריות לאומית, רואה בחינוך נדבך מרכזי ביכולת של מדינת ישראל לבנות ולתחזק חברת מופת. אבל אין לראות את החינוך כעניין לכותלי בית הספר בלבד – על כולנו לחתור לשיפור וללמידה, כדי לחזק את הסביבה, את החברה, את המדינה ואת העם שלנו. ״הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים״, אמר יאנוש קורצ׳אק. עלינו לחשוב לדורות, ולגבש חזון לישראלים, דווקא מתוך רגע של משבר''.

"אני רוצה להודות לכל השותפים שלנו לדרך, שסייעו למימוש ועידה חשובה זו. תודה ליוסי ממו, מנכ״ל רשת עתיד, על החזון המשותף. תודה לאבי לוגסי, מנהל כפר הנוער עתיד רזיאל שבו אנו שוהים כעת; תודה ליפעת עובדיה-לוסקי, יושבת ראש קק״ל; תודה לפרופ׳ אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל חי; ותודה לד״ר שירה הירש, מנהלת אסכולה במרכז מדעני העתיד.

''באופן אישי ברצוני להודות למנכ״ל קבוצת ישראל היום, עמיר פינקלשטיין, ולצוות הוועידות והכנסים שלנו, בראשות אור דיין, על קיום המאורע הקריטי הזה, לטובת הנוער שלנו, ולטובת החברה הישראלית כולה'', הוסיף לחמנוביץ.

ועידת החינוך של ''ישראל היום'' עוסקת באתגרים ובמענה של מערכת החינוך לאתגרי השעה - כיצד שומרים על קשר עם התלמידים המפונים שעדיין מנותקים מבית הספר? ואיך מקדמים חדשנות בחינוך כשמסביב הקשב נמצא דווקא במקום אחר?

הוועידה עוסקת לא רק בפדגוגיה, אלא גם בהשפעת המצב על תלמידי ישראל. אין תלמיד שלא הושפע בדרך כזאת או אחרת מהמלחמה. בין שנחשף לזוועות, במציאות או ברשת החברתית, בין שאיבד קרוב משפחה או התמודד עם העזיבה של אבא לתקופת מילואים שאינה נגמרת. הסרטונים ברשתות, האזעקות, התגובות של ההורים - כל אלה הביאו להקצנת מצבים רגשיים ונפשיים בקרב הילדים ובני הנוער. המומחים מציגים בוועידה את המענים הרגשיים ודרכי הטיפול במערכת כל כך גדולה ואיך משקמים את הנפש.

לצד האתגרים, הוועידה עוסקת גם בהצלחות של מערכת החינוך הישראלית. התלמידים הישראלים קוטפים הישגים באולימפיאדות בינלאומיות במדעים. השאיפה למצוינות היא חלק בלתי נפרד מהישראליות.